גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק מג · פסוק ט
לעולם הבא. דכך משמע "כל הימים" ליום שהוא כולו ארוך. ובפרשת ויגש (להלן מד, לב) כתב רש"י "וחטאתי לאבי כל הימים" שקבל עליו נידוי שני עולמות, אין זה קשיא, דכאן לא בא רש"י רק לתרץ לישנא ד"כל הימים", דלמה כתב "כל הימים", ומתרץ מפני שקבל עליו נידוי לעולם הבא, דשייך ביה "כל הימים", ומכל שכן נדוי בעולם הזה שקבל עליו. אבל בפרשת ויגש לא ספר יהודה רק החומר שנכנס בו, כי למה נכנס הוא בעובי הקורה, לכך אמר שקבל עליו להיות מנודה בשני עולמות: