גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי
קצת חידושים להרב המחבר ז"ל · יז
מדרש פליאה כל ימיו של איוב היה מצטער עד שהראו לו בחלומו סוכה בת ג' דפנות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ונתקררה דעתו ע"כ והוא תמוה. והנה בגמרא פלוגתא למ"ד יש אם למקרא ולמ"ד יש אם למסורת ופליגא גבי סוכה דג' סכות כתיב חד מלה ושנים חסר מ"ד דרשינן יש אם למקרא אע"פ שהוא חסר בכתיבה העיקר היא הקריאה בסוכות ומיעוט רבים שנים דל חדא לגופה לסכך כי משמעות סוכה הוא סכך כמ"ש וסוכה תהיה לצל יומם נשארו ב' הם ד"ד אתא הילכתא ואוקמי לדופן ד' טפח הוי ג' כהלכה וד' אפילו טפח ולמ"ד יש אם למסורת חדא מליאה תרתי וב' חסרי דל חדא לסכך נשארו ג' אתא הילכתא ואוקמי לדופן ג' אפילו טפח ועכשיו יש מחלוקת אם הלכה כמ"ד או כמ"ד ומצינו ג"כ שנחלקו במלת ואשימם בראשיכם שהיא חסרא וז"ל מדרש רבא ואשמם כתיב אמר ר' יהושע בן לוי אמ"ל משה אם אין אתם נשמעים להם ואשמם בראשיכם יעיין שם ובספרי דרשו וז"ל ואשמם חסר יו"ד מלמד שאשמותיהם של ישראל תלוי בראשי דייניהם שלא מיחו בהם והביאו רש"י ז"ל בחומש וא"כ לפ"ז אם אנו רואים צדיק אחד שמוחזק לנו שהוא צדיק גמור ולא חטא כל ימיו ובאו עליו יסורין כאיוב וקיל"ן אין מיתה בלא חטא ולא יסורין בלא עון לא נתלה החסרון בצדיק. זה ונאמר כי ח"ו ודאי חטא מכח דאין יסורין בלא עון אלא נאמר דעון הדור גרמו ואשמם בראשיכם אשמותיהם של ישראל תלוים בראשי הדיינים אם כן היסורין שבאו על איוב לא על עון עצמו ח"ו שהרי העיד עליו הכתוב איש תם וישר וכו' אלא ודאי מפני עון הדור וכדי להרבות שכרו אבל למ"ד יש אם למקרא דרשינן ואשימם בראשיכם מניחי לכם גדולים למעלה מכם ממילא לפי זה איוב לפי שראינו שבאו עליו יסורין וקי"ל אין יסורין בלא עון ודאי אמרינן דיש בו עון אשר חטא בגלגול אחר מפני דבגלגול זה העיד עליו הכתוב ירא אלהים וגו' ולכך נענש וכמ"ש המפרשים על פסוק ויחר אף אליהו בן ברכאל וכו' על צדקו נפשו מאלהים וכוונתו היא אפי' לא חטא בגלגול זה חטא בגלגול אחר ואיוב אינו יודע בסוד הגלגול ולכך חרה לאליהוא בן בוזי כי אליהו היה יודע סוד הגלגולים ואחר כך כתיב ובשלשת רעיו חרה אפו וגו' וירשיעו את איוב דמוכח דאליהו ס"ל לא חטא איוב ולכך חרה אפו על רעיו שחשבו שאיוב חטא וא"כ קשיא דידיה אדידיה ותי' אמת לא חטא איוב בגלגול זה אבל בגלגול אחר חטא ואיוב ורעיו לא היו יודעים ענין זה ולכך כשראו שבאו עליו יסורים חשבו דחטא אבל אליהו בן ברכאל היה יודע סוד הגלגול ונתכעס עליהם ועל איוב חרה אפו משום דהגם דבגלגול זה לא חטא כבר חטא בגלגול אחר וכמ"ש לישנא דקרא על צדקו נפשו דייקא אבל גופו עכשיו בגלגול זה לא חטא אלא שהנפש חטאה בגלגול שעבר ולכך חרה לו גם על איוב וכיון שאיוב לא היה יודע סוד הגלגול נסתפק על יסורין שבאו עליו אם הם מחמת עון הדור ודרשי' יש אם למסורת ואשמם כתי' או מסיבת עונו ויש אם למקרא ואשימם קרי וכשהראוהו בחלומו סוכה בת שלש דפנות שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח א"כ הוי הלכה כמ"ד יש אם למסורת ואשמם כתי' ונתפס בעון הדור. אבל הוא צ"ג נתקררה דעתו: