גליוני השס על אבות· רבי יוסף ענגיל
פרק ד
משנה א
איזהו גבור הכובש את יצרו. נ"ב כזה סנהדרין קי"א ב' ולגבורה זה המתגבר ביצרו ואולם כאן אמר הכובש את יצרו ושם לא אמר המתגבר על יצרו רק המתגבר ביצרו והוא כוונה אחרת שמתגבר בהיצר עצמו לטובה להשתמש בו לטוב ע"ש ברש"י וע"ע תמיד ל"ב א' ע"ש כולה סוגיא:
איזהו עשיר השמח בחלקו. נ"ב היינו אפי' אין לו עשירות רק יש לו פרנסה מיגיע כפו ואפי' בצמצום ומסתפק במיעוט ושמח בו במה שיש לו פרנסה בעצמו ואפי' בדוחק וא"צ להיות מקבל מאחרים נקרא עשיר וע' עדיות פרק ב' משנה ט' האב זוכה לבן בנוי בכח ובעושר כו' ובפי' הראב"ד בשם הירושלמי דעושר נלמד מדכתי' נער הייתי וגו' ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ע"ש הרי דמה שיש לו לחם וא"צ לבקש מאחרים נקרא זה עושר:
משנה ב
שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. נ"ב ע' רשב"ם ב"ב קל"ג ב' ד"ה הכניס אחד וד"ה איכא דאמרי דגם מאב לבן הוא כן דמצוה דאב גוררת שיעשה גם הבן מצוה דוגמתה וכן להיפוך עש"ה:
ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה. נ"ב במהרי"ו סי' קצ"א פי' דשכר שנותנין על המלוות בעוה"ז הוא כדי שיהי' האדם שליו ושקט לקיום המצוות ולהיפוך עונשי עביר' בעוה"ז הוא כדי שיהי' טרוד ומצטער ולא יהי' ספוק בידו לקיים המצוות כעניין אם ללצים הוא יליץ, תנה עון על עונם. עש"ה שכן כוונתו:
משנה ו
כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. נ"ב דגופו הוא כמו ס"ת כדאמרי' בשבת ק"ה ב' דיציאת נשמה מן הגוף דומה לס"ת שנשרף וע"כ מדה כנגד מדה המכבד את התירה גופו מכובד כו', שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' יו"ד:
משנה יב
כשלך. נ"ב בשאלתות פ' קדושים איתא ככבוד חבירך:
ומורא רבך כמורא שמים. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' כ"ב דמשמעות דבריו דלאו דווקא ברבו הלומד עמו תורה רק גם במשרת דעלמא אצל בעה"ב ג"כ נאמר הך דמורא רבך כמורא שמים עש"ה ואינו נ' וע' פסחים ק"ח א' דמשמע להדיא איפכא:
משנה יז
מכל חיי העוה"ב. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רנ"א: