גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ
תשובה מח
בענין תענית אסתר שהיה בשבת ונדחה ליום ה ואירע מילה באותו יום אם יש לנהוג כמ"ש בהגהות רמ"א ז"ל או כמ"ש הט"ז שם (בסי' תרפ"ו). תחלה צריך להבין דעת רמ"א ז"ל שהתיר לאכול ביום ה' לכאורה יש לומר דס"ל דהתענית שנדחה הוא קל בעצמו ונדחה מחמת סעודת מצות ברית מילה ואף דכל הפוסקים דתענית זה מנהג קדם הוא לדעת ר"ת ונזכר בש"ס (דף ב') י"ג זמן קהלה לכל הוא היינו בצום וסליחות, ואף דלאו תקנה גמורה היא שהרי בטלוהו בזמן מגילת תענית במגילה, מ"מ מנהגא הוא צ"ל דס"ל דהיינו דוקא ביום י"ג ולא כשנדחה דדוקא סמוך לפורים הוקבע כמו שהיה הצום בזמן הגס ומתורץ בזה דהא דלא אמרינן ביום י"א דהיינו כשחל פורים ביום א' דכפרים מקדימין ליום ה' נמי דזמן קהלה לכל היא ושמעתי קושיא זו בשם הגאון מהו' אב"ד ז"ל. ונראה לענ"ד דיש לדחות קושיא זו ולומר לפי משמעות הש"ס בריש מגילה עיקר התקנה דכשרים מקדימין ליום ה' נתקן בימי המשנה אלא דאנשי כנה"ג רמזו במגילה שיש רשות לשני ימים חוץ יום דזמן קהלה ואח"כ הקילו חכמים על הכפרים להקדים על יום הכניסה אבל בתחילה לא היה דוקא אם יחול פורים ביום א' וכדאיתא בשו"ע תדע דהא טעמא דיום הכניסה הוא משום שהכפרים באים לעיר ביום ב' וה' שהם ימי המשפט וב"ד קבועים והוא תקנת עזרא שהי' אחר תקנת המגילה, מיהו י"ל דאפ"ה אי ס"ד דבימי כנה"ג היה נדחה היום כמו שלא הצרכו לרבות יום י"ג לא היו צריכין ליום י"א שהרי כשאירע תענית אסתר בשבת זמן קהלה ליום י"א וכיון דבפעם זו קרינן ביום י"א ה"ה בכל זמן רשות לתקן בו, תדע דביום י"ג נמי אינו בכל זמן שלא גזרו תענית זה שלא יוכל לבטל דהרי נתבטל בזמן שהיה בו מגילת תענית שהי' בו יו"ט ונימא נמי דרמזו בשביל יום י"ג אם לא יהיה בו זמן קהלה או כשחל יום י"ג בשבת דמותר לקרות בשבת דעדיין לא הי' גזירה דרבה בשופר ולולב אף דאין בו תענית ע"כ צ"ל משום דכשחל בחול הוא זמן קהלה לכל באותו זמן תו לא צריך לריבוי וה"ה הכא וע"כ דלא נתקן בתחלה אם יום י"ג בשבת להשלים התענית והרי בט"ב שנדחה רצה רבי לעקור לגמרי ואמרינן הואיל ונדחה נדחה אם כן אף דנהגו אחר כך להשלים ביום ה' לא חמיר מתענית שנהגו בער"ה דסעודת ברית מילה דוחה אותו ומזה שנהגו שלא לאכול בשר מר"ח אב דסעודת ברית מילה דוחה אותה ומזה שאסרינן קביעת סעודה בערב שבת ומצות סעודת ברית מילה דוחה אותה ומה שהצריך להתענות בע"ש אע"ג דקי"ל דקיבל להתענות ביום זה דא"צ להשלים אם נאנס וכיוצא בו צ"ל משום דבל"ז משמע מתשובת רש"י ז"ל שהביא הב"י דיש מחמירין להתענות גם בע"ש כדי להסמיך התענית לפורים יותר:
מתשובה זאת לא נמצא יותר