גדולת מרדכי· רבי מרדכי רבינר
סימן כא
שלום לאהובי ידידי ה"ה הגאון והרב המופלג וחו"ב בתורה ויראה כבוד מ' מרדכי יצ"ו מ"ץ דק"ק בוסק. ושלום אחר שלום לידידי המופלג מ' אברהם ד"צ דק"ק הנ"ל:
באתי להודיע כי כבר שלחתי תשובה על השאלה ביד ר' זלקינד אך שלוחא הוא דעווית וכעת באתי להשיב שנית אודות הגט שנכתב בשם אסתר והיא נקראת בפי כל עטא בדקתי בזכרון שמות הנשים בסידורים הנדפסים ומצויים בינינו ולא מצאתי שם עטא כלל ורמב"ם דפוס בארדיטשוב אין כעת בידי אך זכורני שציוותי לכתוב גט בשם עטא כי שם המורגל בפי כל הוא היותר טוב רק בספר הלכות של הר"ר יעקב חאגיז מצאתי שם עטא אך המחבר הזה הי' ספרדי ואין להביא ראיה משמותם. ומ"ש שברמב"ם נמצא שהוא נגזר מלשון אהיה כעוטיה איני נוח לי כלל כי מי יקרא בתו על שם אבילות והיה לו לומר שנגזר מן עוטה אור או אפשר יצא משם עטרה הנמצא בסידור שמות הנשים באות עיין רק שמחסרין הריש להקל על המבטא כמו שרה שאיה אך כעת אחר הדרישה והחקירה הוא מוסכם בפי' כל שכל אשה שנקראת עטא שם העריסה שלה אסתר וכן כשמברכין נשותיהן או מזכירין נשמותיהם הכל בשם אסתר הנה לכאורה הי' עטא קיצור משם אסתר טפי מיצחק חקין שאין צריך לכתוב כלל חקין הגם שאין דומין בנקודו' ועטא ואסתר דומין בנקודות בתחילתן ובאמצעיתן רק שמחסרין הריש להקל על המבטא וגם הסמך קשה במבטא השמאלית הגם שבאמת שהרב מהר"י מטראני בתשובה בשם שראפילה כתב שהוא נגזר משרה ואעפ"כ יש לכתוב שראפילה כבר טעמו ונימוקו עמו וז"ל אע"פ שזה אריכות לשון הוא ושם דקטנות הוא והיה ראוי לכתוב שרה כיון דשם פילו הוא ג"כ לשון שררה מלשון מטרפולין א"כ העיקר והתוספו' שם אחד יש לכותבם ביחד שראפילו וגם שם באמת לא ידעו שם העריסה שלה וגם לא היה מוסכם בפי כל שם העריסה מזה כאשר נסתפק השואל אם הוא נגזר כלל משם וגם הרב המשיב היה כמסתפק אם הוא נגזר רק שהשיב שלדעתו הוא נגזר משם שרה וכן בתשובת מהר"ם לובלין שפסל באשה שנקראת מירוש או מיריל לכתוב בגט מרים המכונה מיריל ע"ש וג"כ מבואר שם שדרש אחר קרובותיה ולא הוחזקה שם העריסה במשפחותיהם שם מרים כלל שיהיו נקראים אח"כ על שמותיהם מירוש אבל בנידון דידן אם דרוש ידרוש ששם העריסה שלה אסתר ויהא מוסכם בפי כל שכל אשה שנקראת עטא שם העריסה שלה אסתר הוי עטא קיצור השם טפי מיצחק חקין הגם באמת יותר טוב לכתוב עטא לבד דקיצור השם לבד המורגל בפי כל אינו מזיק לכתוב לבד או אחר דרישת שם העריסה אסתר היה יכול לכתוב אסתר המכונה עטא אך אם נשלח להם הגט בשם עטא לבד והיה דורשים מאחיה ששם העריסה שלה אסתר וגם אחר הדרישה בהסכמת כולם שכל אשה שנקראת עטא הוא אסתר הי' יכולים לסדר הגט אך אם כבר הוחזר יכתוב להרב דק"ק יאנעשאק שהוא ש"ב או לכתוב גט אחר בשם עטא לבד והוא היותר טוב אך אם ידרוש מאחיה ששם העריסה שלה בודאי אסתר יכתוב אסתר המכונה עטא:
וגם אודות העוקצי יודין השמאלית שחסרו הנה באמת אף לפירוש רש"י יש ליזהר בזה מהא דאמרינן מפני מה ראשו כפוף אך לכאורה לפי דעת מהרי"ק (בשורש ע') מוכח קצת דהך דרשא לאו לעיכובא שהאריך שם להכשיר ברגל הה"י המחובר לגגה מהא דאמר רב אשי ספרי דווקני עבדו הכי חטרו לגגיה דחי"ת ותלו לכרעיה דה"י כדדריש ר"י נשיאה מ"ט תליא כרעיה דה"י משמע דדוקא ספרי דווקני עבדי הכי אבל רב אשי לא היה מקפיד בתליית רגל הה"י דהך דרשא לאו לעיכובא ע"ש וא"כ כ"ש בהך דרשא גופא דכפיפת ראש יוד שניכר האות בלאו הכי דליכא עיכובא. אך באמת יש לדחות ראיתו של מהרי"ק דבאמת אם לא נעשה היכר בין חי"ת לה"י הוא פסול כדאמרינן בהבונה (דף ק"ג) שלא יעשה חיתין היהי"ן ואם החיתי"ן אינן מחוטרין בוודאי צריכין להיות כרעיה דה"י תלויה אך אם רוצה לעשות חיתין מחוטרין אפשר דאין צריך לתלות רגל הה"י דיש היכר בלא זה על זה אמר רב אשי ספרי דווקני חטרי לחית וגם תלו לכרעיה דה"י ובזה נסתר ראיה שניה שהביא מהרי"ק מהא דאמר אביי לא לכתוב אינש בגט למהך דצריך להרחיק רגל הה"י דלא לישתמע למחך כחוכא דמשמע דמשום חוכא הוא דאסור הא לאו הכי אין צריך להרחיק דאפשר דאביי אתי לאשמעינן אף דרוצה לחטור גגו דחי"ת צריך להרחיק גגו דה"י דלמהך דלא לישתמע כחוכא. ועוד יש לדחות ראיתו דמחמת חיבור רגל הה"י לבד יש להכשיר בטופס במקום עיגון כמבואר בש"ע ובסדר גיטין (ס"ק צ"א) אבל דלא לישתמע למחך כחוכא שיהי' נשתנה משמעות יש לפסול אפילו בתופס במקום עיגון.
ומה שבקשתם להעתיק לכם לשון ת"ה וז"ל (בסימן ר"ל) השאלה היה שם על ראשי יודין שבאלפי"ן וצדי"ן ורצה להביא ראיה מספר ע"ז שפסול אם חסר העוקצין והשיב שם בעל ת"ה וז"ל כמדומה לי שלא נהגו לפסול בגט אם חסר העוקצין ומה שכתוב דקוצו של יוד מעכב בגט היינו דווקא קוצו לפירש רש"י אבל של ר"ת לכ"ט אינו מעכב עכ"ל ובסימן רל"ו כתב כמדומה לי שלא נהגו בקוצו של יוד לר"ת בגט. ומה שכתב אח"כ שלבו נוקפו אפי' בדיעבד קאי על ראשי יודין שבאלפי"ן וצדי"ן ומדבריו הנ"ל שבסימן רל"ו משמע דאפילו לכתחילה לא נהגו בקוצין של ר"ת ולפי זה צ"ל דהא דכתב ר"ל שלא לפסול היינו אף לדעת ר"ת לא מעכב בגט אף דמעכב בתפילין וכן מוכח בדבריו (בסימן רל"ו) ובפסקיו דמשום עוקצו של יוד השמאלי אם חסרים מעט אין להקפיד הגם שאין לנו לזוז מהסדרים שבידינו אך אם הם לא היו הרבה חסרים הי' יכול רומע"ל לסדר הגט וכעת שכבר הוחזר יוכל הסופר לתקן אחר החתימה ולא נקרא עבור זה נחתם בפסול לכ"ע:
ואודות שאינו מעורה מבואר בנחלת שבעה בהדיא שאין להחזיר הגט עבור זה שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים שלא היו מעורין כי לא היו נוהגין לעשות מעורה:
ואודות שהיו שני תיבות בקירוב פחות מאות קטנה ג"כ מבואר בסדרים דכשר אם נכתב אך בהא נחתא ובהא סלקא דשם עטא לבד הוא היותר טוב לכתוב ואי לדידי ציית הרב דק"ק יאנעשאק שהוא ש"ב לכתוב גט אחר בשם עטא לבד ובפרט שנולדו בו כמה ספיקות וכמה ביטולין בשליחות וביטולי גט וחומר א"א או אם דרוש ידרוש מאחיה שבודאי הי' שם העריסה שלה אסתר יכול לכתוב אסתר המכונה עטא אף דבאמת אם הוא מוסכם בפי כל בשם עטא הוא שם העריסה אסתר הוי טפי קיצור השם משערלין מן שרה דאם כתב שם שרה לבד דכשר לדעת רמ"א כמו שכתב בסדרים ואף שאין דומין בנקודות וכ"ש בנידון דידן דדומין בנקודות ועדיף טפי מציפורה פורי. כ"ד ידידו הדוש"ת עזריאל זיו החונה פה ק"ק בירז ואגפיה: