גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק מג · פסוק ח
נצנצה בו רוח הקדש. דאם לא כן "ונחיה" למה לי, הרי כתיב "ולא נמות גם אנחנו":
בנימין ספק כו'. דאם לא כן מה "גם אנחנו" הרי כבר כתיב "ולא נמות", אלא כך אמרו – בנימין ספק, וכאן ודאי אם לא נלך – נמות, ועוד בנימין נפש אחד – ואנו כולנו מתים עם בנימין: