גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות החי"ת · רפו
חובר חבר. אפילו לאסוף נחשים ועקרבים ע"י לחש אסור משום חובר חבר. כדאמר אביי בפ' ד' מיתות דף ס"ה האי מאן דצמיד זיבור' ועקרבא אע"ג דקא מכוין דלא ליזקו אסיר יע"ש:
והנה בסנהדרין פרק חלק דק"א תניא לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת ופירש רש"י ז"ל לוחשין לחישת נחשי' ועקרבים שלא יזיקו ואין בזה משו' צידה ע"כ יע"ש. ולפום ריהט' קשה טובא על דברי רש"י ז"ל דהאי כדי שלא וזיקו דכתב היכי דמי אי בשיש סכנה אפי' צידה גמורה שרי. ואי בליכא סכנה אפילו בחול נמי אסיר משום חובר חבר וכדאמר אביי בפ' ד' מיתו' כנז'. וכבר הקשה על רש"י הרב מהר"י אלפנדרי ז"ל בס' מרכבת המשנה הבאתי דבריו לעיל במערכ' האל"ף סי' א' יע"ש. ואני מצאתי להרמ"ה ז"ל בשיטתו לסנהדרין שכתב שם בפרק חלק וז"ל לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת שלא יזיקו אי קשיא לך הא דאמרינן בפ' ד' מיתות אמר אביי האי מאן דצמיד זיבורא ועקרבא אע"ג דקא מכוין דלא ליזקו אסיר. לא קשיא התם כגון דקטר להו דלא לינשוף מדוכתיה אי נמי לחבוריה לדוכתא אחרינא והיינו לשון חובר דקרא ולשון צמיד' דנקט אביי דהוא מלשון צמיד פתיל ויצמד ישראל שהוא לשון דבוק וחבור אבל לעכובי' מלאזוקי שרי עכ"ד ז"ל יע"ש. ובכן תו לא קשיא מידי על רש"י. ז"ל דפר' חלק דס"ל לחלק להאי חלוקא דחלק הרמ"ה ז"ל ובהכי ניתו נמי פסקי מרן ז"ל בש"ע דבא"ח סי' שי"ח פסק להא דלוחשין לחישת נחשי' ועקרבים בשבת כדי שלא יזיקו וביו"ד סי' תע"ט פסק להאי דאביי דפרק ד' מיתות. אמנם לפי האי חלוקא דהרמ"ה ז"ל ניחא. ועיין לרי"ו נתיב י"ז ח"ה שכת' וז"ל מעשה שדים נחלקו בו הפוסקי' הרמ"ה כתב שהוא בכלל מעשה כשפים וכו' וה"ר אליעזר כתב דהמעשה שדים כגון להשביעם שיעשו חפצו במות' וכו' ולא מיקרי מעשה כשפים אלא בשלוקח דבר ועושה בו וכו' או ע"י לחש בלא השבעה אבל להשביע שדים מותר לכתחילה כמו שמצינו במשה שמא דמרך עלך וכדאמרי' לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת כדאמרינן בלהטיהם אלו מעשה שדים וכו' א"ד ז"ל יע"ש. וגם לפי דברי רי"ו זל אלו יש ליישב דברי רש"י ז"ל דפרק חלק כמובן. אבל יותר נכון בישו' דברי רש"י ז"ל במ"ש הרמ"ה ז"ל וכדכתיבנא. כנלע"ד. ועיין מ"ש עוד רי"ו בנתיב י"ב חלק ט' ותו לא מידי: