אור ברסלב
גדולת מרדכי סימן כט

גדולת מרדכי· רבי מרדכי רבינר

סימן כט

סימן כז

בהרא"ש פ' כל הנשבעין (סימן ז') וז"ל אלא הכי קאמר ר' אבא דאמר מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם איהו מפרש למילתיה דר"מ חזרה שבועה למחויב לה וישלם דא"א לפרש דברי ר"מ חזרה שבועה לסיני ויפטר דא"כ פליגי ר"מ ור"י עליה כו' ע"כ. נראה פירושו משום דלרב ושמואל דלא סבירא להו כר' אבא אלא ס"ל דאפי' איכא עליו שבועה דרבנן מפסיד כשאינו יכול לישבע כמ"ש ביתומים מן היתומים ע"כ סברי פירוש דברי ר"מ חזרה שבועה לסיני וא"כ סברי רב ושמואל טעם דברי ר' יוסי שאמר יחלוקו משום דמדאורייתא מוטל השבועה על הנתבע ומחמת שהוא חשוד הטילו רבנן על התובע א"כ מאי ראית לחייב את התובע מן הנתבע דגרם הרעה להתובע הוא מחמת רעתו שהוא חשוד ואין יכול לישבע ולמה לא יגרום גם הנתבע לעצמו מחמת רעתו שע"י רעתו אין יכול לישבע מה שמוטל עליו מדאורייתא מאי חזית דדמיה סומק טפי ע"כ הוו זה וזה גורמים רעה לעצמם ויחלוקו זהו טעם של ר' יוסי לרב ושמואל דאי אפשר לפרש לרב ושמואל טעם ר' יוסי כמו דמפרשינן לר' אבא ולר"נ דרבי יוסי סבר במחוייב שבועה ואין יכול לישבע דישלם אלא דהכא קנסו להתובע כו' דאי סברי רב ושמואל הסברא הזה דמחוייב שבועה ואיל"מ א"כ מנ"ל לפרש דברי ר"מ חזרה שבועה לסיני דאין משלם דילמא פירוש דברי ר"מ כן הוא גם כן אלא דלא סברי כלל הסברא הזאת דר' אבא ולא מפרשי דר' יוסי כר"א ור"נ ע"כ פירשו גם דברי ר"מ חזרה לסיני כמו דסברי מפני שמוטל עליו השבועה ואין יכול לשבע אפילו הוא דרבנן מפסיד וע"כ ר' יוסי דאמר יחלוקו טעמו לרב ושמואל כנ"ל ולפ"ז לר' אבא נמי כן הוא כיון דסבר בעלמא דמחוייב שבועה ואיל"מ אי אפשר לו לפרש דברי ר"מ דחזרה לסיני דליכא למימר דר"מ הוא חזרה לסיני אלא דר"א סובר כר' יוסי דמחוייב שבועה ואי"ל משלם אלא דהכא קנסו כנ"ל ומדרבי יוסי למד ר' אבא בעלמא דמחוייב שבועה ואיל"מ ולא מסברא דנפשיה א"כ כיון דלא ידע אלא מהכא תיקשי הא מכאן נמי אין הוכחה הא יש לפרש דברי ר' יוסי כמו דברי ר"מ כמ"ש לרב ושמואל אע"כ ר' אבא מסברא דנפשיה אמר מחוייב שבועה ואיל"מ ואין סובר סברא דרב ושמואל מחמת סברא דנפשיה וא"כ אי אפשר לו לפרש לא דברי ר"מ ולא דברי ר"י כפירוש רב ושמואל:

תוכן העניינים

גדולת מרדכי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה