גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · נ
אין קורין לאור הנר בשבת גזיר' שמא יטה. ואפי' הנר גבוה עשר קומות דלא פלוג רבנן כדאמר רבא במסכת שבת די"ב ע"ב יע"ש כרש"י ד"ה ואפי' גבוה וכו' ודף קמ"ט ע"א בש"ס וברש"י שם ד"ה אפי' גבוה וכו' ובד"ה דרבה תצאי היא י"עש. דמפורש יוצא דטעמא דרבא לאו משום דאף בגבוה חיישי' לשמא יטה דבהנר גבוה ליכא למיחש לשמא יטה דאי משום שיביא סולם ויעלה ויטה הנר להא ליכא למיחש משום דאדהכי והכי מדכר כדקאמר התם ר"מ גבי אין רואין במראה בשבת יע"ש בדף קמ"ט. אלא טעמא דרבא הוה משום דלא פלוג רבנן שלא תחלוק באיסורי שבת דרבנן ולכן אני תמה על הגאון מהר"י לב ז"ל בן הגאון בעל שער אפרים ז"ל שראיתי לו בספר שער אפרים חא"ח סי' ז' בהג"הה דרמי ומקשה דרבא אדרבא בזה וז"ל אמר רבא אפי' גבוה שני קומות כו' חד הוא דלא ליקרי האי תרי ש"ד ופרש"י ואפי' גבוה דליכא למיחש להטייה כיון דגזור לא פלוג למילתייהו הא תרי ש"ד שאם יבא להטות יזכרנו חבירו עכ"ל וכו'. ויש לתמוה כי לפום ריהטא נראה שדברי רבא סותרים ואז שהרי בפ"ק דפסחים ד"י בעי רבא ככר בשמי קורה צריך סולם להורידה או לא מי אמרי' כולי האי לא אטרחוה רבנן כיון דלא נחית מנפשיה לא אתי למיכליה או דילמ' זימנן דנפיל ואתי למיכליה כו' ע"ש. ומאי קמבעיא ליה יפשוט לחומרא כמו בשבת דחש רבא לשמא יביא סולם ויטה אפי' שהוא גבוה הרבה וכן בחמץ יחדש רבא רבותא טפי דחיישי' דילמא יביא סולם ויוריד החמץ ויאכלנו. וראיתי בהרא"ש פ"ק דשבת שגורס רבה וכן בב"ח בסי' ער"ה. אמנם ראיתי בהרי"ף והב"י שגורסי' רבא. ונלע"ד ליישב דלא דמי כי גבי נר בשבת מאחר שאין לו נר אחר ומתיירא שלא ישב בחשך חיישי שמא ישכח ויטה אפי' גבוה הרבה ומשא"כ בחמץ למה יביא סולם להוריד החמץ שהרי יש לו לאכול מצה וכו' א"ד ז"ל יע"ש. ותם אנכי ולא אדע אנה מצא הרב ז"ל לרבא דאמר גבי אין קורין לאור הנר אפי' גבוה שתי קומות דהוה משום שמא יביא סולם ויעלה ויטה כי היכי דליקשי על רבא דמאי קמבעיא ליה יפשוט לחומרא כמו בשבת דחש רבא לשמא יביא סולם ויטה וכו'. הא רבא לא אמר טעם זה כלל אלא טעמו הוה משום לא פלוג רבנן וכדפי' רש"י ז"ל והביאו הרב ז"ל גופיה דפי' ואפי' גבוה דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו. אשר מפורש יוצא מדברי רשו ז"ל אלו דליכא למיחש לשיביא סולם ויטה דאי איכא למיחש להכי איך כתב ואפי' גבוה דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור פלוג הא איכא למיחש להטיית ע"י שיביא סולם ויעלה ויטה ולאו משום לא פלוג הוה. אלא הדבר מבואר דלשיביא סולם ויעלה ודאי דליכא למיחש כלל והיינו משום דאדהכי והכי מדכר וכדמוכח מסוגיא דשבת דקמ"ט ע"א כדכתיבנא בריש אמי"ר. והיינו נמי דלא אמר רבא התם גבי חמץ בבעייתו בככר בשמי קורה למיחש לשמא יביא סולם ויוריד החמץ משום דלהא ודאי דליכ' למיחש דאדהכי והכי מדכר ולא אתי למיכליה ומשום לא פלוג רבנן נמי פשיטא ליה לרבא דליכא למימר התם גבי גזירה דביעור חמץ משום דילמא אתי למיכליה דלא פלוג רבנן במילתייהו וגזרו אף כשהחמץ הוא במקום גבוה דאינו מגיע אליו כדאמר גבי האי גזירה דאין קורין לאור הנר דאפי' גבוה כמה משום לא פלוג רבנן. דשאני התם גבי גזירה דאין קורין לאור הנר דעקר הגזירה הוה שב ואל תעשה כלומר שב ואל תקרא לאור הנר ולכן אמרי' כדי שלא תחלק באיסורי שבת דרבנן לא פלוג רבנן וגזרו שיהא בשב ואל תקרא גם כשהנר גבוה כדי שלא לחלק באיסורי דשבת דרבנן משא"כ בההיא גזירה דביעור חמץ דעיקר הגזירה הוה קום עשה ואית בה טירחא יתירה נמי דאטרחוהו רבנן לבדוק ולבער החמץ משום חשש שישכח ויבא לאכלו בהא ודאי לא אמרי' לא פלוג רבנן ואטרחוהו טירחא בכדי נמי אף היכא דליכא למיחש להאי חששא דשמא יבא לאוכלו אשר בעבורה גזרו רבנן להאי גזרה ואטרחוהו לבדוק ולבער דדי במאי דאטרחוהו היכא דאיכא להאי חששא דשמא יבא למיכליה. אבל להוסיף עוד טירחא בכדי אף היכא דליכא למיחש לשמא יבא לאוכלו משום לא פלוג לא אמרינן דאדרבה אמרי' טירחא בכדי לא אטרחוהו רבנן ולכן היינו דקאמר רבא התם גבי ככר בשמי קורה בבעייתו אם צריך סולם להורידו או לא מי אמרי' כולי האי לא אטרחוהו רבנן כלומר דהא ודאי דכיון דאינו מגיע אליו וגם לשמא יביא סולם ויעלה ויטלנו ויאכלנו ליכא למיחש דאדהכי והכי מדכר וכיון שכן לא אטרחוה רבנן גם בכה"ג להביא סולם ולהורידו ולבערו כיון דליכא למיחש לדילמא יבא לאוכלו דמשום לא פלוג לא אטרחוהו רבנן אלא דהכא איכא למיחש במקצת גם בכה"ג לשמא יבא למיכליה שהוא דדילמא נפיל החמץ למטה לארץ ויבא לאוכלו ואפ"ה איכא למימר דמשום האי חששה רחוקה דדילמא נפיל נמי לא אטרחוהו רבנן. או דילמא דכיון דאיכא למיחש מיהת להאי חששא דדילמא נפיל ואתי למיכליה הגם כי החשש דדילמא נפיל היא רחוקה אפ"ה כל דאיכא למיחש לדילמא אתי למיכליה אף שהמציאות יהא רחוק להיות כהאי דהככר בשמי קורה והחשש' דשמא יבא לאוכלו הוא אם יפול החמץ משם למטה לארץ אטרחוהו רבנן וגזרו שיביא סול' ויורידו ויבערו וזה פשוט וברור. ואין לנו צורך כלל למ"ש הרב ז"ל ליישב תמיהתו על רבא מדידיה אדידיה יה כי הוא צריך לאותו ישוב אבל אנן בדידן שום תיוהא לא חזינן על רבא כי דברי רבא נכונים בטעמם כדבר האמור ודברי הרב ז"ל דרמי ומקשה דברי רבא אהדדי אינו אלא מן המתמיהין בזה לענ"ד: