אור ברסלב

גליוני השס על אבות· רבי יוסף ענגיל

פרק ב

פרק א

משנה א

והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה כו'. נ"ב ע' כזה להלכה בחידושי רמב"ן שבת ק"ל ב' וז"ל ועוד שאין אנו שוקלין מצוות זו בזו ואין אנו יודעין מתי שכרן של מצוות כדי שנאמר כמו שהתירו זו נתיר אף זו כמו שמצינו שהתירו שבות עצמה ע"י ישראל גבי מת ולא מצינו לו היתר למילה אעפ"י שמ"ע שבה יותר מפורשת בתורה ונכרתו עלי' י"ג בריתות עכ"ל וע"ע כזה שו"ת מהרי"ל סי' ק"ט שכ' וז"ל אע"ג דקא שר' ראב"י אמירה לעכו"ם לנגן בכלי שיר לשמחת חתן וכלה אין לדמות מצוות זו לזו כו' עכ"ל וע"ע שו"ת מהר"ם פאדווה סי' ח' וז"ל אמנם בעיקר הדין לא אחלוק עליך לאשר קרוב הוא היותו גט מצוה כאשר רמזת במכתבך היות איבה ביניהם ודרכי האיש בלתי מתוקנים הם וכה"ג לא גזר רבינו גרשום דאיתא במרדכי כו' בעוברת על דת דיכול להוציאה בעל כרחה י' שנים ולא ילד שאין לחוש לתקנת ר"ג מטעם זה אפשר להתיר אם לא נבדיל בין מצוה למצוה עכ"ל:

משנה ב

יפה ת"ת עם ד"א. נ"ב ע' ת"י יומא פ"ה ב' ד"ה תשובה וע' שו"ת הר"י ברונא סי' רכ"ז ד"ה אמנם בעסק דידכו כו' וגוף הספק הזה בתיבת עם מהו העיקר נלענ"ד דבעלי הש"ס עצמם נסתפקו בו בברכות ס"ד א' והוריות י"ד א' ע"ש דנסתפקו סיני ועוקר הרים הי' מיניהו עדיף ונ' דעניין הספק עפ"י גמ' בכורות. נ"ב ב' קרי רמי בר חמא עלי' דר' ששת טובה חכמה עם נחלה כו' ע"ש ברש"י דחכמה הוא חריפות ונחלה הוא בקיאות שיש לו נחלת ברייתות היינו שיודע ברייתות הרבה עש"ה וא"כ אי נימא דמה שנאמר בו עם הוא העיקר א"כ מדכתי' טובה חכמה עם נחלה א"כ נחלה דהוא בקיאות עיקר ואי נימא להיפוך דמה שנאמר עליו עם הוא העיקר א"כ חכמה דהוא חריפות עיקר וע"כ זה הי' הספק שלהם מהו העיקר היכא דנאמר עם ודו"ק ונכון בס"ד וע"ע ב"מ ס"ב א' וחי אחיך עמך חייך קודמין כו':

שם רמב"ם ד"ה אח"כ אמר כו' כ' ולמידת לה"ק, נ"ב ע' תוספתא חגיגה פ"א קטן משיודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולה"ק עש"ה וע' שו"ת יד אלעזר סי' ל"ב מש"ש במקור הרמב"ם הנ"ל דלמידת לה"ק מצוה ע"ש והנה מקורו מפורש מתוספתא הנ"ל וע' שאילת יעב"ץ סי' י' דנסתפק אי מותר לעיין בבית הכסא במשקלי השמות והפעלים של לה"ק ולפמ"ש הרמב"ם כאן דלמידת לה"ק מצוה נ' לכאורה דבר מכוער קיום מצוה בביה"כ אם שלכאורה לא ידעתי מפורש דבר זה ומהך דשבת קכ"ז ב' לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה אין ראי' וכמובן ותלמידי יוסף חיים דוד נ"י העירני על גמ' מנחות מ"ג ב' אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה והרי הי' יכול להרהר במשקלי השמות והפעלים ואינה ראי' דהכוונה שם על מה שאין מצוה בגופו דציצית שהם בבגד והבגד בטל אל הגוף ע' חולין קכ"ה ב' מת בכסותו מטמא וע"ע שם ע"א ב' תוד"ה למאי הילכתא וע' סנהדרין קי"ב א' רש"י ד"ה כגופה דמי וע"כ חשיבי מצוה בגוף האדם וע"כ כשעמד דהע"ה ערום במרחץ אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה בגופי ואולם בהא דהוזכר במנחות שם גם מזוזה לכאורה לא שייך פי' זה ואולם גם שם הכוונה שאיננו מסובב בחפץ של מצוה ולא מהני לזה העיון במשקלי השמות כו' דהוא רק קיום מצוה וכמובן אולם אם נאמר דהעיון במשקלי כו' אסור בביה"כ מפאת היותו מצוה א"כ גם חישוב תקופות ומזלות יהי' אסור שם ע' שבת ע"ה א' ונודע מ"ש במדרש והובא בתוס' תענית ז' א' ד"ה אף דשמואל למד חכמת התכונה בהלכו להטיל מים ואין הגליון מספיק להאריך יותר וע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' נ"ז עש"ה וע"ע ירושלמי דמאי פ"א ה"ד מחללין דמאי במרחץ שאינו טעון ברכה כו' משמע דאיסור החילול במרחץ רק מפני הברכה ואף דהחילול מצוה מדמברכינן עלי' אקב"ו וא"כ משמע דמותר קיום מצוה במרחץ וע"ע ירושלמי שביעית פ"ח ה"ב דאין סכין שמן של שביעית במרחץ מפני בזיון קדשים ואין לו עניין לכאן:

משנה יב

יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. נ"ב ע' תוס' ב"ק כ"ג א' ד"ד וליחייב דכ' ונ' לדקדק מכאן דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק כו' עכ"ל וצע"ק מכאן דמשמע דסגי היותו חביב כשלו וע"ע כתובות ק' ב' זיל לא עדיף מדידך וע' רמב"ן עה"ת עה"כ ואהבת לרעך כמוך וע' תוס' סנהדרין מ"ה א' ד"ה ברור וע"ע סנהדרין פ"ד ב' וברש"י שם ד"ה ואהבת וע' ב"מ כ"ט ב' ושם ל' א' וב' דמצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול אילו הי' של עצמו מ"מ מצרכינן קרא שלא יהי' מחויב בשל חבירו ומשמע דלולי קרא הי' הסברא דמחויב ליטול עבור חבירו אף שעבור עצמו הי' מפסיד ולא הי' נוטל וע' שו"ת מעיל צדקה סי' כ"ו ד"ה ונחזור למ"ש שאם אין סכנה פרטיית לקטנים יותר מלגדולים כו' עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קע"א עש"ה וע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' מ"ו עש"ה וע"ע שם טור ג' סי' כ"ו מש"ש בשם המרדכי דהצריך היות שם שכירו או לקיטו ואל"ה חייב אע"ג דהניח בספינה גם את שלו ע"ש וע' שו"ת שבות יעקב סי' קנ"ט מש"ש וא"ל דשאני במזיק לאחריני כו' אי משום הא לא תברא דודאי מה דעלך סני לחברך לא תעביד וכיון דמשום היזקו מותר לקוצצו מכ"ש משום היזיק דאחריני כו' והי' לו להביא תוס' ב"ק הנ"ל דיותר יש לו ליזהר שלא יזיק אחרים משלא יוזק וע"ע תוס' נדה י"ז א' ד"ה שורפן חסיד דמדת חסידות לעשות דבר המזיק לעצמו בשביל שלא יוזקו אחרים ואפי' נזק האחרים הוא רק אפשריות עש"ה וע"ע ירושלמי ב"מ פ"ג ה"ז נתנן במקום שנוהג כו' עש"ה:

תוכן העניינים

גליוני השס על אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה