אור ברסלב
גבעת פנחס תשובה סח

גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ

תשובה סח

תשובה סז

הנה ברך לקחתי ולו אשיבנה, אלקים משמי מעונה, שלומו יענה בכל עת ועונה:

דברי פתשגן אגרת הזאת הגיעני ולא היה הזמן גרמא לעיין בדיני כי הייתי סמכוני באשישות וגם בשבוע זו מטרדת התלמידים בפלפול הלכה ותוס' וגם לא כהלון כתבא למיקרי כ"א ע"י מתורגמן בלשון אשכנז וטוב היה אם היה כותב בלשון הקודש:

והנה מ"ש ודומה למ"ש הב"י (סי' י"ב סעיף י"ד) היכא דסבור וכו' לא דמי אהדדי כלל וכלל דהתם טעמא משום דהוי מחילה בטעות כמפורש בתשובות הרשב"א ואף שכתב שם בתחלה דהוי מחמת אונס היינו משום שלא קבל רק חצי המעות וה"ל תלי' ויהיב אבל מחילה דנידון דידן ל"ל שיעורא והוי כפשרה גמורה עפ"י בע"ד עצמו דיש לו דין (מחילה) [מכירה], וכיון שמחלו לו כל התביעות ושאר נתינות ה"ל כתלי' וזבין אפי' אי נימא דה"ל אונס גמור ה"ל לממסר מודעה לפני עדים שמכירין באונסו וקיי"ל תלי' וזבין זביני' זבינא כמפורש (סי' ר"ה) וכ"ש דמי יודע אם היה אונס כיון שלא רצו ממנו אלא תביעות ממון, ומ"ש מדברי הרמ"א (בסי' ר"ט ס"ח) אין ענינו לכאן כלל דפשיטא דלא מהני סילוק מנכסים שמוחזק בהן כדאיתא ריש פרק הכותב אבל נידון דידן שאמר הלשון ע"י העתיק השופט היה געגען וואלט ער אויך פון אלע זאכין וואש בישוב גבריכלך איזט קיין פארטין אודר ניצין האבין זהו לשון אי אפשי דהוי לשון מעליא כדאי בכריתות והביאו התוס' ר"פ הכותב ומפורש בשו"ע חו"מ (סי' רמ"ה סעיף י') להלכתא ואף דרש"י ז"ל מחלק בין קרקעות למטלטלין דבקרקעות אינו מועיל לשון אי אפשי ויש לדמות מקצת חזקת הקהלה לקרקעות כמ"ש בתשובת רשד"ם (סימן רע"ח) והביאו ג"כ בעל הכנסת הגדולה (בסי' ק"מ) מ"מ זיל בתר טעמא דרש"י ז"ל ועיין בב"י שם דדוקא במתנה שאמר אי אפשי י"ל שאינו רוצה במתנה משא"כ הכא בודאי לישנא מעליא הוא מכ"ש בחזקת דבה"כ דלא שייך בהו כלל חזקה כ"א מדרכי שלום כל מי שזכה במצוה כדאמרו חמז"ל בבית שמניחין בה העירוב שלא לשנותו ומהני בזה מחילה כמבואר באו"ח (סי' קנ"ד) אלא דלפענ"ד קצת יש לפקפק כי כפי לשון ההעתק שבא לפני שלא מחל כלל חזקת הקהלה רק שלא יתנו לו חלק כשיצטרך מלמד אלא בהעתיק השופט כתוב שאין רצונו בכל החזקות נמצא לכאורה תלוי באשלי רברבי בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש (בסי' ס"ח) במחילה שנעשה ע"י ערכאות אלא לפמ"ש הסמ"ע שם מודה בזה הרמב"ם כיון שמחל על פה והשופט לא כתב אלא דבריו ולא שמחל בשטר עצמו וע"ש ועדיין יש לדון בזה לפי המבואר (בסי' רע"ג ס"ז) דעת י"א שהביא דבעינן הפקר בפני ג' ולפמ"ש דמדין הפקר קזכו דאי אפשי לשון הפקר הוא כמפורש שם וא"כ בעינן שלשה ואף שכתב השופט ושלחו להם מ"מ כיון דבשעת מעשה שא' לא הוי הפקרו הפקר דאין הפקר ע"י שליח כ"ש ע"י ערכאות כמ"ש אע"ג דנודע אח"כ י"ל דלא מהני מיהו י"ל כיון דא' בשעת מעשה לכתבו ולשלוח להם ה"ל כהפקר בפני ג' וצ"ע בזה וכ"ז כתבתי לצדד הדין ואם לדין יש תשובה כשיכתוב הענין מה שנשתנה העתק השופט ממה שאמר לפני הפוימ ויבאר כיצד בא לידי העתק השופט ואם בעצמו הלך אל השופט ואם היה במעמד השלשה אנשים:

אבל לדעתי בדברים אלה אמרו חמז"ל לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם וכו' כי בעניני מצות ומריבות מצוה גדולה לעשות שלום ופשרה ביניהם וכל זמן שבא לפני ענין כזה מתאמץ אני בכל התאמצות להשקיט המחלוקת ובנידון קדימת האח הגדול דבר פשוט הוא כיון שחייב בכבודו וכאן איכא תרתי שלמד ממנו הגדול בשנים קודם והיה מה שלום:

תוכן העניינים

גבעת פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה