גחלי אש· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש
דרוש ו
פירוש על מדרש שבני אהרן מתו ע"י שהיו מחוסרי בגדים:
במדרש איתא שבני אהרן מתו על ידי שהיו מחוסרי בגדים וכתיב בהם מיתה, ומה היה, חסרון מעיל שכתוב בו מיתה שנאמר והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו וגו' ולא ימות. והקשה בתשובות הרא"ש והלא כהנים הדיוטים אינם משמשים כי אם בד' בגדים ואין בתוכם מעיל, ואיך שייך לומר שמתו בשביל שהיו חסרים מעיל ? ונדחק מאד לישבו. והידי משה בשם הראב"ד תירץ שכהנים הדיוטים בעת משיחתם דינם ככהנים גדולים, ועיי"ש מה שתירץ הוא, וכל זה הוא דוחק גדול, ונ"ל לתרץ עפ"י מה דאיתא שם ברבה ועוד מן הדא, ואל משה אמר עלה אל ה' מלמד שהיו משה ואהרן הולכין תחלה, ונדב ואביהוא אחריהם, וכל ישראל אחריהם, ואומרים מתי ימותו ב' זקנים הללו ואנו נוהגין שררה טל הצבור, ר' יודן בשם ר' איביא אמר בפיהם דברו זה לזה, ר' פנחס אמר בלבם הרהרו. והנה איתא בזבחים (דף פ"ת ע"ב) ובערכין דף ט"ז) מעיל מכפר על לשון הרע, מנין אמר ר' חנינא יבוא דבר שבקול ויכפר על קול, ומקשה הלא קטורת ג"כ מכפר על לשון הרע, ומתרץ בגמרא בפרהסיא דהוי דבר שבקול זגי המעיל שיש להן קול מכפרין, בצנעא דהוי דבר שבחשאי, קטורת מכפרת דהוי ג"כ דבר שבחשאי, כלומר שבהקטורת פרשו העם, עיי"ש. ואיתא במכות ההורג כ"ג אינו יוצא משם (מערי מקלט) לעולם, ופירש בפרשת דרכים משום דחטא במכפר משום זה אין לו כפרה. ואיתא עוד במדרש, לשון הרע הורגת שלשה, מי שאומר עלי, והאומרו, והמקבל. ועתה א"ש, ר' יוחנן דס"ל דחסרי מעיל היו ס"ל כר' יודן שאמרו בפיהם, א"כ הו"ל רול רע אין להן תקנה אלא בזגי המעיל שמכפר על קי', אכן במד"א אילו אמרו לשון הרע על אחר, אבל כאן שאמרו על הכהן הגדול בעצמו, על אהרן שהיה כ"ג, וכן משה היה כ"ג כדאיתא בזבחים, וה"ל כאלו הורג כ"ג שחטא במכפר לכן אין להם תקנה, וכך פירושו מה היו חסרים מעיל, דכתיב ונשמע קולו וגו' כלומר חסרי כפרה של המעיל. ואליבא דר' פנחס דס"ל דבלבם הרהרו, חפצו לתקן להקטיר קטורת, אכן כיון שחטאו במכפר, לא הועיל הקטורת ומתו וא"ש: