גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קצט
אסמכתא לא קניא יש לחקור אי הא דאסמכתא לא קניא הוא מדאורייתא או דילמא מדאוריי' אסמכתא נמי קניא ורבנן הוא דאמרי דלא קניא. ונראה דהוא דאורייתא מהא דאמרי' פ' זה בורר דכ"ג ע"א עלה דתנן ואלו הן הפסולין המשחק בקוביא וכו' וכתבו שם התוס' ד"ה ואלו הן הפסולין וז"ל י"ג עבדים משום דסבי"ל דקא חשיב הכא פסולי דרבנן ודאוריי' ולא נהירא משום דלא חשיב במתני' רק פסולי דרבנן דהא גזלנין לא קתני וכל פסולי דמתני' פסולי דרבנן נינהו משחק בקוביא אפי' למ"ד אסמכתא היא דאסמכתא לא קניא מ"מ אינו דאורייתא כיון שאינו סבור לעשות איסור לבא לידי פיסול דאוריי' יע"ש. אשר מבואר יוצא בהדיא מדברי התוס' ז"ל אלו דהא דאסמכתא לא קניא מדאורייתא הוא ולהכי הוצרכו לומר דמשחק בקוביא דאינו פסול אלא מדרבנן אע"ג דאסמכתא לא קניא כיון שאינו סבור לעשות איסור וכו' וכן יש להוכיח מסוגיא דהתם דמסיק ההיא ר"י משום ר"ט היא דתניא וכו' אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה ומבואר שם בדברי רש"י ותוס' דטעמא דר"ט משום אסמכתא וכן כתב רש"י בעירובין דפ"ב ע"א ד"ה ההוא ברייתא משם ר"ט היא דאמר אסמכת' לא קניא יע"ש. ואם איתא דמדאורייתא אסמכתא קניא איך קאמר ר"ט גבי נזירות מה"ט דאסמכתא דאין אחד מהם נזיר כיון דמדאורייתא אסמכתא קניא אלא מוכח דהך מלתא דאסמכתא דלא קניא מדינא דאורייתא הוה.
כי על פי הבא'ר אני תמה על הרב ב"ח ז"ל שכתב בח"מ סי' ר"ו בתירוצו השני למאי דהוקשה לו על דברי הטור ז"ל שם דכל דין אסמכתא דלא קני' אינו אלא מדרבנן אבל דאוריי' ודאי אסמכתא קניא כי היכי דערב משתעבד דאוריי' בלשון אסמכתא יע"ש. והוא תימא דהא מדברי התוס' דסנהדרין מבואר יוצא דמדאוריית' אסמכתא לא קניא וכן מוכח נמי מהש"ס שם דאמרי' דההיא דאסמכתא לא קניא ר"י בשם ר"ט הוא וכדכתיבנא. והנה הרב מהרי"א ז"ל בס' ארעא דרבנן אות האלף סי' הביא לדברי הרב ב"ח ז"ל הנז' וסיים עלה וז"ל וכן מצאתי בפירוש בדברי רש"י ז"ל פ' כל הנשבעין דמ"ו ע"א ד"ה משחק בקוביא א"ד ז"ל יע"ש. וכוונתי למ"ש רש"י שם בפרק כל הנשבעין משחק בקוביא גזל מדרבנן הוא דאמרי' אסמכתא לא קניא אבל מדאוריי' לאו גזלן הוא עכ"ל ז"ל יע"ש וסובר הרב מהרי"א ז"ל דכוונת רש"י ז"ל בדבריו אלו דהוא גזלן מדרבנן דאמרי' אסמכתא לא קניא היינו דאסמכת' לא קניא מדרבנן ולכן הוא גזלן דרבנן אבל מדאוריי' לאו גזלן הוא כלומ' אבל מדאוריי' אסמכת' קניא ולאו גזלן הוא זהו כוונ' רש"י ז"ל לדעת הרב מהרי"א ז"ל ודין גרמא ליה למימר שכדברי הרב ב"ח ז"ל כן מצא בפי' בדברי רש"י ז"ל פ' כל הנשבעין. ולדידי אחר המחי"ר דלא דק בזה כלל דאין זה כוונת רש"י בפ' כל הנשבעין דמשום דאסמכת' מדאורייתא קניא הוא דמשחק בקוביא אינו אלא גזלן דרבנן ולא גזלן דאורייתא. אלא דאף דאסמכ' לא קניא מדאוריי' לא הו"ל משח' בקובי' אלא גזלן דרבנן לא גזלן דאוריי' דגזלן דאוריית' הוא בגוזל וחוטף כעין ויגזול את החנית אבל בכה"ג דמשחק בקובי' דלא הוה כעין ויגזול את החנית ואף גם זאת דאין כוונתו לגזול דאיהו סבור דאינו עושה שום איסו' גזל לאו גזלן מדאורייתא יקרא וכמו שכ"כ התוס' ז"ל בסנהדרין דה"ט דמשחק בקוביא אינו פסול אלא מדרבנן כנז"ל. באופן דאין מדברי רש"י בפ' כל הנשבעין שום הכרח כלל דהא דאסמכ' לא קניא היינו מדרבנן ודלא כהרב מהרי"א ז"ל שכתב שמצא כן לרש"י בפירוש. ואף גם זאת דממאי דכתב רש"י ז"ל שם בסנהדרין דהא דר"י משום ר"ט דאמר דאינו נזיר דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה הוה טעמו משו' דה"ל אסמכ' וס"ל לר"י דאסמכתא לא קניא מוכח דס"ל לרש"י ז"ל דלמ"ד דאסמכתא לא קניא הוא מדאורייתא.
האמנם את זה מצאתי להמרדכי ריש פ' שור שנגח ד' וה' שכתב וז"ל ומצאתי עוד בשם רבינו שמואל מקנון דאסמכתא קניא לגבי הקדש וצדקה שהרי אסמכתא קונה מן התורה כדאמרי' מנין לערב מן התורה דכתיב אנכי אערבנו והיינו אסמכ' עכ"ד ז"ל יע"ש. הרי שכתב בפי' המרדכי בשם הר"ש מקנון דאסמכתא מדאורייתא קניא וראיה מערב ככל מאי דכתב הרב ב"ח ז"ל וכ"כ עוד בהגהו' המרדכי בסנהדרין פ' זה בורר. אלא דאיכא לאקשויי לפום ריהטא על דברי הר"ש מקנון מהא דאמרי' בש"ס בכמה דוכתי דהא דאסמכתא לא קניא ר"י בשם ר"ט היא דאמר אין אחד מהם נזיר שלא נתנה נזירות אלא להפלאה. אשר מזה מוכח דהא דאסמכתא לא קניא הוה דאורייתא. ויש ליישב עיין במ"ש הראשונים ז"ל בהאי ענינא דאסמכתא לא קנייא ודוק היטב. ועיין מה שכתבתי עוד בענין אסמכ' בספר השני מספרי הק' הזה באות הכ'ף בענין כל דאי אסמכתא היא: