גליוני השס על אבות· רבי יוסף ענגיל
פרק ג
משנה א
דע אין באת כו' מטפה סרוחה. נ"ב כזה ע"ז כ' א' רק שהית' באה מטפה סרוחה:
משנה ב
שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה. נ"ב להלן אמר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה וכאן לא אמר עוסקין רק ויש ביניהם לפי שבעל המאמר דכאן הוא ר' חנינא בן תרדיון שהי' בשעת הגזיר' שגזרו שלא לעסוק בתורה כמבואר ספ"ק דע"ז וע"כ הי' אז ביניהם רק ד"ת בסתר אבל התנא דלהלן אמר יושבין ועוסקין ל' פרהסיא, כן למדתי מדברי צרור המור פ' ואתחנן ד"ה והטעם השני:
משנה ט
כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו קיימת כו'. נ"ב ע' תענית ז' ב' דדריש ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא וכזה שם ח' א' ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא, וכזה שם ח' א' ויתרון הכשר חכמה כ"ש אם הנכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא והיינו מטעמא דכיון דאין החכמה קיימת רק ע"י ריבוי המעשים נמצאת המעשה סבת החכמה ולכן קרוי' המעשה עצמה חכמה ונדרש משום זה שפיר ויתרון הכשר חכמה על הכשר המעשה:
משנה י
כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו. נ"ב מעין זה סנהדרין ק"ג ב' כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רש מלמעלה, וברש"י כיון שנעשה אדם רש מלמטה, שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו, נעשה רש מלמעלה, בידוע ששונאין אותו מלמעלה עכ"ל וע"ש וע' שבת קנ"ג א' איזהו בן העוה"ב כו' כל שדעת רבותינו נוחה הימנו וע' ב"ב יו"ד ב' איזהו בן העוה"ב כו' כל שכנגד זקניו כבוד כו,:
משנה טו
הכל צפוי והרשות נתונה. נ"ב ע' פי' הרמב"ם וע' שו"ת הריב"ש סי' קי"ח:
משנה יז
אם אין בינה אין דעת. נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' תל"ח: