אור ברסלב
גבעת פנחס תשובה ע

גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ

תשובה ע

תשובה סט

שלום רב לכבוד אהובי ה"ה הרבני המופלג בתורה ויראה אילן זה מה נאה, חריף ובקי כבוד קש"ת מוהרר שמואל האל נרו יהל:

מכתבו הנעים והיקר כאור בוקר הטוב יבקר ונעלם חוקר האמת סוקר ולהסיר השקר הגיעני קודם שבת הגדול העבר ואמנם אף כי טרידנא במצוות במילי דמתא ומילי דביתא פניתי קצת להשיבו בנידון לשון הצוואה שכ' בתחלתה שצוה המצווה לכתוב ולחתום הצוואה וליתר תוקף לקנות ממנו בק"ס ולא לגרוע וכו' ובסוף הצוואה ז"ל כל הנ"ל נעשה בכא"ה ומספיק וכתוקף וכו' ובאמצע פינקטין כתוב וז"ל מחמת ד' מקומות שבבה"כ אחד מהן יהי' שייך לפלוני כל ימי חייו בעד ב' זהו' לשנה ומאותו ב' זהו' ומסך כל השכירות של הג' מקומות הנשארים יחד יעשה וא"צ קערץ (פי' נר יא"צ בל"א) בכל שנה והמותר יחלק ללומדי' וכו', וטען היורש שהוא דבר שלא בא לעולם ורומכ"ת כתב דעתו וז"ל שלא השגיח היורש בתחלת הצוואה ובסופה ואשתמיטתי' מ"ש רמ"א (ברסי' רי"ב) והוא מתשובת הרמב"ן שטר שכתוב בו וקנו מידו ע"ז י"ל השטר שקנו ממנו בענין המועיל וכו' וכ"ש אם החזירו הקנין למטה בשטר וכו', וכ"ש בנידון דידן שכ' להדיא בסוף שנעשה בכ"א המועיל והכל הולך אחר החיתום עכ"ל:

והנה מ"ש מתחלת הצוואה אין ראי' דהמעיין בתשובת הרמב"ן היינו שהקנין אחר אמירת המתנה אמנם בתחלה צריך להבין דברי הרמ"א מ"ש וכ"ש אם החזירו והמעיין בתשובת הרמב"ן ז"ל ולולי שאני סבור שאין העדים יודעין דין זה הייתי אומר שאף אם חזרו בסוף השטר וקנינו וכו' שאף זה יועיל וכו' הרי שאפילו אם ידוע שהעדים יודעים דין זה כ' לשון שאף זה ונראה טעמא דאם כ' וקנינו ממנו הוא יפוי כח מפורש מהנותן, ומוצאו מסוגיא דר"פ הכותב דמגופי' של קרקע קנו מידו, אבל מ"ש בסוף הוא מדברי עדים ומוצאו מסוגיא דפרק יש נוחלין גבי הכותב לבניו כמפורש בתשובה שם וכ"ש אם אין העדים יודעים הדין כמפורש שם והאיך כתב הרמ"א שהוא כ"ש, נראה מזה דכוונת הרמ"א דקאי עמ"ש בתחלה שכ' בו וקנינו ממנו על זה דהקנין הוא אחר אמירת המתנה ע"ז כתב דכ"ש אם נוסף ע"ז כתבו העדים לבסוף והכפילו לבסוף הקנין אבל ממה שכתבו בסוף ובתחלה כתבו וקנו ממנו שנותן לו זה לא נזכר בדברי הרמ"א (עי' תשובות רע"א ז"ל סי' קמ"א מ"ש בזה), ומ"מ בנידון דידן שכ' להדי' שיעשה בכל אופן המועיל עדות גמורה הוא ואף אם לא היה ידוע אם העדים יודעים הדין שנסתפק קצת בתשובה שם ולזה הספק לא יועיל מה שכתבו שנעשה באופן המועיל כיון שלא ידעו הדין מ"מ משמע שם דהסכים כיון דכפלו הקנין לעולם יפוי כח הוא מיהו לפמ"ש מעלתו בסוף דבריו גם העדים קיימין ומעידים שכדבריו כן הוא ומאחר שדבריהם אין סותרים גוף דברי השט"ח כו' הנה לא פירש דבריו אם העידו שהקנו המקומות עצמן ושכרן דאז כיון שהעדים יודעים הדין ומעידין שכוונו על זה אין כאן מקום שאלה כלל אכן אם אין העדים יודעין הדין י"ל לכאורה דזה גרוע מנידון תשובת הרמב"ן שלא היה ידוע לנו אם יודעין משא"כ כשאנו רואים שאין יודעין וח"ל דכיון דאם לא היה לפנינו יש להכשיר השטר כמ"ש א"כ ה"ל כחוזר ומגיד במה שאמרו שלא היו יודעין הדין מ"מ לא גרע מטעות שהעדים מצוין לטעות דאין בזה משום חוזר ומגיד כדאיתא (בסי' כ"ט) מיהו אפילו אם יהי' כן היה נראה לי לכאורה דתליא בפלוגתת הפוסקים בחו"מ (סי' ר"ג) שהזכיר הרמ"א בס"ס שם וזה ודאי שכלל כל הד' מקומות ביחד וכיון שמקום א' מהן שכתב שיהיה שייך לפלוני היא דבר ממש ובעולם י"ל שקנו כולם אך לפענ"ד א"צ לכל זה דכיון שכ' ומחמת ד' מקומות שבבה"כ משמעות דבריו שנתן המקומות עצמן לשכרן מדלא כ' שהוא נודר השכר שיעלה מהמקומות אבל כשהתחיל מחמת ד' מקומות משמע שהקדיש המקומות עצמן רק שפירש אח"כ התנהגות בהן עפ"י שכירותם. ועי' בנו"ב תניינא חלק חו"מ סי' מ"ד מה שהשיב על נידון זה ממש):

תוכן העניינים

גבעת פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה