גבעת הלבונה· רבי נפתלי הירץ בומבאך
סימן יג
ואולם אף שביארנו דלדעתי שפיר דמי להעביר בקולמס על השם ויוכשר עכ"ז הואיל וראיתי דדברי הבית אפרים המה לנגדי דלא התיר רק למחוק לזה נועצתי בזה עם ידי"נ הרב הגאון מופת הדור מו"ה מאיר אראק שליט"א [זצ"ל] האבד"ק
טארנא וזה אשר השיב לי:
כבוד ידידי הרב הג' החריף העצום ובקי בכל חדרי תורה ידיו רב לו בפלפול וסברא מו"ה נפתלי הירץ נ"י אבד"ק מאגרוב:
מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בס"ת שנשפך דיו על אותיות השם ולא ניכר כלל השם וליחך בלשונו הדיו הלחה וניכר היטב השם רק יש שחרות מעט בין אות לאות אשר כת"ר האריך בזה מאוד דלא הוה חק תוכות כיון שעושה מעשה בגוף השם. בעניותי לא כן עמדי והדבר פשוט דזה הוה ח"ת ממש דעושה מעשה בגוף השם היינו החקיקה או הכתיבה או החקיקה של האות אבל מעשה הלחיכה אף שהוא על גוף האות ל"מ מידי וכן מבואר בספר ג"פ סי' קנ"ה סקל"ז דלחיכה בלשון הוה ח"ת וכן הורה גבר הגאון בשו"ת בית שלמה יו"ד ח"ב סי' קל"ו ולית דין צריך בושש כלל אך מ"ש כת"ר דלדעת הסמ"ק דכל שנכתב מתחלה כהוגן ל"ה ח"ת זה ודאי נכון אבל אנן לא קיי"ל כהסמ"ק. ומ"ש כת"ר עצה להעביר דיו על השם דהוה ספק אם מהני ומצטרף לספק הנ"ל דילמא הלכה כסמ"ק דלא הוה ח"ת כלל וכבר ראו עיניו דברי המג"א סי' ל"ב סקכ"ז בשם סמ"ג וסה"ת דבזה לכ"ע לא מהני העברת דיו רק שהביא מהג"פ שכתב דגם זה הוה ספק לשיטת התוס' גיטין ד"כ. ולענ"ד אין לצרף זה לספק דהרי עכ"פ לשיטת שאר הפוסקים הוה ספק ולשיטת סמ"ג וסה"ת הוה ודאי דל"מ ובתשובת בית שלמה או"ח סי' ז' האריך להשיג על הג"פ דלכ"ע ל"מ בזה העברת דיו יעוש"ה. ובפרט לעשות לכתחילה הס"ס בידים. ומ"ש כת"ר דהכא כדי שלא להביא היריעה לידי גניזה הוה כדיעבד הנה גדולה מזה מצינו בתוס' זבחים ע"א דלא עבדינן תקנתא ברעי' כיון דגם אחר רעי' לא משתרי אלא מטעם כל דפריש יעו"ש. ומכ"ש כאן דאחר התקנה דהעברת דיו מותר רק מטעם ס"ס. וגם בגוף הס"ס יש לדון דלסה"ת וסמ"ג לא הוה ספק כלל ובתשובת בי"ש כתב דכ"ע ס"ל הכי. וגם לצרף דברי הסמ"ק אינו ברור כ"כ אף דבג"פ מצרפו לספק אבל בתשובות רעק"א ז"ל במה"ת סי' ל"ו כתב דאין לצרפו לס"ס ועיין בחיבורי טל תורה ב"ב פ"א שהבאתי ראי' מש"ס שם דאף לקיום מצוה אין עושין סד"ר לכתחלה וה"ה ס"ס:
ומ"ש כת"ר להשיג ע"ד אחיו הגאון זצ"ל בספרו אהל יהושע הי' כ"ז שיצא לדון בדבר החדש דדיו שנשפך על שם נתקדש כמו כ"ש דמקדש שלא מדעת ומכ"ש קדושת השם. וע"ז תמה דהכא לשמה בעינין אבל שם סתמא לשמה קאי, לענ"ד נראה לקיים דברי חכמים לפמ"ש בטו"א ר"ה כ"ח בטעמא דקדשים סתמא לשמן קיימו משום דאם נזבח של"ש נפסל ולית לדבר תקנתא משא"כ במצוה יעו"ש. א"כ בכ"ש אף שאינו מקדשו הרי אפשר לקדשו אח"כ ולא נפסל עי"ז א"כ מסתמא לאו לשמה קאי ואפ"ה גדול כח כ"ש שמקדש א"כ ה"ה לענין דיו שנשפך וכבר כתבתי מזה בספרי מנ"פ ליו"ד סי' רע"ו ס"ט בתשובה. ועוד דע"כ כ"ש מקדש שלא מדעת היינו אפי' אומר בפירוש שאינו רוצה לקדש מדאמרינין בסוכה מ"ז ואי אייתי במקודשת איפסל בלינה והרי יוכל להביא במקודשת בפירוש שלא לקדש ומוכח דאף בזה מקדש ובה"ג ל"ש סתמא לשמה קאי וע"כ דגדול כח כ"ש לקדש אף בכה"ג וא"כ יתכן דבקדושת השם כן. ובגוף הדין כבר כתבתי דלענ"ד אין עצה בזה לקדש השם בכתיבה עוד ויסלח לי שהשבתי בקצרה כי טרדותי רבו אשר אין להעלות על הכתב. וזו"ז אין דרכי לפלפל מענין לענין רק מהנוגע לתכלית דבר והנני דושת"ה בלונ"ח כה"י,
הק' מאיר אריק אבדפה"ק טאורנא. עתה אהובי אחי אחרי אשר הגאון הנ"ל לא הסכים עמדי בהיתר הע"ק אין רצוני לתקוע עצמי בדבר הלכה בזה האמנם הרבה יש לי להשיב על דבריו וארשום בקצרה. הנה מ"ש דהלחיכה בודאי היא ח"ת. הנה גם אנכי פקפקתי ע"ז ועיקר סמיכתי הי' בהתירא דהע"ק כמו שביארתי בסימן הקדום ומה שהשיב הגאון הנ"ל דאין להצטרף זה לס"ס כיון דלסמ"ג וסה"ת הוה ודאי דל"מ ולשיטת שאר הפוסקים הוה ספק, הנה במחכתה"ג לא עיין בג"פ שם ודימה דהג"פ סובר דלשיטת התוס' הוה ספק ולכן כתב דבה"ג אינו ס"ס, אבל באמת הג"פ כתב שם דלשיטת הפוס' ודאי מהני הע"ק ומשו"ה כתב דהוה ספיקא דדינא הואיל וסה"ת חולק יעו"ש בג"פ. וא"כ שפיר הוה ספק ומצטרף לס"ס. ובפרט דכבר הבאתי לעיל בסי' הקודם שיטת הבית מאיר והישיע"ק דאדרבה בזה לכ"ע מהני הע"ק וא"כ עכ"פ ספיקא הוה. ומה שכתב דדברי הסמ"ק אין לצרפם לספק והביא דברי הגאון רעק"א ז"ל. הנה כבר הבאתי דברי הג"פ שהעלה שמצטרף לס"ס וכן פסק זקנינו הגאון במנחת יהודא. ובפרט שיש עוד ספק שמא הלכה כרמב"ם דבס"ת אין פסול מחמת חסרות ויתרות וכן שיטת מהרי"ק שהבאתי לעיל דבכגון דא גם החולקים על הרמב"ם מודים וא"כ מכל אלו השיטות עכ"פ יש ספק א' והספק השני שמא מהני הע"ק ושפיר הוה בזה ס"ס גמור, ומ"ש הגאון הנ"ל להשיב על דברי דזה לא הוה ס"ס בידים לכתחילה דבנ"ד הוה כדיעבד שלא יצטרך להביא לידי גניזה וע"ז הביא מתוס' זבחים דף ע"א דלא עבדינין תקנתא ברעי' כיון דגם אחר רעי' לא משתרי אלא מטעם כל דפריש ומכ"ש כאן דאחר התקנה דהעברת דיו מותר רק מטעם ס"ס. אני תמה מאוד עליו מזה מלבד מ"ש לעיל דאין זה ענין להא דאין עושין ס"ס לכתחילה דהדבר כבר נעשה ואנו רוצים כעת לתקן הדבר זה לא נקרא לכתחילה, ובשגם דהרי הבאתי בתשובה דברי הח"מ בסי' קכ"ה וכ"כ הב"ש שם דזה הוה דיעבד אם נצריך גניזה לדברים שבקדושה יעו"ש והגאון הנ"ל כנראה עיין בדברי רק במרוצה כאשר העיד על גודל טרדותיו ולזה לא ראה שהבאתי דברי הח"מ המפורשים בזה. ומה שהביא מדברי התוס' בזבחים ע"א. הנה מלבד דשם כתבו התוס' זה משום דיש חשש תקלה ברעי' כמבואר בדבריהם שם, ואולם מלבד זה הנה לדעתי כוונת התוס' שם משום דכיון דאף אחר הפדיון. נצטרך לבא לכל דפריש א"כ מה נועיל בתקנתא דרעי' הרי אם נאמר כל דפריש א"כ שוב מותר להקריב בלא רעי' ע"י כל דפריש מרובא פריש וא"כ שפיר כתבו התוס' דבה"ג לא עבדינין תקנתא דרעי' דממ"נ אם נאמר כל דפריש מדוע לא יקרבו מכח זה עיין בדברי התוס' שם ומבואר דזה בודאי סברתם ואין זה ענין לנ"ד ואני תמה מאוד עליו בזה.
ואולם עכ"ז לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה במקום שהגאון הנ"ל שנוסף על גאוניותו הנהו מפורסים למובהק בהוראה לא הסכים ע"ז ולכן אף דאם לדין יש פירכא על דבריו עכ"ז אין רצוני לסמוך עלי בדבר הזה. וכבר אמרתי לפרש דברי הש"ס בפסחים דף ק"ה ע"ב אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא כו' אלא גמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי יעו"ש והנה הלשון הזה אין לו שום פירוש ורש"י פירש סדרנא אנא מסדר שמועות לפני רבותי תמיד ורשב"ם גורס אלא מסדרנא אנא ומפרש כל עניני סדרי ברכות נתתי לב לבררם כו' יעו"ש ברשב"ם והרואה יראה שאין שום פירוש לדברי הש"ס. ואמרתי לפרש דהנה הוא אמר להם הדין והמה הקיפוהו חבילי קושית וע"ז השיב להם לא חכימאה אנא כו' אלא סדרנא אנא והכונה עפ"מ דמבואר בירושלמי הוריות פ"ג ה"ח תני הסדרן קידם לפלפלן יעו"ש במפורשים שמסדר הלכות ובקי הוא יותר מחכם חריף ומפולפל יעו"ש והוא כעין המבואר בש"ס דילן בהוריות סיני ועוקר הרים סיני עדיף יעו"ש וזהו פירוש דבריו לא חכימאה אנא לפלפל ולהקשות רק סדרנא אנא והיינו סדרן כלשון דירושלמי וזה עדיף יותר מחריף ומפלפל ולזה וכן מורין בבי מדרשא כוותי ומבואר לשון הש"ס הנ"ל ובעזה"י אנהרינהו לעיינין ומשמיא זכו לי הפירוש הזה. ומכ"ש שהגאון הנ"ל הוא מרא דכולי בי'. ולזה אהובי אחי יעיין בדבר עם הרב המורה שליט"א ותעשו כאשר תמצאו לנכון לפניכם. וה' יעזרינו עדכ"ש שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו ונזכה לכוין לאמיתה של תורה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
ומאפס יותר הנני אחיו הדוש"ת באה"ר
נפתלי הירץ באמבאך החופ"ק. הערה: והנה כעת בעת הדפסה הגיעני בענין הזה אי מותר ומועיל העברה בקולמס קונטרס נחמד מחתני חביבי הרב הג' החריף ובקי עדיו לגאון ולתפארת מו"ה יוסף מרדכי בלום שליט"א האבד"ק גאליגורא והאריך בזה בחריפות ובקיאות נפלא בדברים ערבים. ואעתיק פה דבר אחד מקונטרסו הנ"ל וז"ל. הנה נראה לכאורה להביא ראי' דמותר להעביר בקולמס על השם הקדוש ואין בזה משום מוחק מהא דשבת ק"כ בהא דהי' שם כתוב על בשרו ונזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עלי' גמי ויורד וטובל ר"י אומר יורד וטובל כדרכו ומסיק הש"ס דפליגי אי טבילה בזמנה מצוה ופליגי אי צריך לאהדורי אגמי וסוברים חכמים דלאו מצוה וצריך להמתין עד שיהי' לו גמי ור"י סובר דא"צ להמתין יעו"ש. ויש להקשות דהרי הש"ס הקשה שם דדיו הוה חציצה ואיך טובל ומשני בלחה דאינה חציצה וא"כ איך אפשר לחכמים להמתין עד שיהי' לו גמי הרי אז שוב יתייבש הדיו ויהוי חציצה ולא יוכל לטבול כלל וא"כ הי' להם להתיר לטבול תיכף דאם ימתין על נמי בודאי תתייבש הדיו והקושי' עצומה. אכן נראה דהנה בחידושי מאירי בשבת שם כתב בשם מפורשים דאף אם נתיבש הדיו אם מעביר בקולמס אח"כ שוב גם הדיו התחתונה נתלחלח והוה לחה יעו"ש. וא"כ שפיר סוברים חכמים דצריך להמתין ואי דהדיו תתייבש ותחצוץ. אמנם הרי יוכל להעביר בקולמס ותלחלח שוב ולא תחצוץ. ומעתה כ"ז אם מותר להעביר בקולמס על השם ול"ה מוחק אמנם אם נאמר דאסור להעביר בקולמס על השם א"כ שוב קשה קושי' הנ"ל ובע"כ דמותר וזה ראי' גדולה לכאורה דאין בזה איסור מחיקה.
אמנם נראה דאין מכאן ראי' דהנה הרמב"ם ז"ל בפ"ו מיסוה"ת הביא הדין דכורך עלי' גמי ולא הביא דמיירי דוקא בדיו לחה והקשה הכ"מ דהרי א"כ הוה חציצה ומדוע לא ביאר דמיירי בדיו לחה כדקאמר הש"ס ותירץ דלא מיירי כאן מדיני חציצה והוא דחוק מאוד דמדסתים לה הרמב"ם משמע דמיירי בכל גווני. והנראה בזה דהנה כבוד ידידי הגאון המובהק מו"ה נחום וויידענפעלד שליט"א האבד"ק דאמברווא בתשובה אחת שהשיב לי הביא בשם ספר תק"י סי' ל' להקשות בהא דפריך הש"ס בשבת ות"ל משום דיו דהוה חציצה דהרי כבר כתב הסד"ט בסי' קצ"ח סקי"ט בענין נשים שיש להן קליעת שער כיון דאיכא סכנה להסיר הקליעה וכל הנשים שיש להן קליעת שער אין מקפידין ע"ז בה"ג אזלינין בתר הנשים שיש להן קליעת שער ואינן חוצצין יעו"ש. וא"כ גם בנ"ד כיון דאסור למחוק את השם ואינו מקפיד ע"ז וכל מי שיש לו שם כתוב בבשרו אינו מקפיד ע"ז א"כ דומה ממש לקליעת שער ואינו חוצץ וע"כ כיון דמה שאינו מקפיד הוא מחמת חולי או מחמת איסור מחיקה הוי חציצה וקשה ע"ד הסד"ט הנ"ל עכ"ק ואין הספר תח"י. ולענ"ד נראה מסוגיא זו ראי' להסד"ט. דהנה בש"ס שם יש לדקדק דהקשה שם האי גמי ה"ד אי דמיהדק הא הוי חציצה אי לא מיהדק עיילי בי' מיא ופריך חציצה ת"ל משום דיו ואינו מובן מה הי' סברתו בזה שהק' על המקשה חציצה ת"ל משום דיו והכי קושיא זו קשה רק להמקשה והוא אינו סובר דחציצה פוסלת בטבילה והרי בזה אין מי שיחלוק דחציצה פוסלת ומהסוגיא נראה דקושיא זו הקשה רק על המקשה שהקשה דהגמי חוצצת הקשה הוא דת"ל משום דיו ומאוד תמוהים דברי הש"ס. אכן נראה דבאמת לדברי הסד"ט הנ"ל קשה ג"כ מהא דהקשה הש"ס דהגמי חוצצת קשה ג"כ כנ"ל דכיון דאסור למחוק השם וצריך לכרוך גמי וא"כ אלו שיש שם כתוב על בשרם אין מקפידים על הטבילה בגמי כרוך וא"כ בה"ג מהראוי שלא יהי' חציצה. ואולם נראה בדעתו דקשי' לי' ממ"נ דא"כ מדוע אמר ר"י יורד וטובל כדרכו ומשמע דיכול לטבול בלא גמי אבל גם בגמי יכול לטבול ואמאי והרי לר"י דסובר דמותר לטבול בלא גמי ואין בזה משום מחיקה א"כ שוב הגמי חוצצת ואסור לטבול בגמי ומדוע קאמר ר"י רק דיורד וטובל והיינו דא"צ גמי ובאמת לשיטתו אסור ובע"כ דגם לרבנן הוה חציצה בה"ג אי מיהדק ודלא כשיטת הסד"ט ורק דמיירי באופן דלא הוה חציצה ושפיר קאמר ר"י דא"צ וע"ז הקשה דאי לא מיהדק עיילי מיא זהו ע"כ סברת המקשה וע"ז הקשה לו שוב חציצה ת"ל משום דיו והיינו דבלא דבריך אין קושי' מדיו דשפיר יש לומר כשיטת הסד"ט הנ"ל דבה"ג ל"ה חציצה. אכן לדבריך שהקשית מגמי דחוצצת וע"כ משום דיש לשיטתך הוכחה מדברי רבי יוסי דלא קאמר אסור דגם לרבנן הוה חציצה בה"ג ודלא כהס"ט א"כ קשה מדיו וע"ז משני בלחה. ומעתה כ"ז לפי הס"ד דהש"ס דר"י ורבנן פליגי בגרם מחיקה שפיר קשה כנ"ל דלפי הס"ד מוכח מפלוגתייהו דגם בה"ג הוה חציצה אכן למסקנת הש"ס דפליגי בטבילה בזמנה מצוה ולא פליגי כלל בגרם מחיקה שפיר אין שום ראי' דגם בה"ג הוה חציצה ושוב שפיר אמרינן דבה"ג אינו חוצץ כסברת הסד"ט הנ"ל כדמוכח מקושית הש"ס חציצה ת"ל משום דיו דהיא רק לשיטת המקשה וא"כ שפיר יוכל להמתין עד שימצא גמי ול"ח שיתייבש הדיו דגם ביבש ל"ה חציצה כשיטת הסד"ט הנ"ל ומשו"ה לא הביא הרמב"ם דמיירי בדיו לחה משום דבאמת למסקנת הש"ס גם ביבש ל"ה חציצה ומיושב קושיתי הנ"ל גם הקושי' על הסד"ט ויצא לנו דמסוגי' זו ראי' להסד"ט עכ"ד חתני הרה"ג שליט"א והאריך בזה עוד באמרי נועם. עוד הביא לענין מה שחלק עלי הגאון מטארנא ז"ל דאף בה"ג הוה ס"ס בידים ואין עושין לכתחילה וכנ"ל. וע"ז הביא מתשובת הגרעק"א בסי' ע' שרצה להתיר ג"כ להעביר בקולמוס מטעם ס"ס יעו"ש מבואר ג"כ דסובר דזה ל"ה בכלל אין עושין ס"ס לכתחילה ומזה סייעתא לדברי ופלפל בזה הרבה בדפח"ח וש"י ולא העתקתי כל דבריו מפני האריכות: