גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קלג
אין מבטלין איסור לכתחילה. אי הא דאין מבטלין איסור לכתחילה דאורית' או אינו לא מדרבנן. הוא פלוגתא דרבוות' קמאי הראב"ד והתוס' ז"ל הביא דבריהם הר"ן ז"ל פ' גיד הנשה והרשב"א ז"ל בחי' שם עלה דאמרינן התם דע"ח אמר ר"א אמר ריב"ל משום בר קפרא כל איסורין שבתורה בששים אמר לפניו ר' שמואל בר יצחק וכו' כל איסורין שבתורה במאה. ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה דכתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל ותניא בשלה אין בשלה אלא שלימה וכו' ופרכינן ומי גמרינן מינה והתניא זהו היתר הבא מכלל איסור זהו למעוטי מאי לאו למעוטי כל איסורין שבתורה. ופריק אביי ל"צ אלא לר"י דאמר מין במינו לא בטיל הכא בטיל ופרכי' וליגמור מינה ופרקינן גלי רחמנא ולקח מדם הפר ומדם השעיר ופרכינן ומאי חזית דגמרת מהיאך ליגמור מהאי ופרקינן חידוש הוא ומחידוש לא גמרינן ע"כ ופרש"י ז"ל חידוש הוא דלכתחילה הותר לבטל האיסור ע"כ. והקשו הר"ן והרשב"א ז"ל דא"כ מעיקרא לישני הכי דלימא זהו היתר הבא מכלל האיסור שמבטלין אותו לכתחילה בידים ובעלמא אין מבטלין. ותירצו בשם התוס' דמדאורייתא מבטלין ודאמרינן אין מבטלין מדרבנן. והא דאמרי' הכא חידוש הוא הכי קאמר חידוש הוא שחידשה תורה לבטלו משא"כ בעלמא שאע"פי שמותר לבטלו גנאי הוא לבטלו וכ"ש שאין מצוה לבטלו וכאן אפי' מצוה יש בו. וא"ת אכתי לימא זהו שמצוה לבטלו למעוטי שאר איסורין שאין מצוה לבטלן. הא ליתא דאם איתא פשיטא דמהיכא תיתי שיהא מצוה לבטל שאר איסורין לכתחילה שהוצרך תנא לאשמועינן דאין מצוה. והראב"ד ז"ל כתב דאסור מדאוריית' לבטל איסור לכתחי' ומהכא יליף לה מדקרי. לזרוע בשלה חידוש. וא"ת הדרא קושיא לדוכת' לימא זהו למעוטי שאר איסורין דהכא מבטלין ובעלמא אין מבטלין. י"ל דלשון זהו היתר הבא מכלל איסור קדייק דזהו הבא מכלל איסור לשעבר משמע זהו שבא לפנינו שנתבשל בתוכו איסור ומתירין אותו משא"כ בשאר ההיתרין הבאין לפנינו שנתבשל בתוכן איסור שאין מתירין אותו אלו ת"ד הר"ן והרשב"א ז"ל יע"ש.
והנה דברי התוס' ז"ל שהביאו הר"ן והרשב"א ז"ל נראה חלוקים על התוס' שלפנינו דהנה בתוס' שלפנינו שם ד"ה לאו למעוטי וכו' כתבו וז"ל וא"ת מאי קושיא דילמ' היינו דוקא לענין שאין מבטלין איסור לכתחילה והכא שרי וי"ל דלשון זהו היתר הבא מכלל איסור משמע מכלל דבר האסור באכיל' א"ד ז"ל יע"ש. הרי שהתו' ז"ל תירצו לקושיא זו כאשר תירצו הר"ן והרשב"א ז"ל לדעת הראב"ד ז"ל. נמצא דהתוס' שלפנינו והראב"ד ז"ל בחדא שיטא קיימי דהא דאין מבטלין איסור לכתחי' הוא מדאוריית' דלא כסבר' התו' שהביאו הר"ן והרשב"א ז"ל. איברא דראיתי להר'ב כנה"ג ז"ל ביו"ד סי' צ"ט בהגב"י אות ך' שכתב שהר"ן והרשב"א ז"ל דכתבו הכי בשם התוס' ו"ל הוא ממ"ש התוס' שלפנינו וי"ל שלשון זה היתר הבא מכלל איסור משמע מכלל דבר האסור באכיל' ומפרשי' כוונתם דה"ק משמע מכלל דבר האסור לאכילה מדאורייתא דאין מבטלין אי"ל אבל כיון דהוי דרבנן לא הוי מכלל דבר האסו' לאכיל' דמדאוריית' אף בשאר איסורין מותר באכיל' דמבטלין אי"ל. ובכן תמה על הר"ן והרשב"א ז"ל דמי שנו להו להתוס' לומר וי"ל דאין מבטלין אי"ל הוי דרבנן ולהכי לא מצי לתרוצי דהיינו דווקא לענין שאין מבטלין אי"ל. ולולי שראיתי דעת ארייותא אילין להבין כן בדברי התוס' וכו' היתי אומר דאף לדברי התוס' אין מבטלין אי"ל הוא מדאורייתא וכוונת תירוצם לומר דבשלמא אם בא למעוטי דזהו היתר הבא מכלל איסור שאר איסורין שבתו' שאינן מתבטלין ניחא דהכי קאמר זהו היתר הבא מכלל דבר האסור באכילה אבל אם בא למעוטי בשאר איסורין אין מבטלין אי"ל לא הוי היתר הבא מכלל דבר האסור לאכילה דאף בשאר איסורין מותר באכילה דכיון דכבר נתבטל וכו' א"ד ז"ל יע"ש. ואחרי המחילה רבה מכבוד רבנותיה דמר לא זו היא שעלתה על דעתם דעת קדושים הר"ן והרשב"א ז"ל לפרש דברי התוס' שלפנינו דסבי"ל דאין מבטלין אי"ל מדרבנן דהא אינהו גופייהו תירצו כתירוץ דתוס' שלפנינו לדעת הראב"ד ז"ל וכיון שכן הא ודאי דהכי נמי כוונת התוס' כמ"ש הם ז"ל לדעת הראב"ד ז"ל. אמנם דברי התוס' ז"ל שהביאו תוס' אחריני נינהו דרבותינו בעלי התוס' ז"ל רבים הם ובמקומות רבים מצאנו ראינו להר"ן והרשב"א שמביאים בשם התוס' חלוקים ממ"ש בתוס' שלפנינו וזה פשוט. ועיין לקמן בסמוך: