גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ
תשובה עו
על דבר השאלה שהובא לפני על גבאי הקהל יצ"ו מן השררה יר"ה הנשלח לעיין בדבר המשפט בעסק כתב פיטור ושובר שנתן האב לבנו הגדול על החוב מסך 10000 ליווירש כפי ההעתק שהובא לפני בלשון הכתב פיטור כמבואר להבא אם נכתב כדין ואם הוא מועיל לפטור את הנ"ל מן החוב הנ"ל וזה לשון כתב הפיטור דער נאך מיין זוהן וכו':
תשובה
עיינתי בצדק בכתב פיטור הנ"ל מתחלתו עד סופו בכל מה שיש לדקדק ולדון בו ע"פ דת תורתינו הקדושה, ואחר העיון הדק היטב לא מצאתי בו שום פיסול וגרעון לגרוע כחו כלל ובכן הדין עם הנ"ל והוא פטור מן החוב הנ"ל לגמרי ואין שחר היורשים יכולים לנכות כלום מחלק ירושתו המגיע לו בעבור החוב הנ"ל כפי המבואר בכתב פיטור הנ"ל כן יקום ולראיה חתמתי:
והנה אין לפקפק מחמת שכתוב בו זיא זאל עש אים נאך מיין טויט וכו' דהוי כמתנה לאחר מיתה ואין שטר לאחר מיתה זה אינו טענה דקי"ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והרי בסוף הפיטור הנ"ל מבואר בו זמן כתיבתו והוי לי' כמהיום ולאחר מיתה ואף דקיי"ל בחו"מ (סי' רנ"ז סעיף א') דמהיום ולאחר מיתה היינו גוף מהיום ופירות לאחר מיתה וזה לא שייך הכא דכיון דהמעות ביד בנו איך יאכל האב הפירות מ"מ הא קיי"ל בגט בכהאי גוונא שאמר מהיום ולאחר מיתה דה"ל ספק מגורשת דמספקא נן בתנאי או בחזרה ומ"ש דהכא משמע להדיא שכוונתו היה על התנאי שהתנה בתחלה שיוכל לתבעו בחייו, ואפילו בספיקא אין להוציא מספק ממנו וכיון דהירושה בחזקת כל היורשים עומדת כל מה שירצו לנכות הוי כמוציא מחזקתו ותו דאין שייך חזרה אלא במהיום ולאחר מיתה די"ל בשעה שכתב ולאחר מיתה חזר ממהיום שאמר בתחלה משא"כ הכא שזמן השער המוכיח עליו הוא בסוף השטר ואיך נאמר כשכתב ולאחר מיתה הוי חזרה הא הזמן נכתב אח"כ ואין לשאול על לשון התנאי כפול כיון שכתב בתחלה שיוכל לתבוע ממנו למה הוצרך לכתוב ולאחר מיתה חדא דבשביל שכפל בלישנא יתירה אין להוציא השטר ממשמעותו ותו דיש לפרש ג"כ שהתנה בזה ולאחר מיפה שאף אם לא יתבעהו בחייו ויחזור מן המתנה קודם מותו יוכלו לגבות ממנו היורשים ולו יהי' כן הרי לא חזר ולא צוה לא בכתב ולא בע"פ א"כ ממילא המתנה בחזקתו ולראי' חתמתי: