גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק טו · פסוק ל
עוד דרשו וכו'. כי לפירוש הראשון קשה, דלא הוי למכתב כלל "את ה' הוא מגדף", ובלאו הכי אני יודע חטאו, שהרי הוא פורק עול ומגלה פנים ומיפר ברית (רש"י פסוק כב), ולמה צריך למכתב "את ה' הוא מגדף", ומתרץ, שדרשו רז"ל מזה (כריתות ז ע"ב) 'מכאן למברך השם וכו", וכך פירוש הכתוב; "כי את ה' הוא מגדף", ולכך הוא חייב כרת, אף כל המחרף, והיינו מברך השם יתברך, הוא חייב כרת. ולא אתא קרא רק ללמוד על מי שמברך השם יתברך, שגם כן הוא בכרת: