אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › יט

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · יט

יח

אין מעבירין על המצות. מסתברא לי דלא אמרינן אין מעבירין ע"המ אלא בדבר המוכן ומתוקן שא"צ שום תקון כההיא דיסודות דשתי יסודות תרוייהו ראויים למצוה בלי תקון או אם התקון עצמו מצוה כההיא דדישון ומנורה דדישון עצמו מצוה אבל בדבר דצריך תקון כגון ס"ת שהוא לפניו וצריך לגלול והשתא מיהא לא חזי לא שייך לדר"ל וכן נר' ממ"ש בשיירי כנ"הג סי' קל"ד אם הוציאו ס"ת מן ההיכל וידוע שאינו מוגה יש להוציא ס"ת אחר ע"ש. ואם איתא הגם דלפגמו לא חיישינן דהא פגום הוא ליחוש משום אין מעבירין ע"המ ויתקנהו ויקראו בו אלא ודאי כדאמרן ואין לומר דבשבת היה דמאי קמ"ל. ומנא אמינא לה משמעתין דפריך וליתי ס"ת אחרינא וניקרי ומשני משום פגמו ור"ל אמר משום ברכה שאינה צריכה ואם איתא דאפילו שאינו גלול שייך דר"ל הא ר"ל הוא מרא דשמעתא והו"ל לשנויי משום אין מעבירין ע"המ כשמעתיה ואדרב' עדיף לשנויי משום אין מעבירין דהוי דאורייתא כדמוכח מתוס' דיומא אבל ברכה שאינה צריכה אינה אלא מדרבנן. כל זה כתב מהר"י ן' נעים ז"ל בספרו הבהיר זרע יעקב בתשו' סי' א' דף ב' ריש ע"ב:

ולדידי אחר המחילה רבה נראה דליתא להאי סברא דחדית לן מר ואמינא לה ממה שפסק מרן ז"ל בשולחנו הטהור בא"ח ריש סי' כ"ה וז"ל אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפילין שמעלין בקדש והמניחין כיס התפילין והטלית לתוך כיס אחת צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה כדי שלא יפגע בהן תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעביר ע"המ ע"כ. והשתא אם איתא להאי סברא דמסתברא ליה להרב ז"ל הנזכר דלא אמרי' אין מעבירין ע"המ אלא בדבר המוכן ומתוקן שא"צ שום תקון אבל בדבר שצריך תקון כגון ס"ת שהוא לפניו וצריך לגלול והשתא מיהא לא חזי לא שייך להא דר"ל א"כ תפילין כשהן תוך כיסן נמי הרי אין המצוה מוכן ומתוקן כי צריך הוא עדין להוציאן מכיסן וכ"ז שהם תוך הכיס לא חזו דומיא דס"ת שהוא לפניו ובידו דמשום דצריך גלילה מקום הקריאה אינו מוכן ומתוקן הוא חשיב לה הרב ואמר דאין בו משום אין מעבירין ע"המ. ותפילין כשהן בתוך הכיס נמי הוו דכוותיה דס"ת דצריך גלילה ואפ"ה פסק מרן זל דיש בפוגע בכיס שתפילין בתוכו תחלה משום אין מעבירין ע"המ אלא מבואר דאף שהן בתוך כיסן מ"מ כיון דאינו חסר אלא להוציאן מתוך הכיס פגע במצות הנחת תפילין ברישא דכיון שבא הכיס שהתפילין בתוכה לידו בתחלה ויש בידו להוציאן ולהניחן כפגע בהתפילין עצמן חשיב ואם לא יוציאן מן הכיס ויניחן הו"ל מעביר ע"המ ומינה נמי לס"ת שבידו כיון שיש בהס"ת הקריאה שהוא צריך לקרות ואינו חסר רק הגלילה לאותו מקום שצריך לקרות ובידו הוא לגלול עד המקום ההוא אם יניח ס"ת זה ויקח ס"ת אחר הו"ל מעביר ע"המ דומיא דכיס שתפילין בתוכו:

איברא דהרב מג"א ז"ל שם סק"א כתב ע"ד מרן ז"ל הנז' וז"ל שלא יניחו צל"ע דנראה לי דאין קפידא בזה כיון דהתפילין עדין בתוך כיסן וכן משמע סעיף י"א א"ד ז"ל יע"ש.. הנה שהרב מג"א ז"ל תמה על דינו של מרן ז"ל מטעמא דאין להקפיד בזה כיון דהתפילין עדין בתוך כיסן ונראה לפום ריהטא שכוונתו להאי סברא דמסתברא ליה להרב מהר"י ן' נעים ז"ל הנז' דכיון דאין א המצוה מוכן ומתוקן וצריך תקון כי הכא דהתפילין עדין בתוך כיסן וחסר לו תקון להוציאן מכיסן לאו מצוה דפגע בה חשיב וליכא קפידא משום אין מעבירין עה"מ אלא שמה שסיים דכן משמע סעיף י"א לא ידעתי. היכא משמע מהתם דלא יהא קפידא משום אין מעבירין ע"המ בכ"הג דבא לידו כיס של התפילין קודם הטלית דהתם כתב מרן ז"ל דיש מי שאוסר להוציא תפלה של ראש מהתיק עד שתהא תפלה של יד מונחת והוא ע"פ הקבלה וכמ"ש בב"י איסור זה בשם תשו' מהר"י גיקיטיליא זלה"ה יע"ש. ואיך משמע מזה דגם בכ"הג שכיס התפילין והטלית מונחין בכיס וכיס התפילין למעלה ובא לידו כיס התפילין תחלה שלא יהא קפידא בזה שיסיר כיס התפילין מידו כדי ליטול הטלית משום אין מעבידין עה"מ. ונראה לי שטעמו של הרב מג"א ז"ל במ"ש דנ"ל דאין קפידא וכו' היינו משום דכיון דעדין הם בתוך כיסן והם מכוסים כמאן דליתנהו כלל כיון שהם מכוסים בכיסן ולזה כתב דכן משמע סי"א והיינו ממ"ש שם דאסור להוציא השל ראש מהתיק וכו' וסובר הרב מג"א דטעמא דהאי איסורא הוי כדי שלא יראה השל ראש עסקו במצות הנח' דשל יד תחלה וקודם לו אבל כשהוא בתוך התיק לית לן בה אף שהתיק שבו השל ראש רוא' הנחתו דהשל יד כיון דהשל ראש עצמו אינו מגולה ורואה אלא התיק הוא רואה ואף שהשל ראש הרי הוא תוך התיק כיון שהוא מכוסה כמאן דליתא שם הוי ומינה משמע ליה להרב דה"ה במי דליכא קפיד' משום אין מעבירין ע"המ כשבאו התפילין והם בתוך כיסן בידו תחלה מה"ט שהן מכוסין בכיסן וכיון שהן מכוסין כדליתנהו להתפילין בידו דמי ולהכי אם יסיר הכיס דתפילין מידו כדי ליטול הטלית ליכא קפידא משום הא דאין מעבירין ע"המ זהו הנראה בכוונת המג"א ז"ל. האמנם לענ"ד גם אם לזה כיון הרב מג"א ז"ל אין כאן מקום להקשות על מרן ז"ל חדא דמאן לימא לן דטעמא דהאי איסורא דסעיף י"א הוה משום הכי. ועוד דאף אם נאמר דהיינו טעמא מ"מ בכ"הג שבא הכיס והתפילין בתוכו בידו אף שהם עדין בכיסן ומכוסין מ"מ הרי הם בידו מיהת וכי מסיר הכיס מידו כדי ליטול הטלית הו"ל מעביר ע"המ ולא דמי לההיא דסעיף י"א כמובן. ויהיה איך שיהיה נקוט מיהא כי מדברי מרן ז"ל אלו אתה למד דגם כשאין גוף המצוה מיכן ומתוקן כה"ג דתפילין שהם עדין בתוך כיסן ופגע בהן בכיסן איכא בהו משום אין מעבירין ע"המ ומינה נמי לס"ת שבידו וצריך גלילה למקום הקריאה דאפ"ה איכא משום אין מעבירין ע"המ ודלא כהרב מהר"י ן' נעים ז"ל וכאמור:

ומאי דמייתי הרב ז"ל ראי' לסברתו הנז' מדברי השיירי כנ"הג. אחר המחילה רבה דלא שמיה מתיא כלל דספר שצריך תקון בגופו כי אינו ראוי לקריאה מחמת עצמו שאינו מוגה וכל כמה דאינו מוגה אינו ראוי למצוה כלל כי פוגע בו לא חשיב פגע במצוה כי היכא דיהא שייך למימר ביה אין מעבירין ע"המ דהא ס"ת שאינו מוגה הוא ולא נתן לקרות בו באשר הוא עד אחר שיגיהנו ויהיה ראוי לקיים בו מצוה דקריאה בצבור ולאו מצוה שבאה לידו תחלה קרינן ביה משא"כ בס"ת פשר ומוגה ועומד לקריאה בצבור אלא דחסר דבר אחר מבחוץ והיא הגלילה לבא למקום הקריאה דשייכא לאותו היום כי פגע בס"ת והוא בידו אע"ג דחסר גלילה פגע במצוה בריש' הוה כפוגע בשאר מצות ואית ביה משום אין מעבירין ע"המ. גם מאי דמייתי הרב ז"ל מההיא דפ' בא לו דפרכי' וניתי ס"ת אחרינא וכו'. אחר המחילה רבה הא נמי לא שמיה מתיא כלל דהא פריך התם ברישא וניגלליה ומשני לפי שאין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד הצבור וכיון שכן דמטעם דאין גוללין ס"ת כצבור לא מצי למיגלל להאי ס"ת שבידו מה"ט. תו לא שייך למימר ביה אין מעבירין ע"המ כיון דאינו ראוי למצוה. זו שהרי לא נתן לגלילה משום כבוד הצבור ואע"ג דאין זה דמשו' כבוד הצבור אלא מד מדרבנן מ"מ כיון שאמרו רז"ל אין גוללין ס"ת בצבור ולא מצי למיגלל להס"ת שבידו מטעם זה לא חזי תו האי ס"ת למצוה זו ובכן ליכא ביה משום אין מעבירין ע"המ ושפיר פרכינן התם וניתי ס"ת אחרינא ונקרי ביה והוצרך ר"ל לשנויי משום ברכה שא"צ משום דה"ט דאין מעבירין ע"המ לא שייך התם כיון דלא חזי הס"ת שבידו למצוה זו דבעי למעבד משום דאינו רשאי לגוללו דאין גוללין ס"ת בצבור וכו' וכאמור באופן דאחר המחילה רבה דראיותיו דמייתי לסברתו לאו ראיות נינהו כלל וגם עיקר סברתו ליתא וכדהוכחנו מדברי מרן ז"ל בש"ע ומאוד אני תמה על הרב ז"ל שלא זכר להאי פיסקא דמרן ז"ל:

ונ"ל עוד להביא ראיה דגם בפה"ג דנדון הר' ז"ל דאין הדבר מוכן ומתוקן לפניו דצריך הוא לגלול אית ביה משום אין מעבירין ע"המ והוא דמצאתי להתו' ישנים ביומא דל"ג ע"א עלה ההיא דאמר אביי התם בטעמא דסדור שני גזירי. עצים קודם לדישון מזבח הפנימי משום דשני גזירי עצים הו"ל מכשיר ומכשיר עדיף. וכתבו בתוס' ישנים עלה ד"ה אפ"ה מכשיר עדיף וכו' וז"ל וא"ת אמאי לא קאמר טעם דאין מעבירין ע"המ וסדור שני גזירי עצים דעל מזבח החיצון קודם דפגע בה ברישא כדאמרי' לקמן ה"ט ומצינו למימר דלאביי קיימינן הכא דלא ידע בסמוך ה"ט. א"נ כיון שהיה צריך להביאן מלשכת העצים ואינם שם על המזבח לא מיקרי מעבירין. אבל אין נראה לומר כן אלא אומר רבי הואיל ודישון מזבח הפנימי מצות פנים היא עדיפא טפי א"ד ז"ל י"עש. הנה שרצו התוס' ז"ל בתחלה לומר דכיון שהיה צריך להביא העצים מלשכת העצים ואינם שם על המזבח לא מיקרי אין מעבירין והיינו כהאי סברא דאמר מר הרב מהרי ן' נעים ז"ל ודחוהו תוס' לחלוק זה וכתבו דאין נראה לומר כן ותירצו תי' אחר לקושייתם ואם כן הרי למדנו מדברי התוס' דאין לחלק כל כי האי חלוקא אלא אפילו בדבר דאינו מוכן וצריך תקון כההיא דסדור שני גזירי עצים דפי פגע במזבח דהוא מקום המצוה אינו מן המוכן והמתוקן לפניו לעשות המצוה כי אין שם העצים וצריך הוא עדין לילך עד לשכת העצים ולהביאן משם אפי' הכי כיון שפגע בהמזבח דהוא מקום המצוה יש בו משום אין מעבירין ע"המ. ואומר אני דכל שכן הוא בס"ת שבידו ואינו חסר אלא גלילה דיש בו משום אין מעבירין ע"המ ודלא כהרב מהר"י ן' נעים ז"ל כנלע"ד ותו לא מידי:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה