גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות הה"א · רעא
הפקר על ידי שליח לאו הפקר הוא. כ"כ הר"ן ז"ל בפ"ק דפסחים דאם אמר אדם לחבירו הפקיר אתה את נכסי אין בכך כלום ע"כ יע"ש. וכתב מרן בב"י א"ח ס"ס תל"ד דטעמ' דבהפקר לא מהני שליחו' משום דהפק' יש לו דין נדר וכדמוכח בפ"ק דנדרי' וכדכתב הרמב"ם בה' נדרים וכיון דדין נדר יש לו משו"ה לא מהני ביה שליחות שהאומר לחבירו קבל עליך נדר זה בשליחותי שאהא אסור בו אינו כלום א"ד ז"ל יע"ש. וראיתי להרב מהריט"א ז"ל בס' קהלת יעקב דכ"א סע"ד שכתב דלפ"ז אין תנ מועיל בהפקר דאם הפקיר או הקדיש על תנאי כ"וכ התנאי בטל והמעשה קיים דהא קי"ל דכל תנאי שהמעשה א"א לקיימו ע"י שליח התנאי בטל כדאמרינן לענין חליצה וכתב דלענין הפקר כעת לא מצא גילוי אי מהני ביה תנאה או לא ואמרי' בירושלמי פר' מי שאחזו והביאו הרשב"א בחי' שם על דע"ב וכו' אמרי' אף בהפקר כן שדי מופקרת מעכשיו ולאחר ל' יום וכו' וכתב הרשב"א שם דה"ט דלרבנן גבי הפקר נמי הוי ספק תנאה וכו' הרי מתבאר מן הירושלמי הנז' דיש תנאי בהפקר וכו' יע"ש שנדחק ליישב. ולענ"ד לאו קושי' היא דאיכ' למימ' דש"ס ירושלמי הכי קאמר דלרבי תנאה הוה ודאי והלכך הוה הפקר מיד ואף שלא יתקיים התנאי משום דכיון דאי אפשר לקיים המעשה ע"י שליח התנאי בטל. ולרבנן כיון דמספקא להו בחזרה מגורשת ועיקר הדבר דדימו בירוש' הפקר לגט אינו אלא לומר דלא הוה כמתנה דלא פליגו בה אלא דגם בהפקר שייך לומר דשיורא הוא כמו בגט והלכך פליגי בהפקר כמו בגט אבל לענין דלגבי הפקר לדעת רבי אפי' לא נתקיים התנאי הוי הפקר אין ה"נ דלא דמי הפקר לגט מטעמא דהוה תנאי בדבר שא"א לקיימו ע"י שלי' וזה ענין אחר בפני עצמו ואין לו ענין להאי פלוגתא דאיירו בה השתא הכא רבי ורבנן כנ"ל ודוק.
אך לדידי קשיא לי לפום ריהטא מהא דקי"ל דאפטרופוסין של יתומים תורמין וכו' וכתבו התוס' בפ' השולח דמדין הפקר ב"ד הפקר נגעו בה שהב"ד הפקירו התבואה של היתומים וזכוהו להאפוטרופסין יע"ש. והא הב"ד אינו אלא כשלוחן של הקטנים ואיך מועיל הפקר של הב"ד הא אין הפקר ע"י שליח ועיין מהריק"ו שורש נ"ב דמ"ו ע"א ועיין מ"ש הרב מהריט"א בס' קהלת יעקב די"ד ע"ד ד"ה וא"כ וכו'. וכן איכא לאקשויי בכל מקום שאמרו הפקר ב"ד הפקר דאיך מועיל הפקר הב"ד לפי דברי הר"ן דאין הפקר ע"י שלי'. ויש ליישב: