גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ
תשובה סו
על דבר השאלה באחד שהניח ד"ט על קרן קיימת וריוח לקרוב קרוב קודם וכבר הועמד על אחד הקרוב אליו מאד זה כמה שנים וכעת דחיקא לי' טובא ועת צרה הוא לו ושואל ליתן לו ביחד מג' שנים וגם האפוטרופסים רוצים להניח לו והם יגבו בעד חובם כל שנה עד שיושלם ושאלום אם יכולים לעשות זה:
הנה לכאורה פשוט הוא דאיתא בסוף פרק מציאות האשה באמר תן שקל לבני וכו' ואם אמר אם מתי יורשו אחרי' תחתי' וכו' א"כ ה"נ כיון דאם ימות זה הקרוב הוא שייך לקרוב של אחריו אין ליתן לזה יותר ואע"ג דיש לחלק דהתם אם יקחו יותר בכל שבוע ע"כ יגרע חלק הבא אחרי' משא"כ כאן אם יחי' עד לג' שנים לא יפסיד שלאחרי' מ"מ כיון דקיי"ל דחיישינן שמא ימות לזמן מרובה לכ"ע כמ"ש התוס' בפרק כל הגט וביבמות ר"פ כיצד ה"נ י"ל דחיישינן וא"ל דעכ"פ ספק הוא דז"א דמשמע מן הש"ס כתובות (דף צ"ה ע"ב) בכתב לאשה ואחריך לפלוני מי קתני תנשא נשאת וכו' הרי דאסורה להנשא מחשש ירושת בעלה אע"ג דספק הוא שמא ימות בעלה קודם ולא יירשנה הרי דאפילו בספק אסור ודוחק לחלק משום דהתם שכיח יותר שתמות קודם כדאיתא בר"פ הכותב (דף פ"ג ע"ב) ירושה שכיח ופי' התוס' משום שמסתכנת בלידה ונ"מ מזה דבאומר נכסי לך ואחריך לפלוני כשם שאסור למכור לעולם כן אסור למכור לזמן ואח"כ יחזור אלי' אפ"ה אסור שמא ימות תוך זה הזמן אלא דלכאורה היה נראה לפמ"ש באה"ע (סי' קי"ב) דבנכסים מרובים דהבנות ניזונית מן האחין יכולין האחין ליתן לפדיון שבוים ובתוס' ר"פ מי שמת כתב סתם לצורך מצוה הרי אף דלכתחלה אסורים למכור אפ"ה לדבר מצוה רשאין ובסוטה (דף כ"א ע"ב) מדמה להדדי המשיא עצה למכור בנכסים או באומר רחריך א"כ י"ל דגם באומר אחריך רשאי לצורך מצוה וא"ל דא"כ למה אמר מדקאמר תנשא הא איכא מצוה דשבת עכ"פ באשה וא"כ לדבר מצוה הוא ותו דנשואי יתומה חשיבא מנוה רבה כדאיתא באו"ח (סי' קנ"ג) וסתם קאמר מי קאמר תנשא י"ל דהתם יכולה להתנות עם הבעל שלא יירשנה כדקיי"ל בר"פ הכותב דמועיל תנאי בירושה ואפי' לדעת האומרים דאין מועיל תנאי א"נ אין הבעל רוצה לישא בתנאי י"ל דאפ"ה לא שייך לומר תנשא דמשמע שנותן לה עצה להבריח אבל אם הוא רוצה להנשא משום מצוה אין איסור בדבר:
מיהו י"ל דמדמה התם בסוטה למשיא עצה למכור בנכסים מועטים ובנכסים מועטים אסורים אפי' לפדיון שבוים ותו דהכא לא דמי לאחריך כלל שיש לו זכות בגוף הדבר ויכול למכרו משא"כ הכא אין לו זכות בגוף המעות שהונח לריוח כמ"ש הב"י בשם תשובת מהרי"ק ביו"ד (סי' רנ"ז) וא"כ אינו יכול למכור הריוח שיעלה עלי' דה"ל דבר שלא בא לעולם וכ"ש אם מת ודמי למ"ש ס"פ כל הגט במת העני או הכהן שאינו מפריש עלי' מיהו לפמ"ש מהרי"ק שם דבכה"ג מודה רשב"א דאף שבא ליד גבאי יכול לשנותו לדבר מצוה כיון שעדיין לא זכו בו העניים הכא נמי בנידון דידן כיון שהאפוטרופסים שהם הגבאים רוצים בכך וכ"ש דספק הוא שאם יחי' אין כאן שינוי שרשות בידם ליתן לו בעד ג' שנים בעת הדחק הגדול כן נלפענ"ד וכן פסקנו: