גדולת מרדכי· רבי מרדכי רבינר
סימן ט
שלום לכבוד הרה"ג המופלא ומופלג ומפורסם חריף ובקי צנא מלא ספרא הוא ניהו כבוד ש"ת הרב מ' מרדכי יצ"ו מ"ץ דק"ק בוסק.
שמעתי שמעו ושמו הטוב הולך למרחוק ואף שמעול' לא ראיתיו ולא הכרתיו ואיני כאחד מעבדיו המשמשין לפניו ואיך מלאני לבי לגשת אל הקודש למצוא חן בעיניו להכירני אך אהבת האמת בוער בקרבי ואדע כי לא אבוש אף שבמקום גדולתו אמצא ענותנותו להוריני דבר הלכה אמת לאמיתו בענין אשר הי' פה בעירינו מנהג מכבר עפ"י שהנהיגו המורים אשר לפנינו להסיר סירכא בין אונה לאומה ע"י מיעוך ומשמוש כדין סירכא שלא כסידרן כמסקנת הט"ז עפ"י פסקי ראשונים ואחרונים וכעת אירע שנבדקה סירכא בין אונה לאומה למטה מחציין ע"י חלון ובצבצה מקום הסירכא אחר המיעוך וטרפה השוחט כמנהגו מאז ומכבר. וכעת חדשים מקרוב באו ורוצים להכשיר אותה בהמה באמרם שבין אונה לאומה מקרי, כסידרן ומה שבצבצה כיון שלא הי' צריך בדיקה דינה כאלו לא בדקה. ולי אין ברור ההיתר דהנה מה שרוצים להכשיר בין אונה לאומה מחלוקת הפוסקים היא ראשונים ואחרונים ומי יכריע בדבר זה ובפרט במקום שנהגו ובמעשה העשוי ומבואר בהר"ן (בפ' מקום שנהגו) דמנהג שאינו מנהג בטעות רק שהנהיגו איזה עיר ע"פ איזה פוסק כל העיר חייב בו מן הדין גדולה מזה אפשר לומר שאף להמכשירין בין אונה לאומה ומחשבין לכסידרן מ"מ בדיקה בעי קודם המיעוך אלא דהנ"מ בדבר דסירכא שלא כסידרן לא מהני בדיקה כדמשמע בגמרא הני תרי אוני דסריכי להדדי לית להו בדיקותא ומה שמכשירין ע"י מיעוך מצד שתולין שאין זה סירכא אבל בכסידרן לא בעי מיעוך ומשמוש ואף שבאמת היא סירכא כשרה בבדיקה ובדיקה מיהו בעי דמבואר בב"י דהי"א דמביא הטור דצריך בדיקה הוא דעת רש"י אף דלא קי"ל כן מ"מ בנידון דידן בסירכא בין אונה לאומה דההכשר הוא ג"כ לדעת רש"י אין להכשיר כ"א בבדיקה. דאם נבוא להכשיר עפ"י דעת רש"י הלא דעת רש"י דמצריך בדיקה ואם לדעת ר"ת וסיעתו הלא מחשבין לשלא כסידרן. גם אין לדחות דעת רש"י במעשה העשוי ובמקום שנהגו וכ"ז החקירה הוא מקודם הבצבוץ אבל לאחר שראינו שבצבצה ע"י מיעוך ומשמוש אין מקום להכשיר כלל דהרי אם נאמר דהבדיקה היא לחומרא כדעת הט"ז (בסי' ל"ט סעיף ו') או אם נאמר דאיגלאי בהתייהו כמבו' באחרונים מ"מ השתא דחזינן דניקב טרפה לפי דעת ר"ת וסיעתו וגם לפי דעת הראב"ד דאמרי דסירכא כסידרן אין זה מחמת נקב אבל כל סירכא שהיא מחמת נקב טרפה ואף לפי דעת רש"י דאין סירכא אלא מחמת נקב מ"מ כיון דחזינן דנקב טרפה ואין לומר דכיון דהיתה סירכא עליה כשרה אף שניקב דהרי מבואר ברמ"א (סימן הנ"ל סעי' ע') סירכא העולה בנפיחת הריאה טריפה ומשוה הפ"מ לזה סירכא בין אונה לאונה בעולה בנפיחה אף לדעת רש"י ואף אם לדעת רש"י כשירה מ"מ תרתי לריעותא מקרי ומה שאמרו שכיון שלא הי' צריך בדיקה מקודם אף אם בדקוהו ונמצא שניקב כשרה זה אינו דהא מבואר (בסי' נ"ב) אם אירע ששלקם ונשתנו טריפה ומקודם הבדיקה היתה כשרה בלא בדיקה. ע"כ בקשתי מרוב טובו וחסדו להאיר עיני העוורות ולהחייני בטל תורתו להוריני בדבר הזה איך להתנהג בדין זה ויאמין לי אדוני כי לא מרוב גאוני באתי עד הלום כ"א מאהבת האמת דברי עבדו המתרפס צעיר וזעיר עפר ואפר אברהם בן אאמ"ו מ' משה שו"ב: