גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כא · פסוק ט
ואם לבנו ייעדנה האדון (הזה). אף על גב ד"לא ימשול למכרה" (פסוק ח) קאי על האדון ועל האב (רש"י שם), הך מילתא "ואם לבנו ייעדנה" קאי על האדון, דהא כתיב אחר זה (פסוק יא) "ואם שלש אלה לא יעשה לה", וקאי זה על האדון:
שאף בנו קם תחתיו וכו'. דאם לא כן הוי למכתב 'ואם לבנו יקחנה', אלא כתב "ייעדנה", לומר שאין צריך קדושין אחרים, ולפיכך אמר 'שאף בנו קם תחתיו לייעוד', כלומר שאין צריך כסף קדושין: