אור ברסלב
גבעת הלבונה סימן מב

גבעת הלבונה· רבי נפתלי הירץ בומבאך

סימן מב

סימן מא

המשך התשובה הנ"ל

א) ובעומדי בסוגי' דביצה ד' הנ"ל בסימנים הקודמים ראיתי בפיר"ח הנדפס בגליון ש"ס ווילנא בהא דהקשה הש"ס שם והא אין מבטלין איסור לכתחלה פירש דאין מבטלין איסור לכתחלה ביו"ט יעו"ש. ובגליון שם תמה המגיה דהרי אף בחול אסור. ובאמת הוא תמוה מאוד דהרי הא דאין מבטלין הוא בכל זמן ומדוע הוסיף הוא ביו"ט. ובכדי שלא יהי' דברי הר"ח שכל דבריו דברי קבלה תמוהים כ"כ יגעתי ומצאתי בעז"ה ליישב דבריו בדרך הפלפול. דהנה בהא דהקשה הש"ס והא אין מבטלין איסור לכתחילה יש להקשות. דהרי כבר הקשה הישויע"ק באו"ח סי' תק"ז סק"ו בהא דרב מתנא דמרבה עצים מוכנים והוכיחו הפוסקים דמיירי שהי' בתנור מקודם עצי היתר דאל"כ אסור לבטל. וזה ברור דרק אם יש היתר כ"כ כמו האיסור אז שרי ולא ברוב איסור דהוה כולו איסור. וא"כ בעצים בודאי א"א כ"כ לצמצם שיהי' שוה בשוה וע"כ דמיירי שהדבר ספק וא"י אם איסור מרובה או היתר מרובה ומשו"ה מותר להוסיף וא"כ קשה מדוע צריך כלל להרבות הרי ספיקא דרבנן לקולא ונאמר שבודאי הי' רוב היתר ושרי בלא שום ריבוי וכתב לתרץ משום דהוה דשיל"מ וספיקו אסור יעו"ש. אכן לענ"ד עדיין קשה דא"כ מה הקשה הש"ס מקודם הא דאין מבטלין ובתר הכי הקשה ולרב אשי דאמר דשיל"מ אפילו בדרבנן אסור והרי בלא הך דרב אשי קשה יותר מדוע צריך כלל להרבות בהיתר ומה הקשה דאין מבטלין איסור לכתחילה והרי אדרבה קודם שידע הא דרב אשי קשה דהרי אין כאן איסור כלל אכן נראה לתרץ עפמ"ש התו"י בביצה ד"ג בהא דפריך הש"ס שם למ"ד משום גזרה דהוה סד"ר ולא פריך למ"ד משום מוקצה משום דמוקצה חמור כעין דאורייתא וספיקא לחומרא יעו"ש. וא"כ שפיר צריך להרבות ול"ש כאן ספיקא דרבנן לקולא. אכן עדיין יוקשה בהא דהקשה הש"ס דאין מבטלין איסור לכתחלה דהרי איסור זה בודאי דהוא רק דרבנן אף דאיסור מוקצה בעצמו חמור כעין תורה מ"מ הא דאין מבטלין אותו הוא בודאי רק דרבנן ובפרט להסוברים דכל האיסור דאין מבטלין הוא דרבנן גם באיסור תורה וא"כ כיון שהאיסור דרבנן שוב הוה ספיקא דרבנן. אמנם נראה דהנה כבר נודעים דברי התה"ד דאסור לבטל בשבת ויו"ט דהוה מתקן והקשה לעצמו מהא דביצה הנ"ל דמרבה עליהם, עצים מוכנים והרי הוא מתקן ותירץ דמיקלי קלי איסורא יעו"ש בתה"ד. והקשה הישויע"ק באו"ח שכ"ג סק"ב דעדיין יוקשה לשיטת המקשן דלא ידע הך דמיקלי קלי מדוע לא הקשה בל"ז דאסור לבטל ביו"ט יעו"ש. ולענ"ד קושיא זו עם קושיא הראשונה מתורצים בחדא מחתא כ"א בירך חבירתה דהנה כבר העלה אחי מו"ר הגה"ק ז"ל בספרו אוהל יהושע בח"ר סי' ט"ז דאע"ג דקיי"ל סד"ר לקולא זהו, רק ספק חד דרבנן אבל ספק תרי איסורי דרבנן דחמיר כדאורייתא שפיר אסור יעו"ש. וא"כ שפיר פריך הש"ס והא אין מבטלין איסור לכתחלה והיינו כיון שיש בזה ב' איסורים איסור דאין מבטלין ואיסור דמתקן ביו"ט וא"כ בה"ג גם בספק לחומרא וא"כ כיון שצריך להרבות שוב אסור לבטל אע"ג דהדבר ספק. ומעתה הן הן הדברים שפיר"ח דאין מבטלין ביו"ט והיינו אף שהדבר ספק מ"מ הואיל ויש בזה איסור דאין מבטלין ביו"ט דהוא ב' איסורים שפיר אסור בספק ומיושבים ב' הקושיות הנ"ל כ"א בירך חברתה ומבואר לשון פיר"ח הנ"ל ונראה קצת ראי' לפירושו מיתור לשון הש"ס שהקשה והא מבטל איסור לכתחילה ותנן אין מבטלין איסור לכתחילה ולכאורה הוא יתור לשון מדוע לא הקשה והא תנן אין מבטלין איסור לכתחילה ומדוע הקשה ג"כ והא מבטל איסור לכתחילה. מזה מוכח קצת כפיר"ח דהכונה והא מבטל איסור לכתחילה ביו"ט ותנן אין מבטלין איסור לכתחילה ויש ב' איסורים ואסור וכדברינו הנ"ל ודוק:

ב) אמנם לפ"ז יוקשה תירוץ הש"ס ה"מ בדאורייתא הא בדרבנן מבטלין דעל איזה איסור אמר אם על איסור דאין מבטלין הרי לדעת הפוסקים הנ"ל גם בדרבנן אם לא נתערב שוה בשוה אסור וא"כ כאן הוה ספק איסור ואם על איסור מתקן קשה דהנה כבר רצה הישויע"ק בסי' שכ"ג שם לחדש דאיסור דרבנן מותר לבטל ביו"ט דאינו מתקן ודחה הדבר דא"כ לא יצוייר כלל דינא דתה"ד דהרי איסור תורה אסור לבטל בל"ז ורק איסור דרבנן בזה יצוייר דינו דתה"ד ומוכח דתה"ד קאמר דינו רק באיסור דרבנן יעו"ש בישויע"ק. אכן לענ"ד נראה עפמ"ש בתשובה להוכיח דאיסור תורה הוה בכל אופן איסור חפצא ובאיסור דרבנן יש חילוק בין איסור התלוי בזמן לאיסור שהוא לעולם דרק אם הוא איסור עולם הוה חפצא וכנ"ל. ומעתה נראה דל"ש איסור מתקן רק אם מבטל איסור שהוא איסור חפצא בזה הוה מתקן. אכן אם האיסור רק גברא ואין על החפץ בעצם שום איסור בזה ל"ה מתקן כיון שהחפץ הי' מותר גם קודם הביטול וזה סברא ברורה ונראה להמתיק הדבר יותר עפמ"ש המג"א בסי' שכ"א לתרץ קושיית הפ"י דמשו"ה מותר להדיח הבשר בשבת ול"ה מתקן משום דההדחה היא רק משום דם שע"פ וזה ל"ה תיקון כמו הדחת כוס יעו"ש. וא"כ מובן שפיר כיון דאינו חפצא וא"כ אין האיסור בגופו רק על פניו ל"ה מתקן דהוה כהדחת הכוס וז"ב וא"כ שפיר משני ה"מ בדאורייתא דבזה גם האיסור התלוי בזמן הוה איסור חפצא והוה מתקן. אמנם בדרבנן באיסור כזה התלוי בזמן מבטלין ביו"ט ורק באיסור דרבנן שאינו תלוי בזמן יצוייר דינו דתה"ד ולא במוקצה שהיא דרבנן ותלוי בזמן ומבואר מדברי הש"ס ראי' לתה"ד ובפרט דברי הר"ח מפורשין כתה"ד דאל"כ אין פירוש לדבריו ודוק:

ג) ובדרך זה נראה לבאר דברי הר"ח הנ"ל באופן אחר קצת דהרי כבר הבאתי קושיית הישויע"ק הנ"ל דהרי בע"כ מיירי שהוא ספק אי רוב היתר או רוב איסור וא"כ הוה סד"ר ולקולא. אכן נראה עפ"מ שכ' אחי הגה"ק ז"ל בתשובה אחת שהשיב לי לחדש דאע"ג דלא גזרינן גזל"ג הוא רק במקום שגזרה ראשונה נגזרה רק מטעם א' אבל אם בגזירה הראשונה יש ב' טעמים אז הוה כתרי איסורי דרבנן וכדאורייתא דמיא וגזרינן בזה גזל"ג והאריך בזה ועפ"ז נראה לענ"ד לחדש ג"כ לענין סד"ר לקולא אם באיסור דרבנן יש ב' טעמים הוה כאיסור תורה וספק אסור ומעתה בנ"ד בעצים שנשרו יש בזה ב' טעמים לאיסור א' משום מוקצה ועוד מגזרה דשמא יעלה ויתלוש וא"כ הוה ב' טעמים לאיסור ודינו כאיסור תורה וספק אסור ומש"ה צריך להרבות עצים מוכנים ומיושב קושיית הישויע"ק הנ"ל אכן עדיין יוקשה דכ"ז יתכן בהא דצריך להרבות אמנם בהא דהקשה הש"ס והא אין מבטלין איסור לכתחילה בזה שוב קשה להסוברים דאיסור זה הוא רק דרבנן ושוב הוה סד"ר לקולא ומה הקשה הש"ס הרי נהי דצריך לבטל משום דהאיסור הוא כמו איסור תורה אבל איסורא דלבטל דדרבנן הוא שפיר מותר בספק. אכן נראה כדברינו הנ"ל דהרי כבר הקשה התה"ד דהרי אסור לבטל ביו"ט משום מתקן. אכן יש לתרץ עפי"ד הנ"ל דבאמת הדבר ספק דשמא כבר ההיתר רוב ורק דמ"מ צריך להרבות משום דיש בזה ב' טעמים. אכן הך דאין מבטלין ביו"ט דהיא רק דרבנן שפיר מותר בספק כיון דהוה ספיקא דרבנן. ומעתה שפיר פריך הש"ס והא אין מבטלין איסור לכתחילה והיינו דהרי יש בזה ב' איסורי דרבנן אין מבטלין לכתחילה ואין מבטלין ביו"ט ושוב הוה בזה ג"כ ב' איסורים ואסור גם בספק ושפיר הקשה הש"ס ומיושבים ב' הקושיות הנ"ל וזהו ג"כ כונת הר"ח בפירושו שפירש הקושיא דאין מבטלין ביו"ט והיינו דהקושיא מכח דאיכא ב' איסורים הא דאין מבטלין וביו"ט ושפיר אסור גם בספק ומבואר פיר"ח הנ"ל:

ד) ונראה ג"כ בדרך זה לפרש תירוצא דהש"ס ה"מ בדאורייתא הא בדרבנן מבטלין ונדקדק בלשון הש"ס דקאמר ה"מ בדאורייתא הא בדרבנן מבטלין ומדוע קאמר בדאורייתא בדרבנן ולא קאמר דאורייתא דרבנן ה"מ דאורייתא הא דרבנן מבטלין. ואולם נראה דהנה אמנם אמת הדבר דספק תרי איסורי דרבנן לחומרא. זהו רק היכא שכל איסור דרבנן בפ"ע הוא חד דרבנן שפיר בהצטרפות שניהם יחד דין תורה להם. אמנם איסור דאין מבטלין דאף באיסור תורה הוא דרבנן ובאיסור דרבנן הוה תרי דרבנן. וכן הא דאין מבטלין ביו"ט דהוא דרבנן גם באיסור תורה ובאיסור דרבנן הוה תרי דרבנן וא"כ ב' איסורים כאלו הוה רק כאיסור אחד דרבנן כיון שכ"א בפ"ע הוי תרי דרבנן ובהצטרפות שני איסורים כאלו יחד הוה כמו חד איסור דרבנן ושוב שפיר בזה סד"ר לקולא. ולהכי קאמר הש"ס בדאורייתא בדרבנן דהיינו היכא ששני האיסורים המה דאורי' או דרבנן ואי הוה קאמר דרבנן הי' קשה שוב הרי הוה תרי איסורי דרבנן ולזה קאמר הא בדרבנן והיינו ששני האיסורים המה בדרבנן א"כ כ"א הוה תרי דרבנן ובה"ג בספק מבטלין ומבואר דברי הש"ס הנ"ל:

ה) אכן בגוף הדבר שדיקדקו מלשון הש"ס דקאמר עצים שנשרו לתוך התנור ביו"ט דהכונה דוקא לתוך התנור שיש שם עצים דהתירא דאל"כ מדוע אמר לתוך התנור וכנ"ל באות א. לענ"ד נראה בזה לבאר דברי הש"ס דהנה כבר הבאתי לעיל בדברינו מה שדקדק מהר"ם שיף בהא דהמתין הש"ס בקושיא דאין מבטלין עד בתר שהק' ממהפך באיסורא ומתרץ דמהפך בהיתרא ולא הקשה תיכף הא דאין מבטלין על דברי ר' מתנא יעו"ש ולעיל הארכתי בזה. וכעת נראה ע"פ הנ"ל דהנה כבר הקשה אותי בחור מופלג מק' חירוב על הא דרב מתנא דהרי לצורך שמחת יו"ט מותר טלטול מוקצה כמ"ש תוס' בביצה ל"א. ומצאתי במג"א בסי' תק"ט סקט"ו שהעיר בזה והביא ראי' מכאן דרק הטלטול מותר לצורך יו"ט אבל לא ההנאה יעו"ש. ואולם לפ"ז קשה בהא דפריך הש"ס והא מהפך באיסורא הרי זה כבר הותר לצורך שמחת יו"ט כיון דהקושיא רק מטלטול. ונראה בזה דהמקשה לא מסתבר לי' לומר דמיירי באין לו עצים אחרים דהרי הא דהותר לצורך אוכל נפש הוא רק באין לו עצים אחרים ואז שרי לצורך שמחת יו"ט וכמ"ש המג"א שם ורק דמיירי גם ביש לו עצים אחרים ושפיר הקשה הש"ס. ואולם עדיין יש לומר דכבר דקדקו מדוע נקט לתוך התנור. אכן נראה לומר דהכוונה דנפל לתוך התנור וא"כ אין לו עצה אחרת דהרי אסור לטלטלם וליקחם מהתנור כיון דמוקצים המה וכיון שצריך לאפות בתנור שוב מוכרח הוא ואין לו עצה ומש"ה שפיר מותר בטלטול. אבל בנפלו שלא לתוך התנור שפיר הי' אסור לטלטלם. ואולם לפ"ז שוב יוקשה מה הקשה הש"ס והא מהפך באיסורא והרי לענין טלטול שוב מותר משום שמחת יו"ט. אכן נראה דהש"ס דהקשה סובר דבאמת מיירי גם ביש לו תנור אחר דאל"כ הי' לרב מתנא לבאר דמיירי באין לו תנור אחר. והא דקאמר לתוך התנור הוא משום דמיירי שיש שם עצי היתר וכנ"ל ושפיר הקשה. והנה כבר כתב הטו"ז ביו"ד סי' צ"ט דבאין כונתו לבטל דמותר הוא רק באין לו עצה אבל ביש לו עצה אסור אף באין כונתו לבטל יעו"ש. והנה לכאורה קשה בהא דפריך והא אין מבטלין איסור לכתחלה. והרי יש לומר דמשו"ה נקט לתוך התנור משום דכיון דאין מבטלין לכתחלה ומשו"ה אם נפלו שלא לתוך התנור אסור לבטלם ורק בנפלו לתוך התנור וא"כ כיון שצריך להסיק התנור לצורך אפי' ויוכל להרבות עצים כדי צורך לאפי' ול"ה מבטל איסור לכתחילה הואיל ואין כונתו לבטל רק לאפות בתנור ואין ביכולתו ליקח עצי איסור מהתנור דמוקצים המה וא"כ אין כונתו לבטל ומשו"ה נקט לתוך התנור דוקא וא"כ מה הקשה הש"ס והא אין מבטלין איסור לכתחלה. ואולם נראה דמשו"ה לא הקשה המקשה קושי' זו תיכף משום דהי' סובר כנ"ל. ואולם כיון שהקשה אחד מבני הישיבה קושי' דמהפך באיסורא ותירץ לו המתרץ דמהפך ברובא דהתירא. וא"כ ע"כ דמפרש דברי רב מתנא דמיירי ביש לו תנור אחר דאל"כ בל"ז שרי וכנ"ל וא"כ כיון שיש לו תנור אחר א"כ הרי כתב הטו"ז דביש לו עצה אחרת גם אם אין כונתו לבטל אסור ושפיר פריך לפ"ז הא אין מבטלין איסור לכתחילה ומבואר הש"ס הנ"ל ודוק:

ז) ובגוף קושית התה"ד הנ"ל דאסור לבטל בשבת ויו"ט דהוה מתקן. לענ"ד נראה דבר חדש בזה דהיכא אמרינן דחשוב מתקן רק במקום שגם בלא יו"ט הי' אסור וכעת מתקנו ביו"ט שפיר אסור משום מתקן. אכן במקום שבאמת אי לאו יו"ט אין בו איסור כלל ורק יו"ט גורם האיסור שפיר מותר לבטל איסור זה ביו"ט דזה רק דמסלק ביו"ט האיסור שנגרם בסיבתו ואין זה תיקון ותדע דהרי פירי דטבילי האידנא מותר לתרום ביו"ט כמבואר בביצה דף ל"א וקשה הרי הוא מתקן וע"כ כיון שלא נאסר רק היום אין זה מתקן, ומכ"ש בנ"ד דעדיף יותר דהרי כל עיקרו של איסור זה דמוקצה הוא רק יען היום יו"ט והיו"ט גורם להאיסור שפיר מותר לתקנו ביו"ט וז"ב לענ"ד ומצאתי בשעה"מ פ"ב מה' יו"ט ה"ו העיר בזה מהא דפירי דטבילי האידנא יעו"ש. ולענ"ד זה עדיף יותר מהך דטבילי האידנא דשם אין יו"ט גורם האיסור ורק שבמקרה נולד האיסור ביו"ט. אבל בנ"ד דעיקר האיסור ע"י יו"ט הוא שפיר בודאי מותר. ועוד נראה לפמ"ש הה"מ דמשו"ה בנטמא בולד הטומאה מותר להטבילו ביו"ט משום דהוא דרבנן וגם יש לו עצה להשתמש בדברים טמאים והביאו המג"א בסי' שכ"ז. וא"כ בנ"ד במוקצה דרבנן וגם יכול לטלטלו בטלטול מן הצד ומשו"ה אין זה תיקון. וכ"ז יתכן רק אם נפרש הסוגי' דעיקר האיסור הטלטול וכמ"ש הרשב"א בשבת כ"ט הנ"ל בדברינו דמצד הנאה אין כאן איסור ומזה שפיר יש עצה. אכן אם נפרש הסוגי' דהאיסור הוא הנאת המוקצה א"כ בזה אין עצה בהיתר וכמובן. ומוכח מזה כדברינו הנ"ל דעיקר הוא הטלטול וא"ש. ודוק:

והנני ידידו הדוש"ת באה"ר

נפתלי הירץ באמבאך ראבד"ק הנ"ל

תוכן העניינים

גבעת הלבונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה