אור ברסלב
גבעת פנחס תשובה ג

גבעת פנחס· רבי פנחס הלוי הורוויץ

תשובה ג

תשובה ב

שלום לכבוד כו' כש"ת מוהר"ר שמואל נ"י:

הנה ע"ד השאלה שאחד ציוה לאשתו שלא תעשה שידוך זה עם בתו. ועתה היא רוצה לעשות שידוך זה. והבת גם כן רוצה והיא בוגרת אם היא יכולה מחמת צוואת אביה. אשיב על סדר דבריו מ"ש רומע"כ שמצד הדין מחוייבת להניח כבוד אמה ולעשות כבוד אביה מחמת שהיא ואמה חייבין בכבוד אבי' ודוחק לחלק בין כיבוד למורא עכ"ל:

הנה חילוק זה מבואר במהרש"א דמס' קידושין (דף ל' ודף ל"ד ע"ב) דמ"ש אשה אין סיפק בידה לעשות לא שייך גבי מורא. עוד כתב רומע"ל גם אין לדמות מיתה לגירושין וכו' מ"מ אם מת מסתברא דמחוייבת האשה עדיין בכבוד בעלה המת עכ"ל ג"ז אינו, אפילו לפי מה דסבור לדמות מורא לכיבוד. דבהדיא איתא בש"ע (סי' ר"מ סי"ז) דאם נתגרשה או נתאלמנה מחוייבת. ואף דבגמרא לא אמר אלא נתגרשה אפילו הכי מדמינן נתאלמנה לנתגרשה דדין אחד הוא. מיהו בנידון דידן אפילו אם שניהן שווין כיון שציווי האב בשב ואל תעשה וציווי האם בקום ועשה ראוי שתשמע לאביה כדאיתא עירובין (דף ק') כשעברת על בל תוסיף עשית מעשה בידך. אך נראה לפי מכתבו שהאב לא ציוה לבתו כלל אלא אמר לאשתו שלא תתרצה היא אם כן הבת לא נצטווית כלל מפי אביה אם כן כיון שאמה מצוה לה ראוי שתשמע לאמה. מיהו העיקר שאין שייך בזה כיבוד אב ואם כדאיתא בסוף (סימן ר"מ) בשם מהרי"ק. ואין חילוק בזה בין בן לבת כמשמעות תשובת מהרי"ק בטעמו שם, וזה נכון. והיה בזה שלום. [עי' בנו"ב תנינא אה"ע (סי' מ"ה) כפי הנראה שני תשו בות אלו הי' על נידון אחד ועי' תשובות רע"א (סי' ס"ח)]:

תוכן העניינים

גבעת פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה