גור אריה על במדבר· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק טו · פסוק כז
תחטא בשגגה בעבודה זרה. פירוש, אף על גב דכתיב סתם "ואם נפש אחת תחטא", מכל מקום "אחת" דומיא דרבים, דהא רבים בעבודה זרה כדלעיל (פסוקים כב-כו), אף "אחת" בעבודה זרה. ועוד מביא (רש"י) ראיה דלא איירי הכא בשאר חטאים, [ד]הא שאר חטאים מייתי כבשה (ויקרא ד, לב) או שעירה (ויקרא ד, כח) כמו שמפרש, וכאן כתיב שעירה בלבד. ואין לומר דהכא איירי בכל החטאים, אף בחטא שאין זדונה כרת, דאם כן יהיה חמור כשאין בו כרת מיש בו כרת, דהתם מייתי כשבה או שעירה, וכאן דווקא שעירה: