גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כא · פסוק יח
ויפל לבוטלן. פירוש, מה שהוצרך הכתוב [לומר] "למשכב" (לומר), דמאי נפקא מיניה בזה, דלא הוו ליה למכתב רק "אם יקום והתהלך בחוץ וגו'" (פסוק יט), אלא שלכך כתב "ונפל למשכב" שבטלו ממלאכתו, ואמר עליו (שם) "רק שבתו יתן":