גליוני השס על אבות· רבי יוסף ענגיל
פרק א
משנה א
ועשו סייג לתורה. נ"ב כזה בנדה נ' ב' עשה סייג לדבריך דמאי שנא מכל התורה כולה דעבדינן סייג וע"ע ב"ב צ"א ב' וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל וברשב"ם שגדרו לעשות סייג לתורה.
משנה ג
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס. נ"ב ע' ס' יריאים סי' ז' מוכח מדבריו דהעובד ע"מ לקבל פרס עובר בלאו דלא תנסו את ד' ושכל עיקרו של לאו זה נאמר ע"ז ע"ש וקצ"ע דא"כ מה הוצרך התנא להזהיר על דבר שהוא לאו בתורה וע"ע שם דנ' מדבריו שהית' גירסתו במשנה דכאן אל תהי' כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוו כבנים המשמשין האב שלא ע"מ לקבל פרס וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ל"ח דכ' דסומא אין לו להעביר הציצית על עיניו בשעה שקורא פ' ציצית וכ' ראי' לזה וז"ל גם במצת שמורים כ' כו' שכל המעביר ציצית על עיניו כו' מובטח שלא יבא לידי סימוי עינים עכ"ל א"כ זה שכבר הוא סומא למה לו להעבירם על עיניו אף שראי' זו יש לדחות דוודאי אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ויניח זכותו לזרעו אחריו וכדאמרי' אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס כו' עכ"ל ז"ל ולא הי' נצרך לדחי' זו דבלאה"נ אין כאן התחלת ראי' דהעברת הציצית על העינים דהוא עניין חיבוב וכבוד המצוה הרי זה מצוה בעצם לחבב את המצוה אלא דיש למצות חבובי מצוה זו סגולה להגין מסמיון עינים וכן יש לכל מצוות סגולות פרטיות אבל אין הכוונה שזה כל שכרו ובוודאי דשכרו שמור לעוה"ב על שחיבב וכיבד מצות ציצית ובשכר העוה"ב הא שייך גם הסומא אלא דיש אל המצוה הזאת גם סגולה דעוה"ב והיא לא שייכא בסומא ומה בכך ובשבת פ' במה מדליקין דהזהיר במצוה ציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאית עבדים ואטו זה כל שכר המצוה והוא רק סגולה ועניין פרט שיש למצוה זו ובמנחות מ"ד א' זה מתן שכרו בעוה"ז ולא גזר ר"ג לבטלו ממצוה וכן רשב"א בתשובותיו בשהה עם אשתו ולעוה"ב איני יודע כמה וז"פ:
משנה ד
יוסי בן יועזר כו'. נ"ב ע' פירוש משנה זו ומשנה שאחרי' בשו"ת חוט המשולש טור א' סי' מ"ב:
משנה ה
ויהיו עניים בני ביתך. נ"ב ע' ב"מ קי"א ב' ההוא מיבעי לי' להקדים עני לעשיר ע"ש דנלמד מקרא שאם יש לו לשכור פועלים ובאין עניים ועשירים העניים קודמין ע"ש ופשוט דה"ה בכל משמשי הבית העניים קודמין לשוכרן לזה ואולם בב"מ ס' ב' משמע קצת דכוונת המשנה דכאן ויהיו עניים כו' הוא לאפוקי עבדים כנענים ע"ש:
באשתו אמרו כו'. נ"ב ברוקח סי' שי"ז בה' נדה וז"ל ולא להרבות עמה [באשתו נדה איירי ע"ש] שיחה בטילה כדאמרי' באשתו נדה אמרו ק"ו באשת חבירו עכ"ל אולי כך היתה גירסתו כאן במשנה:
משנה ח
וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעינך כרשעים. ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רע"ד:
משנה יב
מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום. נ"ב הוזכר סנהדרין ו' ב' אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום כו':