גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · טל
אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. הרב מ"ל ז"ל פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ו' כתב לא נתבאר איסור זה אם הוא מדאורייתא או מדרבנן וראיתי לרש"י ז"ל בפ' חלק דק"א שכתב גמירי דאין ישיבה בעזרה הלכה למשה מסיני ולא מקרא. אך בפ"ב דיומא דכ"ה ובפ"ז דס"ט כתב אין ישיבה בעזרה דכתי' לעמוד לשרת העומדים שם לפני ה' כו' אלמא מקר' נפק' לן. ומיהו יש ליישב דהני קראי אסמכתא נינהו אך מאי דקשיא לי הוא מ"ש רש"י פ"ז דסוטה ד"מ אין ישיבה בעזרה דאין כבוד שמים בכך ואפילו מלאכי השרת אין להם ישיבה כו' נר' דס"ל דמדרבנן הוא איסור זה. ומיהו יש ליישב דבא לתת טעם למה אסרה תורה הישיבה וכן נראה ממ"ש שם חוץ ממלכי ב"ד שחלק להם המקום כבוד כו' אלמא דס"ל דהכל הוא דבר תורה האיסור וההיתר וקצת נ"ל להכריח דאיסור זה מן התורה מההיא דאמרי' בפרק עשרה יוחסין דע"ח דמפסקינן לקר' דשמואל שוכב בהיכל ה' משום דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ואי אמרת דאיסור זה מדרבנן לא ידעתי מנ"ל דמזמן שמואל נאסר דבר זה אימא דב"ד שאחריו אסרוהו. אך ראיתי להתוספות פ"ב דזבחים די"ו ד"ה הגה"ה ז"ל ושמא אינו מה"ת תדע כו' והנראה מדבריהם דספוקי מספקא ליהו אי איסור זה הוא מה"ת או מדרבנן ועמ"ש פ"ב דיומא דכ"ה ד"ה אין שהקשו והיכי אכלו כו' דמוכח מדבריה' דס"ל דמה"ת אסור. אך ק"ל אם איסור זה מה"ת אמאי לא תני לה בפ"ק דכלים גבי מעלו' דעזרות ישראל עכ"ד ז"ל יע"ש. והנה מאי דכתב ליישב מאי דהוקשה לו ראשונה דברי רש"י דפרק חלק עם דברי רש"י דיומא ודסוטה דבפ' חלק פי' דאין ישיבה בעזרה הוא הלמ"מ ולא מקרא וביומא ובסוטה פ' דמקרא נפקא וכתב הרב ז"ל ליישב דהני קראי אסמכתא בעלמא. נראה דאין זה מן הישוב דכיון דעיקר איסורו הוה מהלמ"מ הכי הו"ל לרש"י לפרש בכל דוכתא דהוא הלמ"מ ולא לפרש מקרא דאינו אלא אסמכתא ולהניח העיקר דהוא מהלמ"מ. ולי נראה בהורמנותיה דמר הרב מ"ל ז"ל דמ"ש רש"י זל בפ' חלק דהוה הלמ"מ ולא מקרא אין כוונתו על הא דאין ישיבה בעזרה דהא דאין ישיבה בעזרה איסורו לאו מהלמ"מ אלא מקרא דלעמוד לשרת וכדפי' רש"י ז"ל ביומא וסוט' אלא דהא דלמלכי ב"ד יש ישיבה בעזרה הוא מהלמ"מ וע"ז הוא דקא' ירבעם התם גמירי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנ' קאימנ' וכו' כלומר דכיון דגמירי מהלמ"מ דלמלכי ב"ד יש ישיבה יהיה רחבעם יתיב וזהו שכתב רש"י ז"ל גמירי דאין ישיבה הלמ"מ ולאו מקרא כלומר דהא דלמלכי ב"ד יש ישיבה הוא מהלמ"מ. אבל אין כונת רש"י ז"ל על הא דאין ישיבה בעזרה דהוה הלמ"מ. ובהכי ניחא מאי דמייתי' דמלכי דוד יש להם. ישיבה מקרא דוישב דוד וכו' דאיכא למידק מאחר דאסיר לישב בעזרה מקרא כמו שפי' רש"י ז"ל ביומא ובסוטה מי התיר לו לדוד לישב ומנ"ל דקרא לא אסר אלא לשאר בני עלמא לבר ממלכי בית דוד ואי משום מאי דהמקום חלק כבוד לדוד לא מפני זה הטעם נאמר דאיסור דכתב רחמנא בסתם לא נאמר גם למלכי דוד דזו מנ"ל. אלא ע"כ לומר דזו הלכה למ"מ שכך נאמר למשה בסיני דהאי קרא דלעמוד לשרת דאוסר הישיבה בעזרה אינו אלא לכל שאר בני עלמא לבר ממלכי ב"ד דלהם שרי הישיבה בעזרה והיינו דקאמר ירבעם גמירי כלומ' דמלכי ב"ד להם מותר הישיב' מהלמ"מ דלהכי ישב דוד בעזרה כדכתיב וישב דוד וגו' משו' דהכי גמירי ליה הלכ' למ"מ דלמלכי ב"ד לא נאסר הישיבה בעזרה כנ"ל:
ומאי דהקשה עוד על רש"י ז"ל ממ"ש פרק ז' דסוטה ד"מ הטעם דאין ישיבה בעזר דאין כבוד שמים בכך ואפי' מלאכי השרת אין להם ישיבה כו' אשר מדבריו אלו נראה דס"ל דמדרבנן הוא איסור זה. גם הרב מהר"י אלגאזי ז"ל בספ' ארעא דרבנן סי' ג' כתב כן דדעת רש"י ז"ל בסוטה דאין איסור זה אלא מדרבנן יע"ש:
ולענ"ד אחר המחי' רבה מכבוד רבנותם דאדרבה טעם זה הוא המוכיח שיהא איסור זה מדאורייתא דכיון דאיכא לה"ט דאין כבוד שמים בכך ממילא הוא בכלל האזהרה דקרא דומקדשי תיראו. וכן כתב בפירוש הר"מ במז"ל בס' המצות בעשין מצוה כ"א דהך איסורא דאין ישיבה בעזרה הוא מאומרו ית' ומקדשי תיראו י"עש וכן מוכח ג"כ ממ"ש בחיבורו הגדול פ"ז מה' בית הבחירה דמהאי קרא דומקדשי תיראו הוא דאסיר ישיבה בעזרה יע"ש. והיינו מה"ט דכתב רש"י ז"ל בסוטה דאין כבוד שמים בכך דכיון דאין זה כבוד שמים ממילא הוא אסור דבר תורה מקרא דומקדשי תיראו. והדבר ברור בעיני דלזה כיון רש"י ז"ל בטעם זה דכת' בסוט' דאין כבוד שמים בכך כלומר וכיון שכן הרי איסורו מבואר מקרא דומקדשי תראו עד שאני תמה על רש"י ז"ל דלמה ביומא פי' דנפקא לן איסור זה מקר' דלעמוד לשרת הא כיון דאין כבוד שמים בכך אין צורך לקרא דלעמוד לשרת ומה גם דכל עיקר הלמוד מהני קראי דלעמוד לשרת וכן העומדים שם לאו מגופה דהני קראי נפקא לן איסור הישיבה אלא ממה דלא מצינו רק עמיד' ולא ישיבה הוא דמוכחינן דהישיבה אסיר וכמו שכתב רש"י ז"ל ביומ' דס"ט ע"ב אין ישיבה בעזר' דכתיב לעמוד לשר' העומדי' שם לפני ה' ולא מצינו בה ישיבה ע"כ יע"ש. והשתא למה לי למוד זה תיפוק לי דאיסור הישיבה מפורש יוצא איסורו מקר' דומקדשי תיראו כיון דאין זה כבוד שמים וכדטעים לה לה"ט רש"י גופיה בסוטה. ואפשר לי ליישב דמאי דכתב רש"י ז"ל ביומא מקרא דלעמוד לשרת ומהעומדים שם ממאי דלא מצינו בה ישיבה כוונתו לומר דממאי דכתיב עמידה ולא מצינו ישיבה ע"כ משום דאין זה כבוד שמים לישב שם דלהכי לא מצינו אלא עמידה ולא ישיבה. וכיון דאין כבוד שמים בכך הרי איסורו מכלל מורא המקדש דכתיב ביה ומקדשי תיראו אלא שזה דוחק. ועיין תוס' סוכה דמ"ג ע"ב ד"ה תשבו תשבו לג"ש דמפורש יוצא מדבריהם ז"ל דהא דאין ישיבה בעזרה איסור דאורייתא הוא וממאי דכתבו דגמירי דאין ישיבה בעזרה וכו' משמ' דלאו מקרא נפקא לן איסור זה אלא מהלמ"מ והיינו כמו שהבין הרב מ"ל ז"ל בכונת דברי רש"י דפ' חלק. ומ"מ נ"ל בכונ' דברי רש"י דפרק חלק דעל ההתר הישיבה למלכי בית דוד הוא דקאמ'דהוה מהלמ"מ ולא מקרא וכדכתיבנא לעיל. ואני תמה על הרב מ"ל ז"ל דלא זכר שר מהני מילי דכתב הרמב"ם ז"ל בס' המצות כי שם באר"ה דהאי איסורא דאין ישיבה בעזרה דאורייתא הוה מקר' דומקדשי תיראו כנז'. והיותר תימא אצלי על מאי דכתב הרב כ"מ ז"ל פי"ד מה' סנהדרין הלכה עמ"ש שם הרמב"ם דסנהדרין דהיו יושבי בלישכת הגזית של חול היתה דאין ישיבה בעזרה וכו' וכתב ע"ד הרב כ"מ הא דפרק חלק דקאמר התם ירבעם גמירי אין ישיבה בעזרה וכו' ופי' רש"י הלמ"מ ולא מקרא יע"ש. ומדמייתי הרב ז"ל ע"ד הרמב"ם ז"ל להאי פירוש' דרש"י נראה דס"ל דגם דעת הרמב"ם כרש"י ס"ל דהיא הלמ"מ. והוא תימא דבהדיא כתב הרמב"ם ז"ל בספר המצות דמקרא ילפינן לה דהוא בכלל דומקדשי תיראו וכן מוכח מדבריו בה' בית הבחיר' וא"כ איך כתב הכ"מ בה' סנהדרין ע"ד הרמב"ם מאי דפי' רש"י פ' חלק דהוא מהלמ"מ ולא מקרא וצ"ל דהרב כ"מ ס"ל בכונת דברי רש"י דפ' חלק דפי' דהלמ"מ ולא מקרא כדכתיבנא אנן בעניותין לעיל דעל מה שלמלכי ב"ד יש ישיבה הוא דהלמ"מ ולא מקר' ולזה הוא שהביא דברי רש"י ע"ד הרמב"ם ולא על אין ישיבה: