גחלי אש· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש
דרוש ג
פירוש על ברכת השיבנו אשר בשמונה עשרה:
השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך, נ"ל דהכי פירושא. דהנה המהרש"א ז"ל בתחלת ברכות כתב, שבזמן הבית, הוא יתברך לנו בגדר מלך, ע"ד אין שמו שלם ואין הכסא שלם, ובעת החורבן בגדר אב כי בית המקדש כסא מלכותו הוא, עי"ש. והנה בזמן שאין בית המקדש קיים, העוסק בקרבנות ובסדר עבודה יוצא בזה. כמאמרם ז"ל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, וכן כל הקרבנות. ועכשיו נפרש כך, אנו מתפללין השיבנו אבינו לתורתך ונבוא לעומק התורה שנבין סוד כל הקרבנות ונקיימם בלמוד התורה שחשוב כאלו הקרבנו כל הקרבנות ע"י הלמוד, וקרבנו מלכנו לעבודתך כלומר שיבנה בית המקדש ב"ב ויהיה השם שלם והכסא שלם, ויהיה הוא יתברך לנו בגדר מלך על כסא כבודו הוא בית המקדש, ונקיים את עבודתך היינו עבודת הקרבנות בפועל ממש, במהרה בימינו אמן:
פירוש על פסוק ועשו לי מקדש (שמות כ"ה ח'):
כתוב בתורה ועשו לי מקדש, יש לדקדק מהו לי, ואי לי לשמי הלא כבר כתיב ויקחו לי לשמי, ועוד כתיב את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה', ורש"י בכל מקום מבאר למה מסיים אני ה'. ונראה לי לפרש עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה דמ"ע לעשות בית המקדש למדנו מהכתוב ועשו לי מקדש, דמשכן היה לשעה וזה הוא לדורות. ועוד פסק שם הרמב"ם קדושה ראשונה שקדשה שלמה קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, אבל שאר א"י לענין קדושת הארץ לא קדשה לעתיד לבוא. ומפרש שם עוד וכתב וז"ל למה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, וקדושת שאר א"י לא קדשה לעתיד לבוא, לפי שקדושת המקדש וירושלים הוא מפני השכינה ושכינה אינה בעלה, והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אעפ"י ששוממין בקדושתן הן עומדין, ואיתא עוד שם את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם, שאעפ"י שחרב בקדושתו הוא עומד עכ"ל. ומעתה הכי פירושו, ועשו לי מקדש כלומר כשם שאני קיים לעולם ולעולמי עולמים, כך בית המקדש שתעשו תקדשו קדושת עולם, וכן את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' כשם שאני קיים לעולם כך קדושת המקדש לעולם, אעפ"י שהוא תרב, דשכינה אינה בטלה, כדברי הרמב"ם, וא"ש בעזה"י: