גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קעה
אין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו. כגון מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מן הים נתון לך. שדה זו לכשאקחנה קנויה לך וכן כל כיוצא בזה לא קנה כדאי' פ"ק דב"מ דט"ז ע"ב ופסקו הרמב"ם ז"ל פ' כ"ב מה' מכירה הלכה ה'.
ונסתפק הרב מהריט"ץ ז"ל סי' פ"ט בראובן שהשכיר ביתו לזמן שנה אחת אם יכול להשכירה לאחר בתוך הזמן ולומר לו הרי ביתי שכורה לך אחר שישלים השוכר שכירותו משום דהוי דבר שאינו ברשותו. והעלה דיכול להשכירו יע"ש. והביא דבריו הרב מ"ל ז"ל פ"ו מה' שכירות הלכה ט' וכתב ולדידי הדבר פשוט ולא ניתן ליכתב וראיה מהירושלמי הביאו הטור ריש סי' שי"ב ע"ש דקאמ' דהמקח קיים ובפ' אע"פי דנ"ט אמרי' האומ' שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים לכשאפדנו ממך תקדוש דקדשה ועיין פמ"א ח"א סי' אב"ג ודוק אלו דבריו ז"ל יעויין שם.
והנה מאי דמייתי הרב מ"ל ז"ל מהא דפרק אעפ"י משדה שמשכנתי לך לכשאפדנו ממך תקדוש. נרא' לפום ריהט' ראיה לסתור דמשמע דוקא באמר לכשאפדנה ממך תקדוש הוא דקדשה אבל כל זמן שהיא ממושכנת אינה יכול להקדישה. האמנם הדבר מפורש יוצא מסוגיא דפ' א"נ דע"ג ע"ב דגרסי' התם רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא נכרי ביתא הדר זבנא לרבא נטר תריסר ירחי שתא שקל אגר ביתא אמטי ליה לרבא א"ל האי דלא אמטאי למר אגר ביתא עד האידנא דסתם משכנתא שתא אי בעי נכרי לסלקי לא הוה מצי לסלק לי השתא לשקול מר אגר ביתא וכו' יע"ש. הנה לך מבואר יוצא להדיא מהך סוגיא דיכול אדם למכור ביתו. המושכר לי ביד אחר ועיין שה בתוס' ד"ה השתא נשקול מר וכו'. ותמהני על הרב מהריט"ץ ז"ל דפשט לה מדיוקא דלישנא דהרמב"ם ז"ל ואיך לא זכר שר להאי סוגיא וכמו כן יש לתמוה על הרב מ"ל ז"ל דמייתי מהירוש' שפסק הטור ר"ס שי"ב ואמאי לא מייתי מש"ס דילן מסוגיא דפ' איזהו נשך הנז' ופסקו ג"כ הטור ז"ל שם בסי' הנז'. אלא דצריך להתיישב כמ"ש התוס' שם דמוכח מדבריהם דאינו יכול למכור רק מה שהוא יתר על השכירות יע"ש. ועיין להרב נחפה בכסף דקל"ח ע"ב עד סוף התשו' שהאריך הרחיב בזה ויש להשיב על קצת מדבריו ואין להאריך: