גליוני השס על ירושלמי סוטה· רבי יוסף ענגיל
פרק א · הלכה א
ואין מציאה בכל מקום אלא בעדים. נ"ב לקמן פ"ט ה"א:
קינא לה בע"א בשחרית ובע"א בין הערבים מאחר שהוא האיש והיא האשה קינויו קינוי או ייבא כהדא אין מקבלין מן העדים אא"כ ראו שניהן כאחת. נ"ב כצ"ל והפי' דהא פשיטא דאם קינא לאשתו בע"א שחרית ואמר לה אל תסתרי עם ראובן ובין הערבים קינא לה בפני עד אחר ואמר לה אל תיסתרי עם שמעון דאז אפי' אם נסתרה אח"כ עם ראובן ועם שמעון מ"מ אינה שותה ואינה נאסרת לבעלה דכיון דכל קינוי הי' מאיש אחר הויין להו ב' קינוים שונים וכיון דעל כל אחד הי' רק ע"א ע"כ קינוי בע"א לאו כלום היא ואין כאן קינוי כלל לא מראובן ולא משמעון וכן אם היו לו ב' נשים וקינא לאחת בע"א מראובן וחזר וקינא לשני' בע"א אפי' מאותו ראובן עצמו אזי אפי' נסתרו אח"כ שניהם עם אותו ראובן אין אומרים דממ"נ הא יש ביניהן אחת שנסתרה אחר קינוי ונאסרה לבעלה וא"כ הויין להו תערובת חד בחד ושתיהן אסורות לו דז"א דכיון דלפני כל עד הי' הקינוי לאשה אחרת והם ב' קינוים שונים ע"כ ג"כ כיון שיש רק ע"א לכל קינוי לאו כלום היא ואין כאן קינוי לא לזו ולא לזו ואך הא מיבעי' לירושלמי דאם קינא לאשתו בע"א שחרית מראובן וחזר וקינא לאותה אשה עצמה בע"א בין הערבים ג"כ מאותו ראובן א"כ יש סברא דכיון דקינא בפני שניהם לאותה האשה עצמה ומאותו האיש עצמו והו"ל קינוי אחד בפני שנים בזאח"ז וע"כ שפיר מיצטרפי וקינויו קינוי וזהו הל' מאחר שהוא האיש והיא האשה כו' פי' שהוא אותו האיש עצמו שקינא ממנו ואותה האשה עצמה שקינא לה לפני העד הקדום מיצטרפי וקינויו קינוי או ייבא כהדא אין מקבלין כו' והיינו דמ"מ לא מיצטרפי כיון דלא הי' הקינוי לפני שתיהם כאחת: