גדולת מרדכי· רבי מרדכי רבינר
אורח חיים סימן א
שאלה
להוגה תבונות שחר וערב. וממעיין החכמה לבו שואב. ה"ה א"נ הרב וכו' וכו' מ' מרדכי יצ"ו:
אחרי דרך מבוא... אציעה שאלה אחת שנשאלתי בבהמ"ד דקהלתינו בין מנחה למעריב ע"י בעל מגיה א' שהיה מגיה ס"ת של הנגיד... ומצא בפ' ואתחנן בפסוק לא תנסו את ד' אלקיכם כתוב שם אלקיך אם יש תקון לזה כי הנטפל לשם מאחריו אסור למחוק והשבתי בהשקפה ראשונה בוודאי לקדר השם אין נכון לרוב הפוסקים כמבואר זה בב"י בשם הרא"ש והר' יהודה בנו וכן ברמ"א ובש"ך (סימן רע"ה). וגם הט"ז הביאו (בסימן רע"ו) אלא שכתב מ"מ נהגו הסופרים לקדר עפ"י מסכת סופרים וכן מבואר מתשובת כנסת יחזקאל לאיסור כ"א ע"פ דוחק כשאין סופר לכתוב יריעה ואין ס"ת אחרת. וכן בתשובת עבודת הגרשוני לאיסור. אך נראה לי תיקון לזה ע"פ דאיתא בעבודת הגרשוני (שאלה צ"ה) בס"ת שנמצא כ' אלקיכם במקום אלקים ומסיק להלכה לתקן לעשות מהכ' כפופה למשוך קו מצד שמאל להעשות מ"ם סתומה ואז נמצא המ"ם סתומה שניה מיותר ומותר למוחקו עכ"ל ע"ש ולפ"ז גם בנידון דידן יש תקון לעשות מן ך' פשוטה כפופה אף שישאר קו למטה אז קו זה מיותר ומותר לגרר וק"ו הוא ומה התם מתיר למחוק אות שלמה שנתקדש עם השם מכ"ש למחוק קו קטנה. ותוך כדי דיבור אמרתי אולי ע"י הקו הנמשך למטה ישתנה האות ואחר הגרירה הוי חק תוכות ונסיתי לעשות מך' פשוטה כפופה וראיתי שאין האות משתנה. כ"ז השבתי בהשקפה ראשונה ואח"ז בקשתי מחתן הנגיד לחפש באמתחת הספרים אולי ימצא שו"ת דומה לנ"ד ולמחר הביא לי שו"ת מעיל צדקה ומביא שם מעשה כנידון דידן ועל אותו פסוק הנ"ל והשואל שאל להתיר עפ"י עהג"ר הנ"ל לתקן תיקון הנ"ל והשיב לאיסור עפ"י הטעמים שאעתיק ואמרתי להעתיק כל טעם וטעם ולהשיב עליהם על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון מה שנלע"ד. וז"ל של בעל מעיל צדקה. הקו קטנה אסור ג"כ למחוק כי מה לי מחיקה במקצת או מחיקה בכולו עכ"ל והנה בוודאי אם האות כתוב על תקונו היינו קודם שנעשה מך' פשוטה כפופה אין נכון למחוק מהך' אף נקודה קטנה. אבל אחר שעשה מכ' פשוטה כפופה אז הקו מיותר אתי במכ"ש מהא דהתיר עבודת הגרשוני הנ"ל. וגם הוא בעצמו מסיק ע"ז וז"ל מחיקה במקצת הוי מחיקה והאמת כי בנטפלים לא כן עמדי והארכתי בו אבל לא מלאני לבי לעשות מעשה עד שיסכימו עמי מורי הוראה עכ"ל. עוד כתב במ"צ כשיעשה מתחילה הכפיפה ואח"כ למחוק הקו יהיה פסול שנראה כחק תוכות שהרי צריך להיות עגול מאחורי הקו כמידת כ' כפופה לבל תראה כבי"ת עכ"ל. הנה דבריו היו נכונים אם הייתי מתקנו כזה $$ציור בספר$$ אבל נוכל לתקנו כזה $$ציור בספר$$ בענין שיהא הקו הנמשך למטה באמצע הכ' והעיגול של אחורי הכ' יהיה נראה אף קודם גרירת הקו נראה שאין בזה שום חשש:
עוד כתב וז"ל וכבר עמדתי על הא דכתב עבודת הג' לעשות מן כ' מ"ם סתומה דזה גופא מחיקה מקרי וראיה ממ"ש הר"ש ב"ר צמח הביאו הב"י בבד"ה (בסימן רע"ו) מעשה שכתב הסופר "כס יה" בשתי תיבות וצוה למחוק כס ולהרחיב למ"ד של על ולתלות תיבת כס על ב' התיבות ע"ש. ולא צוה למחוק תיבת כס ולכתוב תיבת כס סמוך לתיבת יה אלמא אף אם סמך ומדחיק תיבת כס לתיבת יה הוי מחיקה מכ"ש כשעוש' מכ' מ"ם סתומה עכ"ל. גם זה אין נראה בעיני דשאני התם כיון דכתב הסופר ב' תיבות כוונתו שהוא שם ובוודאי קידש אותו כדאיתא ברשב"ץ ע"ש. א"כ אח"כ כשיעשה תיבה אחת נעשה תיבה אחרת ואין כאן שם כלל שפיר הוי כמוחק השם אבל בנידון עבודת הגרשוני דעושה מכ' מ"ם סתומה הוא נשאר טפל לשם כמו שהיה מתחילה בוודאי לא הוי מחיקה כלל עוד כתב במ"ץ הנ"ל וז"ל גם איתא בתשובת מ"ע (סימן ל"ו) לכתוב דל"ת למעלה מן השם לעשותו יהודה אסור. והנה התשובה מ"ע הנ"ל אין עמדי ולא נמצא בקהילתינו. ולכאורה הוא תמוה הא מבואר בשו"ע להיפך וז"ל שו"ע הכותב יהודה ולא נתן בו דל"ת יתלה הדל"ת למעלה עכ"ל ש"ע. וע"כ צריכין אנו לפרש דמותר למוחקו לצורך תיקון כדאיתא בש"ך ובשארי פוסקים והתשובה מ"ע הנ"ל מיירי דטעה וכתב שם וקידש אותו ע"כ אסור לתלות דל"ת. ואם כן לפ"ז אין ראיה כלל דהתם כיון דקידש השם א"כ כשיתלה דלת נעשה תיבה אחרת היינו יהודה ואין כאן שם כלל הוי כמוחק השם אבל בנידון עבודת הגרשוני נעשה. טפל לשם כמו שהיה מתחילה בוודאי מותר וכן בנידון דידן מותר כנ"ל ובוודאי יש דרך נכון לתקן לעשות מכ' פשוטה כפופה גדולה בענין שלא ישאר שום קו למטה ולעבות ולהאריך אותיות השם ג"כ. אך יהיה מגונה כנלע"ד ובקשתי להודיעני דעתו בזה ואומר שלום כ"ד א"נ הדוש"ת בלב ונפש חפצה יהודה ליב בא"א מוהר"ר מאיר זללה"ה מפאסוואל: