גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קנא
אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג. היינו לעניין דיני העבד לצאת בשש ובסימנים או להתירו בשפחה. אבל מ"מ קנוי הוא קנין הגוף לענין שעבוד ולהצריכו גט או לקנות עצמו בכסף ולא סגי במחיל'. כ"כ הריטב"א ז"ל בחי' ליבמות דמ"ו עלה דחזי מר הני דבי ר"פ וכו' והביא דבריו הרב הנמוק"י ז"ל פ' החולץ שם. וכתב מר"ן ז"ל בב"י יו"ד סי' רס"ז דהרמ"ה ז"ל חולק על סברא זו יע"ש ואיכא לאקשויי טובא לפום ריהטא על האי סברא דהריטב"א ז"ל מהא דאמרי' בגיטין דס"ה מתיב רב איויא מערימין על מעשר שני כיצד אומר אדם לבנו ובתו הגדולים לעבד ולשפחתו העבריים הא לכם מעות הללו ופדו בהם מעשר שני זה וכו' האי שפחה היכי דמי אי דאתיא ב' שערות מאי בעיא גבי אלא לאו דלא אתיא שתי' שערות ומשני הב"ע במעשר בזה"ז דרבנן ופרכינ' ואמה בזה"ז מי איכא והתניא אין ע"ע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג וכו' יע"ש. ואם איתא להאי סבר' דהריטב"א ז"ל דהא דאמרי' דאין ע"ע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג היינו דוקא לענין דיני העבד לצאת בשש וכו' אבל מ"מ קנוי הוא קנין הגוף לענין שעבוד ולהצריכו גט או לקנות עצמו בכסף. מאי פריך הש"ס ואמה העבריה בזה"ז מי איכא והתניא אין ע"ע נוהג וכו' הא גם בזה"ז נוהג דין ע"ע לענין זה דהוא קנוי לו קנין הגוף וכי תניא ההיא דאין ע"ע נוהג אינו אלא לענין דיני העבד לצאת בשש ולהתירו בשפחה וא"כ שפיר יש לומר דהך ברייתא דמערימין על המעשר שני כיצד אומר אדם לבנו ובתו הגדולים לעבדו ושפחתו העבריים דמיירי בזה"ז וכדמשני הש"ס ומאי פריך ואמה בזה"ז מי איכא וכו'. אלא מוכח דאין ע"ע נוהג בזה"ז כלל אף לענין שיהא גופו קנוי להצריכו גט או לקנות עצמו בכסף ולהכי כיון דקתני תנא דברייתא לעבד ושפחתו העבריים ע"כ דמיירי בזמן שהיובל נוהג דאיכא עבד עברי משא"כ בזמן הזה דליכא שם זה דעבדו' ושפחו' בעברי ועבריה כלל רק פוע' או שכיר מתקרי לא עבד עברי ותו לא מידי: