אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות הבי"ת › רלב

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות הבי"ת · רלב

רלא

בעל חוב קונה משכון. הא דב"ח קונ' משכון היינו דוקא במשכון מטלטלין דנפקא לן מקרא דולך תהיה צדקה אבל במשכון קרקע אין ב"ח קונה משכון. וכמבואר יוצא להדיא מהסוגיא דפרק השולח דל"ז דאמרי' התם אלא מלוה על המשכון מ"ט משום דתפיס ליה אלא אלא מעתה הלוהו ודר בחצרו ה"נ דלא משמט ליה א"ל שאני משכון דקני ליה מדר"י. הרי לך מבואר יוצא מסוגיא זו דדוקא במשכון מטלטלין אמר ר' יצחק דבע"ח קונה משכון ולא במשכון קרקע. וכ"כ בפירו' הרז"ה ז"ל בס' המאור בפסחים פרק כל שעה גבי פלוגתא דאביי ורבא בבע"ח אי למפרע הוא גובה או מכאן ולהבא הוא גובה דדוקא במטלטלי שייך להא דר"י אבל בקרקע בחזקת בעליה קיימא ואין להמלוה שום קנין בה יע"ש וכ"כ הר"ב התרומות שער מ"ה ח"א סי' יו"ד בשם ב"ה שכתב ואע"ג דמלוה על המשכון אינו משמט התם טעמא משום דבע"ח קונה משכון מדר"י ליכא למילף מיניה קרקעו דהא אינו יכול ליתנם ברשותו ולכך אין לו בהם קנין ומשמט ע"כ ובעל העיטור כתב שביעית משמטתה ש"מ משכנתא סתמא דמצי לסלוקי בזוזי שביעי' משמטת ודוקא משכנתא דארעא דליכ' למימ' קני ליה אבל דמטלטלין לא ע"כ יע"ש.

ונוראות נפלאתי על הרב זרע אמת ח"ב בהלכות רבית סי' ס"ב דס"ג סוף ע"ב וז"ל אפי' את"ל כן הדבר פשוט אצלי דהדין עם משה וזה משום דכיון דס"ס הדבר תלוי במחלוקת בין הרי"ף ודעימיה לר"א ודעימיה אין להוציא מיד המוחזק כמ"ש הגד"ת ז"ל והכא עכ"פ משה חשוב מוחזק כיון דניתן לו מאת יעקב ובנו הבית לאפותקי סתם דהיינו משכונא סתם בשביל חובו ה"ז חשוב מוחזק דהא קי"ל דבע"ח קונה משכון כמ"ש בח"מ סי' ע"ב ע"ש וכ"כ הר"ב גד"ת שם בדף רכ"ה הנ"ל בפרט ט"ו דבהלוהו על המשכון המלוה מוחזק כיון דבע"ח קונה משכון וא"כ אם דר בחצירו באופן דהוה אבק רבית לא מנכינן ליה דהוי כסלוקי דמשכנתא דאפוקי מינה עי"ד וכו' א"ד ז"ל יע"ש. הנה דפשיטא ליה להרב זרע אמת דהא דבע"ח קונה משכון גם במשכון קרקע אתמר. וכן כתב עוד שם ריש סי' ס"ט דס"ט ע"א על מ"ש הר"ב העיטור ז"ל הביאו הרב"י בי"ד סי' קע"ב דמשכנת' בחוב שקדם לכ"ע אסור אפי' בנכייתא תשו' דפריטי אין כאן נסכא אין כאן. וכתב הרב זרע אמת ז"ל על דבריו דצ"ע בדברי הר"ב העיטור דמה ענין משכנתא בחוב קדום לדין פריטי אין כאן נסכי אין כאן דבשלמא התם לא היו הפריטי חוב אצל המוכר השפחה בשום קנין ומשו"ה שייך שפיר לומר פריטי אין כאן נסכא אין כאן אבל הכא שיש לו חוב קדום אצלו למה לא יוכל ליתן לו הבית במשכנתא ע"ז החוב הלא קי"ל דבע"ח קונה משכון כמ"ש בח"מ סי' ס"ז סי"ב ובכמה דוכתי. אכן הדבר פשוט אצלי דה"ט דהר"ב העיטור דהוא מכת הסוברים דאין הקרק' נקנ' במלוה וכו' א"ד ז"ל יע"ש. הנה שכ"כ פשו' אצלו דגם במשכון קרק' אחמ' להא דר' יצחק דבע"ח קונה משכון עד שמכח כך הוקשה לו על דברי הר"ב העיטו' ז"ל והוצרך לתרץ קושייתו דטעמו של הר"ב העיטור דהוא מכת הסוברים דאין הקרקע קנה במלוה. וכ"כ עוד שם סי' ע"ז דע"ט סע"ג וז"ל ואין לומר דנ"ד דמי למי שכתב בשטר אתן שדה פלונית לפלוני וכו' דה"נ דכוותה דכתב ראובן לשמעון שאחר עבור ד' שנים יתן לו חלק בשדה זו בשיווי ו' אלפים ליטרין שחייב לו דליתא דאין הנדון דומה לראיה דהכא שאני דעשה ראובן מעכשיו שדהו אפותקי לשמעון בשביל חובו וא"כ מעכשיו הקנה לו שדהו בשטר זה למשכון דקי"ל דבע"ח קונה משכון כמ"ש בפסחים דל"א ובכמה דוכתי ולא מבעיא לדעת רש"י שם והראב"ד בפ"י מה' שכירות דין א' ודעימיה דס"ל דשלא בשעת הלוואתו בע"ח קונה משכון אפי' להתחייב באונסין כו' דלפ"ז הוי קנין גמור אלא אפי' להרי"ף וכו' א"ד ז"ל יע"ש. והוא פלא הפלא ופלא איך החזיקה ידו יה"ק בטעות זה למימר הכי בתלתא דוכתי ולא עוד אלא שיצא לערער מכח טעותו הלזה על רבינו בעל העיטור ז"ל ואיך אשתמיט מיניה דמר הך סוגיא דפרק השולח דמבואר יוצא משם דהאי מלתא דרבי יצחק דבע"ח קונה משכון לא אתמר אלא במשכון מטלטלין דוקא אבל במשכון קרקע אין בע"ח קונה משכון. וכתבו כן בפירוש הרב בעל המאור והר"ב התרומות בשם ב"ה ובשם בעל העיטור ז"ל כנז'. ומאי דכתב הרב בסי' ס"ב דכ"כ הר"ב גד"ת בדף רכ"ה בפרט ט"ו דבהלוהו על המשכון המלוה מוחזק כיון דבע"ח קונה משכון וכו'. איברא דכ"כ שם הרב גד"ת ז"ל אמנם מיירי שם הרב ז"ל במשכון מטלטלין שבשעת ההלואה משכן אצלו מטלטלין ושוב דר המלוה בחצר הלוה נמי וע"ז כתב הרב ז"ל דכיון דיש משכון בידו על ההלואה כלומר משכון מטלטלין שנתנו לו הלוה וקי"ל דבע"ח קונה משכון הרי הוא מוחזק ואין לנכות וכו' יע"ש.

איברא דראיתי להרב שער המלך ז"ל פ' מה' אישות דכ"ו ע"ב שכתב דמהסוגיא דפרק השולח מבואר דהא דר' יצחק דבע"ח קונה משכון דוקא במטלטלין ולא במשכון קרקע ושכ"כ הש"ך בח"מ סי' רע"ח סק"ו ופשוט והוצרכתי לזה ממה שראיתי להר"ב גד"ת שער מ"ג ח"ב סי' ד' שתמה עמ"ש הר'ב התרומות משם ר"ח ז"ל דפלוגתא דאביי ורבא אי בע"ח למפרע הוא גובה או לא מיירן בדאית ליה לארעא משכנתא בידיה דב"ח עסיקינן דאי ליתא בידיה אביי לא אמר שפי' הקדיש ושפר זבין וכו' וכתב עליו וז"ל תי' זה דר"ח קצרה שכלי מלהשיגו דבגמ' פרכינן מדתנן נכרי שהלוה לישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה לרבא דאמר מכאן ולהבא הוא גובה ומשנינן הב"ע בשהרהינו אצלו ופי' רש"י בשהרהינו אצלו קס"ד השתא משום דב"ח קונה משכון ותימה על עצמך אי אביי ורבא לא איירו אלא היכ' דאיתי' בידו דב"ח אם כן מאי משני בשהרהינו אצלו דהיינו משום דב"ח קונה משכון הא מילתיה דרבא נמי בהכי מיירי יע"ש שהניחו בצ"ע ואחר המחילה לא דק כלל בזה דמלתיה דרבא כיון דאיירי במשכנתא דקרקע מה שייך בזה לומר ב"ח קונה משכון והנראה דאישתמיט מיניה סוגייא דפר' השולח וזה פשוט עכ"ד ז"ל יע"ש. הנה דהרב שער המלך ז"ל למד דעת מדברי הר"ב גד"ת ממה שתמה בשער מ"ג ח"ב סי' ד' על מ"ש הר"ב התרומות בשם ר"ח ז"ל דלא שאני ליה להר"ב גד"ת בהאי מלתא דאמר ר' יצחק דבע"ח קונה משכון בין משכון מטלטלין למשכון קרקע. ותהי עליה הרב שעה"מ ז"ל מהסוגי' דפ' השולח הנז'.

האמנם כדדייקינן פורתא לדידי חזי לי דעיקר מאי דהבין הרב שער המלך ז"ל בהני מילי דאמר מר הר"ב גד"ת ז"ל בשער מ"ג ח"ב בתמיהתו על דברי ר"ח ז"ל דחשב הר"ב גד"ת דגם במשכון קרקע אתמר להא דר' יצחק דבע"ח קונם משכון. אחר המחילה רבה מכבוד רבנותיה דמר הרב שער המלך ז"ל דהא ליתא כלל ואגב שיתפיה לא דייק מר בכוונת דברי הר"ב גד"ת ז"ל דכוונת הר"ב גד"ת בתמיהתו על תירוצו של ר"ח הכי היא דהנה הר"ב התרומות ז"ל כתב בשם הר"י ברצלוני דאיכא דמתמה היכי יכול מלוה למכור קרקע הלוה אע"פ שעבר זמנו ולא פרעו בלא שומת ב"ר וא"כ למה הצריכו הב"ד שומא כי לדברינו הרי כל בע"ח שם לעצמו ומוכר. ומתרצי ומוקי לה להאי פלוגתא דאביי ורבא במטלטלי ולא מסתברא דהא כי מעיינת בה שפיר בגמ' ובסוגיא דידה אפי' במקרקעי קא מפלגי וכו'. וכתב הר"ב העיטור בשם ר"ח דפלוגת' דאביי ורבא בדאית לארעא משכנתא בידא דבע"ח עסקינן ואי ליתא בידיה לא אמר רבא השתא הוא דקני ואביי לא אמר שפיר הקדיש ושפיר זבין דהיכא אשכחן דקני ליב בע"ח לנכסי הלוה כי ליתנהו בידיה למגבא ולזבוני בלא תביעת עת ב"ד אלא לאו ש"מ דאיתיה בידיה עכ"ד הר"ב התרומות ז"ל ע"ש. הנה שר"ח ז"ל כתב להכריח דפלוגתא דאביי ורבא היא בדאית לארעא משכנתא בידא דבע"ח דאי ליתא בידיה לא אמר רבא השתא הוא דקני ואביי לא אמר שפיר הקדיש ושפיר זבין דהיכא אשכחן דקנו ליה בע"ח לנכסי הלוה כי ליתנהו בידיה למגבא ולזבוני בלא תביעת ב"ד וכו'. ומהכרח הזה גופיה מוכרח נמי דגם במטלטלין דאיפליגו רבא ואביי דמוכח מהש"ס מהאי פירכ' דפרכינן ממתני' דנכרי שהלוה את ישראל על חמצו דפלוגתא דאביי ורבא הוה גם במטלטלין דמיירי כשהמטלטלין בידיה דהמלוה דאי ליתנהו בידיה היכא אשכחן דקני להו בע"ח למטלטלי דלוה כי ליתנהו בידיה דהבע"ח למגבינהו ולזבוני בלא תביעות ב"ד באופן דלפי דברי ר"ח וההכרח דיליה מבואר דפלוגתייהו דאביי ורבא דהיא בין בקרקעי בין במטלטלי בדאית ליהו להמטלטלין או להקרקע משכון בידיה דהמלוה. והיינו דקשיא ליה להר"ב גד"ת ז"ל לפי האי תירוצא דר"ח ממאי דמשני הש"ס להאי פירכא דפרכינן ממתני' דנכרי שהלוה על חמצו וכו' אא"ב למפרע הוא גובה וכו' דממאי דפריך המקשן הכי מבואר דפלוגתא דאביי ורבא במטלטלי נמי הוה ומיירי ע כרחין בדאית להבע"ח מטלטלין בידיה למשכון דאי ליתנהו בידיה היכא אשכחן דקני להו בע"ח למטלטלי דלוה כי ליתנהו בידיה למגבינהו ולזבונינהו בלא תביעת בע"ד וכמ"ש ר"ח ז"ל להכריח כן בפלוגתייהו בקרקע וכיון דלפי דברי ר"ח ע"כ כוונת המקשן הוה בדאיתנהו להמטלטלין בידי דהמלוה למשכון דהא ע"כ דאביי ורבא בכה"ג איפליגו. א"כ מאי משני הש"ס הב"ע בשהרהינו אצלו כלומר דקס"ד דהו"ל תורת משכון ובע"ח קונה משכון. הא גם אביי ורבא ע"כ בהכי מיירי בין בקרקע בין כמטלטלי דאי לאו הכי לא אמר רבא השתא הוא דקני ואביי לא אמר שפיר הקדיש ושפיר זבין דהיכא אשכחן וכו' זהו כוונת הר"ב גד"ת ז"ל בתמיהתו על התירו' ר"ח והיינו דכתב הרב בתמיהתו ותימא על עצמך אי גם אביי ורבא לא איירי אלא היכא דאית' בידא דבע"ח בתורת משכון דהיכי אשכחן דקני בע"ח נכסי דלוה כי ליתנהו בידיה וכו' כדקאמר ר"ח ז"ל אם כן מאי משני כשהרהינו אצלו דהיינו משום דבע"ח קונה משכון הא מילתא דרבא נמי מיירי בהכי ע"כ. הרי שהאריך הרב ז"ל בתמיהתו למימ' אי גם אביי ורבא לא איירי אלא היכא דאיתא בידה דבע"ח בתורת משכון דהיכי אשכחן וכו' דאמאי הוצרך לאתויי בתמיהתו ההכרח שכתב ר"ח לדבריו דהיכא אשכחן וכו' ולא הו"ל להרב ז"ל למימר אי גם אביי ורבא לא מיירי אלא היכא דאיתא בידא דבע"ח בתורת משכון א"כ מאי משני וכו'. אמנם כוונתו מבוארת כדכתבינא דכל עיקר תמיהתו על ר"ח ז"ל היא מכח האי דכתב להכריח סברתו דהיכא אשכחן וכו' דמוכח הכרחו הלזה מבואר דלדעת ר"ח במטלטלי נמי לא איירי אביי ורבא אלא היכא דאית' בידיה דהבע"ח. וא"כ יש לתמוה דמאי משני כשהרהינו אצלו דהיינו משום דבע"ח קונה משכון הא רבא נמי איירי בהכי בין במקרקעי בין במטלטלי טלי כנלע"ד פשוט וברור בכוונת דברי הר"ב גד"ת ז"ל ודלא כהרב שער המלך ז"ל דהבין דכוונת הרב ז"ל בתמיהתו ממשכנתא דקרקע דהא ודאי ליתא דזה לא נעלם מעיני קדשו של הרב גד"ת ז"ל דהא דב"עח קונה משכון לא אתמר אלא במשכון מטלטלין דוקא ולא במשכון קרקע. אלא תמיהתו על ר"ח הוה ממטלטלין דאיפליגו בהו נמי אביי ורבא וכאמו'. כנלע"ד ותו לא מידי.

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה