אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות הה"א › רעג

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות הה"א · רעג

רעב

הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו אפליגו בה אביי ורבא פרק כל שעה דכ"ה ע"ב לאביי מותר ולרבא אסור. ואמרינן התם אפשר ולא מכוין ולא אפשר וקמכוין כולי עלמא לא פליגי דאסיר לא אפשר ולא מכוין כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דאפשר לו ליבדל ולא מכוין ליהנות. ואיכא דאמרי אפשר ולא מתכוון היינו פלוגתא דר"י ור"ש בדבר שאינו מתכוון לא אפשר ולא מכוון כ"ע ל"פ דשרי כי פליגי דלא אפשר וקא מכוין ואליבא דר"ש דאזיל בתר כונה כ"ע לא פליגי דאסיר כי פליגי אליבא דר"י דאמר ל"ש מתכוון ל"ש אינו מתכוין אפשר אסור יע"ש כל הסוגיא. ופסק הרמב"ם זל פי"ד מה' מאכלות אסורות כרבא וכלישנא בתרא:

והנה בתשו' מהרי"ל ז"ל ריש סי' קס"א ראיתי שכתב וז"ל ולהאכיל לבהמת חבירו חמץ שלא מדעתו שאינו שלו הבאת ראיה לאסור מהנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו. מזה אין ראיה דהתם בהנאת הגוף מיירי כדמייתי עלה מקול ומראה וריח וכל שגופו נהנה וכן חלקו לענין שבת עכ"ד ז"ל יע"ש. ולפום ריהטא ק"ל על האי סברא דאסבר לן מר מהרי"ל ז"ל לחלק בין הנאת הגוף לאינו הנאת הגוף מהא דפרכינן התם דכ"ו ע"ב מהך דאבדה לא ישטחנה לא ע"ג מטה ולא ע"ג מגור נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה לא ע"ג מטה ולא ע"ג מגוד בין לצורכה בין לצורכו ופרש"י נזדמנו לו אורחין וכו' אלמא אע"ג דלצורכה הוא והיינו לא אפשר הואיל ומתכוון להתכבד בשל חבירו באורחין חשיב ליה גזל ואסיר ומשני לאו משום כוונה הוא אלא משום דבשטיחה זו קלי לה כלומר מאבדה בידים אי משום עינא בישא אי משום דילמא אורחין גנבי נינהו יע"ש. והשתא אם איתא דבאיסורי הנאה דאסיר אפי' הנאה הבאה לו לאדם בע"כ הוה דוקא כשנהנה גופו ממש דומיא דקול ומראה וריח. א"כ הכא באבדה בשוטחה לצורכה הגם שנהנה במה שהוא מתכבד בה באורחין. הרי אינו הנאת הגוף כהנאת קול ומראה וריח. דאין כאן רק הנאת חוץ מגופו דהוא מה שמתכבד בעיני האורחין ובהנא' שאינה הנאת הגוף כהנאת קול ומרא' וריח שרי לכ"ע כדכתב מהרי"ל ז"ל בהנאת בהמתו דעדיפא מהנאת שטיחת אבדה לצורכה דאינו רק כבוד שמתכבד בעיני האורחין. ומאי פריך הש"ס מהא דאבדה הא על כרחין דלאו משום כונה היא. אלא מוכח דגם בהנאה דלאו הנאת גופו ממש כהנאת קול ומראה וריח אסירה במתכוון ולהכי פריך מהא דאבדה. ושפיר מייתי החכם שבדורו של מהרי"ל ראיה לאסור להאכיל חמץ לבהמת חבירו שלא מדעתו מהא דהנאה הבאה לו לאדם בע"כ ואיך כתב מהרי"ל ז"ל דלאו ראיה היא. ודוחק לומר דהנאה זו דמתכבד בעיני האורחין חשיב הנאת גופו כהנאת קול ומראה וריח דהא ודאי דלא הוה הכבוד הנאת הגוף כהנאת קול ומראה וריח. ומהרי"ל ז"ל כתב דלא אתמר הא דאיסור הנאה הבאה לו לאדם בע"כ אלא דוקא בהנאה הגוף כיוצא דקול ומראה וריח דאתמר התם. ויש ליישב קצת ועדין צל"ת:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה