גור אריה על בראשית· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ב · פסוק כב
שעשאה כבנין וכו'. פירוש מה שכתוב כאן באשה יותר לשון בנין מבאיש, היינו שעשאה כעין בנין:
להיות אשה. פירוש שאינו כמו "ויעש לאדם כתנות עור" (ר' להלן ג, כא) שיהיה פירושו גם כן כי הצלע בנה לאשה אחרת, אלא כמו "ויעשה אותה גדעון לאפוד" (ר' שופטים ח, כז) דפירוש שהכסף עשה ממנו אפוד, הכי נמי פירושו דמן הצלע עשה אשה: