גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות הגימ"ל · רמח
גוי לית ליה חזקת ממון ולא אמרינן גביה אוקי ממונא בחזקת מריה. כן מתבאר מדברי הראשונים הביאום הר"ב בשיטה מקובצת לכתובות ספ"ק דט"ו ע"ב יע"ש. וראיתי להרב מהריט"א ז"ל בס' הלכות יו"ט דל"א ע"ד שכתב דצריך לדעת מאיזה טעם כתבו הראשונים הנז"ל דגוי לית ליה חזקת ממון הא קי"ל דגזלן הגוי אסור ומתבאר מדברי הרמב"ם בפ"א מה' גניבה דין א' ובפרט בפ"ו מה' גנבה דין ח' דגזל הגוי איסורו מה"ת יע"ש בדברי ה"ה וכ"כ הטור בח"מ סי' שמ"ח וא"כ אמאי לא יהיה לו חזק' ממון בישראל כי מכח זה מסיק שם הרב מהריט"א ז"ל דדבר זה אי לית ליה לגוי חזקת ממון בהאי פלוגתא היא שנוייה דכל הני ראשונים ז"ל סבי"ל דגזל הגוי מותר מה"ת ולכן כיון דאמרינן דראה ויתר גוים דהתיר להם את ממונם הרי ממון הגוי כהפקר לישראל הוא ולא שייך לומר לגבי גוי אוקי ממונא בחזקת מאריה קמא כיון דממון הפקר הוא. אבל לדעת הרמב"ם ודעימיה דגזל הגוי אסור מה"ת יש לגוי חזקת ממון. וא"כ דבר זה במחלוקת היא שנוייה אי יש לגוי חזקה או לא את"ד ז"ל יע"ש.
ולפענ"ד אחר המחילה רבה מכבוד רבנותיה דמר אנא דאמרי דהאי מילתא דאמור רבנן הני קמאי דגוי לית ליה חזקת ממון. מצי אתי ככ"ע ואפילו למ"ד גזל הגוי אסור דבר תורה. דהנה הני קמאי אמרו למילתייהו התם עלה דאמרינן על מתני' דמצא תנוק מושלך אם רוב נכרים נכרי אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל. ואמרי' עלה מחצה על מחצה ישראל למאי הילכתא אמר ר"ל לנזקין היכי דמי וכו' לא צריכא דנגחיה תורא דידיה לתורא דידן פלגא משלם ואידך פלגא אמר להו אייתו ראיה דלאו ישראל אנא ואתן לכון. וכתב עלה בש"מ שם בשם הרשב"א שכתב וקשיא לן אפי' רוב גוים נמי לימא להו אייתו ראיה דלאו ישראל אנא ושקילו דהא אין הולכין בממון אחר הרו' לאפוקי ממונא מחזקת מאריה. וי"ל דכיון דמספקא לן אי גוי אי ישראל אי רוב גוים כגוי חשבינן ליה וכיון דכגוי חשבינן ליה לית ליה חזקה דממונא דנימא אוקי ממונא בחזקת מארי. אבל בישראל דודאי אית ליה חזקה דממונא לא אזלינן ביה אחר הרוב ע"כ וכ"כ הרא"ה והרא"ש והרמב"ן ז"ל יע"ש. ונראה לענ"ד ברור דטעמא דלית ליה לגוי חזקת ממון דנימא אוקי ממונא בחזקת מארי. משום דכל דאיכא ספיקא אי חייב הוא ליתן לישראל כי מוציאין מידו לאו גזל יחשב דדוקא לגוזלו ממש לגוי דהיינו ליקח ממונן בחנם מידו הוא דאסור. אבל לחייבו לשלם לישראל מה שהוא ספק שחייב לו לשלם להישראל כמו הפקעת הלואתו דגוי חשבינן לה דשרי ועדיף נמי מהפקעת הלואתו דהפקעת הלואתו עכ"פ לוקח ממון הגוי בחנם. אבל כי איכא ספיקא דהישראל מדינא ממין שלו הוא נוטל מהגוי לא אסרה רחמנ' בכה"ג משום גזל הנוי ומוציאין מידו ולא אמרי' בגוי אוקי ממונא בחזקת מאריה שלא להוציא מידו מה שיש ספק שהוא חייב ליתן להישראל דכיון דאשכחן דהתירה תורה הפקעת הלואתו ואונאתו אית לן למימר דגם בגזל דאסרה תורה בגוי דוקא לגוזלו ממש ליקח ממונו בחנם או לגנבו הוא דאסרה באופן דלפענ"ד האי מילתא דאמור רבנן הרשב"א והרא"ה והרא"ש והרמב"ן ז"ל דגוי לית ליה חזקת ממון דנימא ביה אוקי ממונא בחזקת מאריה. הוא לכ"ע ואפי' למאן דאית ליה דגזל הגוי אסור. ולא כהרב מהריט"א ז"ל כנלע"ד. ותו לא מידי: