גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי
קצת חידושים להרב המחבר ז"ל · טז
כשהייתי בבית הכנס' ביום שבת קדש בתוך הזמירות במזמור שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי. בית ה' נלך עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם באותה שעה עלה במחשבה מאי האי דקאמר שמחתי באומרים לי בית ה' נלך שהם בית הכנסת ובית המדרש וקאמר אחריו עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם מי תלה זה בזה ואמרתי בהקדים מה שאמר בש"ס אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וכו' כתיב עד דאמרו ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו וזהו כוונת דוד המלך ע"ה שמחתי באומרים לי בית ה' נלך שהם בית הכנסת ובית המדרש והשמחה שלי שהרי נחשב עליהם כאלו הם עומדים רגליהם בירושלם וע"י כך מאריכים ימים והיא שמחתי. ומ"ש ירושלם לאו דוקא וכל מקום בא"י נקרא ירושלם והוא מבחר המין כמ"ש הרב יעד"ב: