אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות היו"ד › שז

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות היו"ד · שז

שו

יהרג ואל יעבור דקי"ל בשלש' עבירו' דע"ז וג"ע וש"ד. כת' הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' יסודי התורה דין ג' דכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קדש את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קדש את ה' ברבים. ואם עבר ולא נהרג ה"ז מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חלל את ה' ברבים ובטל מצות עשה שהוא קדוש השם ועבר על מצות ל"ת שהיא חלול השם יע"ש. ויש להסתפק בנהרג ולא עבר שלא בפני עשרה מישר' אם קיים מצות עשה דונקדשתי. וכן בעבר ולא נהרג אם עבר על מ"ע דונקדשתי ועל לאו דולא תחללו. מי אמרינן דבפחות מעשרה ליכא אלא לאו דולא תחללו ולא עשה דונקדשתי ובפני עשרה הוא דאיכא להני תרתי ונקדשתי ולא תחללו. או דילמא בין בפני עשרה ובין בפחות מעשרה איכא משום ונקדשתי ולא תחללו. והנה מתחלת דברי הר"מ ז"ל שכתב דכל מי שנאמר בו וכו' ונהרג ול עבר הרי זה קדש את השם ואם היה בי' מישראל הרי זה קדש את השם ברבים מוכח דאף בפחות מעשרה איכא עשה דונקדשתי שהרי כתב דהרי זה קדש את השם אלא שבפני עשרה הרי זה קדש את השם ברבים. האמנם ממ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף דבריו וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג ה"ז מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל ה"ז חלל את השם ברבים ובטל מ"ע שהוא קדוש השם ועבר על מצות ל"ת שהיא חלול השם. מוכח דדוקא בעבר לפני עשרה איכא להני תרתי דהיינו ונקדשתי ולא תחללו אבל בפחות מעשר' ליכא אלא משום ולא תחללו ולא משום ונקדשתי. וראיתי להרב לח"מ ז"ל שכתב דנראה מדברי רבי' דבפחות מעשרה ליכא אלא לאו דולא תחללו אבל בעשרה איכא תרתי ונקדשתי ולא תחללו ואע"פ שהיה אפשר לפרש דברי רבינו דאין חילוק בין פרהסייא לצנעה שזה חלל את ה' ברבים וזה בצנע' ומ"מ בין הכי ובין הכי איכא עשה ולא תעשה. זה אינו במשמעות לשונו. ועוד דבגמרא אמרינן בהדיא דונקדשתי בתוך בני ישראל לא הוי אלא בעשרה דוקא עכ"ד ז"ל יע"ש. ואני תמה מאוד על הרב לח"מ ז"ל שכתב דולא תחללו איכא בין בפחות מי' ובין בפני עשרה ועשה דונקדשתי ליכא אלא בפרהסיא שכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל דמהיכא נראה כן מדברי הרמב"ם דולא תחללו איכא אף בפחות מעשרה אי ממ"ש בעבר ולא נהרג דה"ז חלל את השם ואם היה בעשרה וכו' וסובר הרב. דממ"ש דאם עבר ולא נהרג ה"ז קדש את השם ואם היה בעשרה מישראל ה"ז קדש את השם ברבים. א"כ גם משום ונקדשתי יש ללמוד מדברי הרמב"ם כהלימוד הזה דאיכא אף בפחו' מי' ממ"ש בתחילת דבריו דאם נהרג ולא עבר ה"ז קדש את השם ואם היה בעשרה מישראל ה"ז קדש את ה' ברבים ואמאי כת' הר"ב לח"מ דמשום ונקדשתי ליכא אלא בעשרה. ואם מפרש הרב להני מילי דכתב הרמב"ם דה"ז קדש את ה' דלאו למימרא דקיים עשה דונקדשתי דונקדשתי ליכא אלא ברבים א"כ גם מאי דכתב בעבר ולא נהרג דה"ז חלל את השם וכו' הכי מתפרש. ולע"ד נר' דכל בפחות מעשרה ליכא לא משום עשה דונקדשתי ולא משום ל"ת דולא תחללו. וכמו שמוכח ממ"ש הרמב"ם בסוף דבריו ואם היה בעשרה מישראל ה"ז חלל את השם ברבים ובטל מ"ע שהוא קדוש השם ועבר על מצות ל"ת דחלול השם. דרצ"ל דבפחות מי' אף דאיכא משום קדוש ה' וחלול השם מ"מ משום בטול בטול מ"ע דקדו' ה' ועבירת ל"ת דחלול השם דל"ת זה דולא תחללו ליכא דקרא כתיב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל דהיינו דלא יחללו שם קדשו ברבים אבל יקדישוהו ברבים דסיומא דקרא דבתוך בני ישראל אתרוייהו קאי או לא תחללו דברישא ואונקדשתי דסמיך ליה ולכן ליכא לא משום ונקדשתי ולא משום לאו זה דולא תחללו אלא בעבר בפרהסיא בפני י' מישראל:

ובחפושי בספרן של צדיקים ראשונים ואת האחרונים מצאתי להריב"ש ז"ל בתשו' סי' ד' שמבואר בדבריו כדכתיבנא שכתב וז"ל ואע"פ שבאותן עבירו' שהדין נותן בהם שיהרג ואל יעבור אם עבר ולא נהרג לא קיים מצות ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך וגומ' ואם עשה כן בפרהסיא דהיינו בפני עשרה מישר' לא קיים מצות ונקדשתי בתוך בני ישראל ועבר על לא תחללו את שם קדשי וכו' עכ"ד ז"ל וכ"כ עוד בסימן י"א ובסי' קע"א יע"ש. אשר מבואר יוצא מדברי הריב"ש ז"ל דכל דלא הוי בפני עשרה ליכ' לא משום עשה דונקדשתי ולא משום לאו זה דולא תחללו. וא"כ ע"כ דהוא מפרש דברי הרמב"ם ז"ל כדכתיבנא והכי מוכחין דברי הרמב"ם ז"ל ודלא כהרב לק"מ ז"ל. ותו לא מידי.

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה