אור ברסלב
גחלי אש דרוש ב

גחלי אש· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש

דרוש ב

דרוש א

לתרץ דברי הרמב"ם שפסק התוקע לשיר לא יצא:

הרמב"ם פ"ד מהלכות שופר פסק וז"ל שהמתעסק בתקיעת שופר לא יצא עד שיכוין השומע ומשמיע. ופירשו המפרשים שפסק כר' זירא דמצות צריכות כונה, ותמה הרב בעל המגיד שבפ"י מהלכות מצה פסק הרמב"ם שאם אכל מצה בלא כונה כגון שאנסוהו עכו"ם יצא, והכ"מ תירץ בשם הר"ן ז"ל דבתקיעת שופר כיון דחזינן דר' זירא אמר לשמעיה איכוין ותקע לי נקטינן דצריך כונה, אבל בכפאוהו לאכול מצה, כיון דלא חזינן בגמרא מאן דפליג עליה בהדיה לא דחינן לה, דאע"ג דבתקיעת שופר לא יצא, הכא יצא, שכן נהנה, כדאמרינן בעלמא המתעסק בחלבים ועריות חייב, שכן נהנה, ע"כ: ונראה לי ג"כ לתת טעם לשבח למה נשתנה דינו של שופר מכל המצות, שבכל המצות פסקו רוב הפוסקים שמצות אין צריכות כונה, וכאן הסכימו כולן למנקט לחומרא כר' זירא דטפי עדיף כמו שכתב הרמב"ן ז"ל. ונ"ל דהנה איתא בר"ה (דף כ"ו) טעמא דרבנן שפסלו קרן של פרה, אמר עולא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, ופריך הגמרא והא איכא בגדי זהב מבחוץ ? ותירץ מבפנים אמרינן. ופריך שופר נמי מבחוץ הוא ותירץ כיון דלזכרון הוא כפנים דמי, ע"כ. נראה מזה שנשתנה דינו של שופר מכל המצות שבתורה, שיש לו דין של לפני ולפנים, ובודאי המתעסק בעבודת יום כפורים פסול גמור, דהנה כל הזבחים שניבחו שלא לשמן כשרים חוץ מחטאת וכש"כ חטאת פנימי שצריך כונה יתרה, שכל כפרת ישראל תלוי בזה, וכן השופר שתוקעין לכל ישראל שיזכו בדין כדאמר רבה (ר"ה ל"ה ע"ב) אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבוא לפני זכרונכם לטובה, ובמה בשופר, ע"כ, וא"ש. ואפילו בכל הקדשים מתעסק פסול, כדאיתא בתולין ובזבחים, א"כ יפה פסקו דמתעסק פסול בשופר ואע"פ שזה שמע וזה שמע זה כוון לבו וזה לא כוון לבו כדאיתא בר"ה (דף כ"ז ע"ב), לכן צריך בודאי לכוין, ובזה יעלה זכרונו לטובה. אמן:

תוכן העניינים

גחלי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה