אור ברסלב

גדולת מרדכי· רבי מרדכי רבינר

סימן ב

אורח חיים סימן א

וזאת היא התשובה שהשיב מורי זקיני נ"ע להרב הנ"ל

קבלתי גיה"ק נידון השאלה שנשאל מבעל מגיה שמצא בפ' ואתחנן כו' והנה ידעתי כי אינו צריך לא לדידי ולא לדכוותי אך למען צדקו עושה לאפושי גברא אך אין בידי לא לחם ולא שמלה לא אהיה חובש להועיל נידון השגתו דמר על שו"ת מ"צ במה שמעל בעבודת הג' וזה בוודאי אין בידי לברר דברי השו"ת ולהעמיד על משענתו ובוריו מחמת שאין בידינו ספרי השו"ת. אך אגלה קוצר דעתי מה שלא זכיתי להבין דבריו מה שהשיג על בעל מעיל דקה שהשיג על עבודת הגרשוני מהרשב"ץ שהביא מכס יה דהכתיבה גופא מחיקה היא וכתב כת"ר עליו דאין נראה דשאני התם כיון שכתב בשני תיבות היתה כוונתו שהוא שם ובוודאי קידש אותו ואח"כ כשיעשה תיבה אחת ישתנה האות מן השם תיבה אחרת ושפיר הוי כמוחק כו' אבל נידון עה"ג דעושה מן כ' מ"ם סתומה נשאר טפל לשם כמתחילה בוודאי אינו מחיקה כלל. ע"כ. זה לא הבנתי דוודאי אין דעת המע"ץ להשיב לעהג"ר דמה שעושה מן כ' מ"ם סתומה דבאמת זה לא הוי מחיקה אלא כוונתו על אות השניה דע"י דעושה זה למ"ם הוי מחיקה לאות מ"ם שהיה בראשונה טפל לקדושה ועתה כשמבטל טפלתו א"כ הוי מוחק ממש כמו בכס יה בדברי הרשב"ץ שהביא ב"י בבד"ה (סימן רע"ו) וא"כ המעיל צדק הוא. אך בנידון של כת"ר ושל המע"צ לכאורה אתי שפיר וכמ"ש כת"ר דשאני התם כיון שכתב בשני תיבות היתה כוונתו שהוא שם כו' נשתנה מן השם כו' ושפיר הוי כמוחק כו' וכנ"ל ולפי מה שכתבתי גם נידון של עה"ג נמי הוי שפיר כמו כך כמוחק וכנ"ל. אבל נידון של כת"ר שאני דעושה מן כ"ף פשוטה כ"ף כפופה הוא נשאר טפל לשם כמתחילה בוודאי אינו מחיקה. אך גם זה אכתי לא ניחא לן בכלל הדבר אפילו בנידון עה"ג אפילו במה שעושה מן כ' מ"ם סתומה דבאמת זה גופא הוי מחיקה ובטול מלהיות נטפל לקדושה כי הכלל הוא כי לא מעשה אלקים הוא להיות חרות על הלוחות בבת אחת בלי משך שיהיה התחלת הכתב והאמצע והסוף בבת אחת. ומעשה בני אדם כי ההתחלה והאמצע עדיין מחוסר הגמר ועד שלא נגמר אכתי אין צורת האות המבוקש עליה והאות שמתחילה כבר נתבטל עד שלא נגמר האות המבוקש והוי מחיקה לנטפל לשם ומה יועיל אח"כ הגמר למה דעבד איסורא ואף שדברי מובן מכל מקום אין דרכי לקצר כי דברי אין יקרים כל כך לצער את הקורא ע"כ אאריך קצת לבאר דברי למען ירוץ קורא בו. למשל אם רוצה לעשות מן כ' כפופה מם סתומה אתה צריך להתחיל למשוך הקו לשמאל כזה $$ציור בספר$$ הרי מההתחלה ובאמצע בטל האות שמתחילה ונמחק כנ"ל הרי אין קיום לדברי לנידון שאנחנו עסוקים בה אי איכא $$ציור בספר$$ פשוטה ואתה רוצה לעשות כפופה אם תתחיל לעשות ולתקן כזה $$ציור בספר$$ ממילא קודם שתגמור כבר הוצאת אותה מתמונת. האות הא' והוי מחיקה ואם תתחיל התקון כזה $$ציור בספר$$ בטלת האות שנדמה לה' קודם הגמר. ואם תתחיל לתקן מעיקרא מאחורי העיגול כזה $$ציור בספר$$ מקולקל מן אחריו כנ"ל קודם שתבוא לידי גמר התיקון ותינוק דלא חכים כו' לא יקרא אותה לשום אות או יקרא אותה לאות אחרת שאינה אות הראשונה ולא אות המבוקש. והוי מחיקה כבר ועובר על איסורא דרבנן כל זה גליתי לעניות דעתי והיה אפשר לי להמליץ גם על סברא הראשונה שהביא כת"ר בשם המ"ץ וז"ל. הקו קטנה אסור ג"כ למחוק כי מה לי מחיקה במקצת או מחיקה בכולו כו' עכ"ל אין כוונתו שלאחר שנעשה כף כפופה שאז הקו מיותר שאסור לגררו שאפשר שלאחר מכאן גם דעתו שיהיה מותר לגררו מאחר שהוא מיותר. אלא ר"ל מן כף פשוטה עד שלא נעשית כפופה אסור למחוק אפילו קו קטנה ור"ל דכיון דאסור למחוק אפילו קו קטנה ממילא א"א להתחיל ולתקן כי מההתחלת התיקון הוי מחיקה להקו שלמטה וכנ"ל. ואח"כ כתב וכבר עמדתי על הא דכתב עה"ג לעשות מן כ' מ"ם סתומה דזה גופא הוי מחיקה בכל האות וכמו שכתבנו אך איני כותב זאת בהחלט לפרש דבריו כן כי זה הספר אין בידינו. והנראה מן העתקתו דמר שאין זה במשמעות דבריו אך אין אחריות כל דבריו עלינו אלא במה שלענ"ד נראה שצדקו דבריו נגד העה"ג כתבנו. כ"ד אהובו נאמנו מרדכי במ' אברהם זללה"ה:

תוכן העניינים

גדולת מרדכי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה