אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות הבי"ת › רכז

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות הבי"ת · רכז

רכו

בעל בנכסי מלוג שהכניסה לו אשתו לוקח הוה מתקנ' אושא דהתקינו דהאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מידי לקוחו' כדאיתא בב"מ דצ"ז ובפ' החובל דפ"ח ובב"ב ד"ן ודקל"ט ובכתובות דמ"ט ודף ע"ח.

והנה הר"ב דרכי נועם ז"ל בחא"ה סי' ס"ו הביא בשם הרד"ך ז"ל שכתב דפירו' נכסי מלוג שלא אכלן הבעל בחייו ומת ונשארו קיימין ובאה האלמנה לגבות כתובתה הני פירות ממון דבעל מיקרו ותו לית לה בם שום זכות וכו' וכתב ע"ד הרב דרכי נועם ז"ל וז"ל ולדעתי שהם דברים פשוטין דודאי פירות נ"מ ממון הבעל יחשב כי כבר זכה בהם בחייו והם שלו מן הדין כי מיום שנקנת לו לאשה זוכה לאכול פירות נ"מ שלה וזוכה בירושתה אם מתה ואין בנים יורשין נ"מ שלה אלא הבעל קודם להם בירושה דנ"מ תדע שנ"מ עצמן אפילו בחייה נקראים קנין כספו שהרי אם היה הבעל כהן מאכיל את עבדי נ"מ תרומה כדרך שמאכיל את עבדי נצ"ב וקנין כספו מיקרו דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו וכו' ולאסוף דבר אלא אם העבדים קנו עבדים אוכלין כולם כתר בתרומה כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל פ"ה מה' תרומו' מזה נראה דגוף נ"מ קנויים לו מן הדין דאי לא תימא הכי הא קי"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף הוא ואיך מאכיל את עבדי נ"מ תרומה והכתוב צווח ואמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו וכו' אלא ודאי דיש לו לבעל קנין גמור בנ"מ שלה לכן קודם ליירש אותם ואע"ג דאם מת או גרשה נוטלת אותם היינו כמו נדונייתא ונצ"ב שלה שהם של הבעל אלא שאם נתאלמנה או נתגרשה נוטלתן שהם כמו חוב עליו וכך הם נ"מ אלא שאין אחריותן עליו מ"מ בעודה נשואה או מתה נכסי דבעל מיקרו אפילו גוף נ"מ עצמן כ"ש פירות שבאו לידו וכו' א"ר ץ ז"ל יע"ש.

ונוראות נפלאתי על הרב ז"ל הפלא ופלא איך יצאו דברים אלו מפ"ק והכי אמר מר דגוף נ"מ עצמן הם קנויין להבעל אפי' בחייה מן הדין ונקראים קנין כספו ומייתי ראיה לדבריו ממ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תרומות דעבדי נ"מ אוכלין בתרומה וכו' ואיך לא ראה הסוגיא בדוכתא ביבמות ריש פרק אלמנה לכ"ג דס"ו אשר ממנה היא מקור דינו של הרמב"ם ז"ל כי שם מבואר להדיא כל בתר איפכא דהרב ז"ל דעבדי נ"מ לא מיקרו קנין כספו דבעל דתנן התם אלמנה לכ"ג גרושה וחליצה לכ"ה הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צ"ב עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה עבדי צ"ב יאכלו וכו' ופירש"י עבדי נ"מ לא יאכלו לפי שהן שלה והיא חללה וכו' והתוס' ז"ל שם ד"ה אלמנה וכו' כתבו עבדי מלוג לא יאכלו אפילו למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי לא חשיב קנין כספו כיון שאין הגוף שלו וכו' יע"ש. ובגמ' שם פרכי' ועבדי מלוג לא יאכלו בתרומה אמאי ליהוי כקנייני שקנה קנין דתניא מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ומנין לאשה שקנתה עבדים ועבדיו עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר וכהן כר יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו קניינו שקנה אוכל ומשני כל האוכל מאכיל כל שאינו אוכל אינו מאכיל וכו' אמר ר"ה קנין אוכל מאכיל שאינו אוכל אינו מאכיל יע"ש ברש"י ותוס'. הרי לך מבואר להדיא כל בתר איפכא דסברת הרב ז"ל דנ"מ לאו קנין כספו דכהן מיקרו ומטעם זה באלמנה לכ"ג אין עבדי מלוג אוכלין ואפי' למ"ד קנין פירות כקנין הגוף וכמ"ש התוס' כנז'. והא דבת ישראל לכהן והכניסה לו עבדי מלוג דאכלי בתרומה לאו משום דידיה דכהן קא אכלי דלאו קנין כספו נינהו דאין לו בהן רק הפירות אלא משום דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו ודרשינן דקניינו שקנה קנין אוכל כתרומה ואוכלין מצד האשה שהיא אוכלת יכל האוכל מאכיל וכל שאינו אוכל אינו מאכיל ומש"ה באלמנ' לכ"ה אינו אוכל מפני שהיא חללה ואינה אוכלת הילכך אינה מאכלה והרמב"ם ז"ל שם בה' תרומו' דין י"ח כתב להדיא מילתא בטעמא דבת ישראל שנשאת לכהן דעבדי מלוג יאכלו וכן עבדי כהן שקנו עבדים ועבדי אשתו שקנו עבדים יאכלו שנאמר כי יקנה נפש קנין כספו אפי' קנין הקנין וקנין הא וכל מאכיל אחרים יע"ש. הרי שהרמב"ם ז"ל כתב להדיא הטעם משום קניינו שקנה קנין האוכל מאכיל ולא משום דנ"מ קנין בספו דכהן מיקרו ואחר סמוך בדין כתב הרמב"ם דין דאלמנה לכ"ג וכו' וכל שאר חייבי לאוין והכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צ"ב לא יאכלו אע"פ שהוא חייב במזונותיה ועבדי צאן ברזל יאכלו מפני שהם של בעל יע"ש. הרי לך מבואר יוצא מדברי הרמב"ם ז"ל גופיה שם דנ"מ לאו קנין בספי דבעל הם ומה"ט באלמנה לכ"ג וכו' לא יאכלו ונצ"ב הוא דיאכלו מפני שהן של בעל ואיך כתב הרב ז"ל כל בתר איפכא סוף דבר שדברי הרב דרכי נועם ז"ל אלו נפלאו ממני.

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה