אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › צג

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · צג

צב

אין שליח לדבר עבירה. טעמא דהאי כללא אמרינן התם בפ"ב דקידושין דמ"ב בתחי' האי סוגיא דאין שלד"ע. משום דאמרינן ליה דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין יע"ש. וכן נמי למאי דאמרי' התם דמשו' דה"ל מעיל' וטביחה ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין. מבואר יוצא מדברי רש"י ז"ל שם דמהאי סברא דדברי הרב וכו' הוה. דעל מאי דפרכינן התם ולמ"ד ב' כתובים הבאים כא' אין מלמדין הני ההוא ההוא מאי דריש בהו פירש"י ז"ל ד"ה ולמ"ד אין מלמדין ח"ל ולית לן למילף ממעיל' וטביחה דיש שלד"ע ומסבר' אין שליח דאית לן למימ' דיש לו לשמוע דברי הרב והני ההוא מאי דריש בהו ע"כ יע"ש. הנה שפי' דלמ"ד ב"כ הבאים כאחד אין מלמדין היינו דלית לן למילף ממעילה וטביחה דיש שליח לד"ע ואמרינן מסברא דאין שלד"ע דיש לו לשמוע דברי הרב. ומיהו נראה דרש"י ז"ל לטעמי' אזיל דס"ל דהא דב"כ הבאים כאחד אין מלמדין לאו למימר' דאין מלמדין שיהא הדין נמי בעלמא כהב"כ ואדרבה הוו הני ב' כתובין כמו מיעוטא דממעטי לבעלמא שלא יהא הדין כן. אלא הכונה היא דב"כ הבאים כאחד אין ללמוד מהם לבעלמא שיהא הדין כך אבל מיעוטא נמי לא הוו למעט דבעלמא אין הדין כך אלא דצריך עוד למילף ממקום אחר שלא יהיה בעלמא הדין כך. זהו דעת רש"י ז"ל בפירושא דמדה זו דב' כתובין הבאין כא' אין מלמדין וכמ"ש הרב הגדול מהריב"ל ז"ל בח"א דכ"ח ע"א לה דפי' רש"י ז"ל בקידו' בסוגיא דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג דגמרינן לה מבנין אב דנשים פטורות דזהו סברת רש"י ז"ל יע"ש. וכ"כ הגאון ר"ש ז"ל בס' כריתות בלשון למודים חלק ה' ריש שער א' דכן משמע מפי' רש"י סוף פ' ב"ש בזבחי' דמ"ו גבי משום דהוי תה"ד ועגלה ערופה ב"כ הבאים כא'. דב"כ הבאים כא' אין מלמדין היינו דמוקמינן להו אדינייהו ולא ילפינן מב' כתובים אבל אינו רצ"ל דילפינן להפך יע"ש. ולכן פירש"י נמי הכא בהא דאמרי' גבי אין שליח לד"ע דהו"ל מעילה וטביחה ב"כ ואין מלמדין דהיינו דלית לן למילף מהני ב"כ לבעלמ' נמי דיש שליח לד"ע וכיון דלית לן למילף מהני ב"כ דיש שליח קם דינא משום האי סברא אלימתא דדברי הרב וכו' דבכל התו' כולה אין שלד"ע לבר מהני דגלי בהו קרא דיש שלד"ע נמי כמעילה וטביחה. ובהכי ניחא מאי דפי' עוד רש"י ז"ל בב"ק דנ"א ע"א ד"ה אין שלד"ע וז"ל אין שלד"ע להתחייב שולחו אלא שליח מיחייב וסברא הוא דאמרי' ליה דברי הר' וכו' ע"ש. דקשה לכאורה איך פי' דהאי דאין שלד"ע מסברא בלחוד היא. הא בפ"ב דקידו' נפקא לן האי כללא משום דהו"ל ב"כ או ג' הבאים כאחד ואין מלמדין אך לפי האמור ניחא דרש"י ז"ל לשיטתיה אזיל בפי' דהמדה הזו דב"כ הבאין כאחד וכאמור. ועיין עוד בדברי רש"י בב"מ ד"ח ע"א ד"ה פטור וכו'. האמנם התוס' ז"ל פליגי על רש"י ז"ל בפירושא דהמד' הזו דשני כתובין וס"ל דשני כתובין הבאין כאחד דאין מלמדין הכוונה דהוו כמו מיעוטא דממעטי לבעלמא וכמו שכתוב בתוס' ז"ל פ"ק דקידו' דל"ה ע"א סד"ה אלא למ"ד תפילין וכו' יע"ש ובמ"ש מהריב"ל ז"ל שם.

כי ע"פ הבא'ר נוראות נפלאתי על הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל בספרו הנחמד גופי הלכות אות השי"ן סי' תקכ"ה דצ"א ע"א שהביא להני מילי דרש"י ז"ל דפ"ב דקידו' ד"ה ולמ"ד אין מלמדין ולית לן למילף וכו' עד ומסברא אין שליח וכתב וז"ל קשה דאמאי איצטריך למימ' מטעמא דסברא אין שלד"ע הא אפי' לא הוה הך סברא הא כתבו התוס' לעיל בקידו' דל"ה ד"ה אלא למ"ד וכו' וז"ל דכיון דאין מלמדין הוי כמו מיעוט' דוקא הני חייבו' אבל אחריני לא ואמאי איצטריך למרכב לקושי' אתרי ריכשי. ועוד דכי מעיינת אשכחן דנותן טעם לפגם דאי איכא הך טעמ' דסבר' א"כ מהך סבר' גופיה לא הו ב"כ הבאים כא' דאיצטריכו תרוייהו דאי לא כתב אלא חד כיון דהסבר' הוא להיפך הו"א דוק' היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי אוקמיה אסברא שכ"כ הכריתות בבירור דהיכא דצריך לגופיה אמרי' היכא דגלי גלי א"ד הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל יע"ש. שהניח בקושיא. והוא פלא דאיך לא השגיח הר ז"ל בעינא פקיחא שם בפ"ק דקידושין דל"ה דרש"י ז"ל פליג על התוס' בהא דשני כתובים הבאים כא' אין מלמדין ואיהו ס"ל דהא דאין מלמדין היינו דליכא למילף מהני שני כתובים לבעלמא שיהא הדין כך אבל להיפך נמי לא ילפינן מב' כתובין דלאו מיעוטא נינהו ומשו"ה הוא דפי' שם רש"י זל דהא דנשים פטורות ילפינן לה מבנין אב וכמ"ש הרב הגדול מהריב"ל כנז'. וגם בס' הכריתות כתב שכן משמע מדברי רש"י דזבחים. וכן מוכח להדיא מדברי רש"י ז"ל דפ"ב דקידושין שפי' ולמ"ד אין מלמדין ולית לן למילף ממעילה וטביחה דיש שלי' כו' הנה שדקדק בלישניה למימר ולית לן למילף ממעילה וטביחה דיש שליח ולא קאמר וילפינן ממעילה וטביחה דאין שלד"ע. וא"כ מאי מקשה הרב ז"ל על דברי רש"י ז"ל אלו והכי אמר מר דרש"י ארכביה אתרי ריכשי דהא ודאי ליתא כי דברי רש"י ז"ל ברורין לעיני כל רואה דלאו תרי ריכשי הוא אלא כולא חדא דמשו' דמב' כתובין לית לן למילף דיש שלי' אוקמינן אסברא דאין שליח דלטעמיה אזיל דס"ל הכי בפי' המדה הלזו דב"כ הבאין כא' אין מלמדין ודלא כהתוס' ז"ל ועיין מ"ש הרב מהרש"א ז"ל גופיה בספרו יבין שמועה דס"ו ע"ד כלל קנ"ה דפליגי רש"י והתוס' ז"ל בזה והביא דברי הכריתות יע"ש. ואיך הכא בספרו גופי הלכות נעלם מעיני קדשו דבר זה. גם מאי דכתב עוד הרב ז"ל דכי מעיינת אשכחן דנותן טעם לפגם דאי איכא הך טעמא דסברא א"כ מהך סברא גופה לא הוי שני כתובים הבאים כאחד וכו' עד הו"א דוקא היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי אוקמיה אסברא שכ"כ הכריתות בבירור דהיכא דצריך לגופיה אמרי' היכא דגלי גלי. אחר המחילה רבה הם דברים תמוהים מאד ולא ידענא מאי קאמר דהא כל שני כתובים הבאים כא' הכי הוו דכל חד צריך הוא לגופיה אלא דשקולים הם והיה יכול ללמו' חד מחבריה בבנין אב ומשום דטרח וכתב קרא במקום אחר ללא צורך כיון דהיה יכול ללמדו מהאח' בבנין אב וליכא שום פירכא הו"ל ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין. דדוקא כי לא הוה מצי יליף חד מחבריה בבנין אב משום איזו פירכא דאיכא למיפרך על הבנין אב הוא דלא הוו שני כתובים כיון דאיצטריך למכתב גם באידך. וא"כ ה"נ בהא דאין שלד"ע נהי דיש סברא זו דדברי הרב דאין שליח היינו אי לא אשכחן דגלי רחמנא במקום אחר הפך סברא זו. אבל אי גלי קרא בחד דוכתא דיש שליח אפי' לד"ע היפך סברא זו ילפינן ממיל' שאר מילי מהאי דגלי ביה קרא דלא נימא להאי סברא כלל דכיון דגלי רחמנא במקום אחד היפך סברא זו מינה נמי לכל מקום. אך אי כתב עוד רחמנא במקום אחר היפך סברא זו כהני דמעילה וטביחה פשיטא דהוו שני כתובים הבאים כאחד. ובבירור כתב הכריתות ז"ל בלשון למודים ח"ה שער א' סי' ב' דכל פסוק שצריך לגופו נילוף מיניה ושאינו צריך לגופו לגילוי בעלמא וכן כל שיטת עליה ביבמו' בפ"ק ד"ה א"ד ז"ל יע"ש. אשר מדבריו אלו אתה למד למוד מפורש כל בתר איפכא דכתב מהר"ש אלגאזי ז"ל בשמו דכ"כ הכריתות בבירור דהיכא דצריך לגופיה אמרינן היכא דגלי גלי. וליתא אלא כל בתר איפכא איתא בהכריתות דכל פסוק הצריך לגופו הוא דנילוף מיניה כנז'. סוף דבר שדברי הרב מהר"ר שלמה אלגאזי ז"ל נפלאו ממני וצל"ע.

המורם מן האמור דאי האי כללא דאין שליח לד"ע נפקא לן מקרא או אינו רק מהאי סברא דדברי הרב בלחוד תליא בפלוגתא דרש"י והתוס' ז"ל בפירושא דהמדה הזו דשני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין דלדעת רש"י זל דהכוונה הוא דלית לן למילף מהשני כתובי' לבעלמ' שיהא הדין כן כדין הני ב' כתובים אבל ההיפך נמי לא ילפינן מינייהו. לית לן שום ילפותא מקרא להאי כללא דאין שלד"ע אלא מהאי סברא דדברי הרב וכו' הוא דאמרינן דאין שלד"ע. אמנם לדעת התוס' ז"ל דשני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין היינו דהוו כמיעוטא. הו"ל האי כללא דאין שלד"ע מילפותא דקרא.

והנה הרי"ף והרא"ש ז"ל בפ"ב דקידושין לא הביאו כלל להאי דאמרינן בהך סוגיא דאין שלד"ע משום דהו"ל מעילה וטביחה ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין או דהוו שלשה כתובים לב"ה דק"ל כוותיהו בדרשא דעל כל דבר פשע דגבי שליחות יד. אלא כתבו ז"ל ולדבר עבירה לא אמרי' שש"א כמותו דקי"ל אין שלד"ע דאמרי' דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ע"כ יע"ש. הנה שכתבו דמהאי סברא דדברי הרב וכו' הוה ולא הזכירו כלל מהא דהוו מעילה ושליחות יד וטביח' ג' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין. ואיכא לאקשויי עלייהו לפום ריהטא דאמאי כתבו דמהאי סברא דדברי הרב כו' הוא דקי"ל דאין שלד"ע ולא כתבו דילפינן לה נמי מקרא דשני כתובים או ג' הבאין כאחד ואין מלמדין. כי על כן אפשר לי ללמו' מדברי הרי"ף והרא"ש ז"ל אלו דס"ל כדעת רש"י ז"ל בפי' המדה הלזו דב"כ הבאין כאחד אין מלמדין דלפי זה לית לן שום ילפותא מקרא אלא מסברא זו דדברי הרב בלחוד הוא דאמרי' אין שלד"ע ומאי דאמרי' בש"ס דהו"ל מעילה וטביחה ב"כ הבאין כאחד ואין מלמדין היינו לומר דלהכי לית לן למילף מהם דיש שלד"ע וכדפי' רש"י ז"ל שם. ולהכי שפיר עבדי הרי"ף והרא"ש דכתבו דהא דאין שלד"ע מהאי סברא דדברי הרב וכו' הוא דקי"ל הכי. ועיין לקמן בסי' שאח"ז:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה