גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כא · פסוק לז
שנאן הכתוב וכו'. דאי לא שנאן הוי ילפינן "שור שור" משבת, דהכל בכלל, כדאיתא בפרק מרובה (ב"ק סז ע"ב). ומה שאמר 'שנאן', אין פירושו דלא הוי למכתב בסיפא דקרא "תחת השור ותחת השה", דזה לא יתכן, כדאיתא בפרק מרובה (שם), דאי כתב 'כי יגנוב שור או שה חמשה בקר ישלם וארבע צאן', הווה אמינא דתחת כל חד וחד ישלם חמשה בקר וארבע צאן, אלא "שה" דרישא ו"שור" דסיפא לא לכתוב, דלכתוב 'כי יגנוב שור וטבחו חמשה בקר ישלם וארבע [צאן] תחת השה', "שה" דרישא ו"שור" דסיפא למה לי, אלא שאינו נוהג רק באלו שנים (ב"ק סז ע"ב):