גבורת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
תולדות הגאון האלהי הר"י אייבעשיץ זצ"ל
לחפץ המעיינים והנכספים לדעת את שלום אי"ש תו"ר המעלה, רבן של כל בני הגולה, רבינו בעל הכת"ק אלה, ולהתחקות על שורש מקור מעינו, תולדתו יחוסו, וצור חוצבו, קורות ימי התגדלו, והתפוצצות הררי תורתו וחכמתו בכל מקומות מושבו, בסוד עם קרובו, עד היום אשר נצחו אראלים את מצוקים ושקעה שמשו בעדת צדיקים, לשכון כבוד במרומי שחקים, תרתי בלבי להציג עמכם בזה מכתב עוז מאת כבוד ידידי שארי ה"ה הרב הגאון החריף ובקי חכם ושלם, מגזע יחוסים, גן הדסים כקש"ת מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ו הגאבד"ק פלונסק אשר כתב לי בקבלו את ספרי חסדי יהונתן הקדוש ששלחתי לו לתשורת ברכה, ולכבוד רבינו זצוק"ל בעל הכת"ק מדי דכי ראש לבשמים ערוכה, בא הה"ג הנ"ל שיחי' בארוכה, אשרי שלו ככה, טובים דודיו עלי להציב לשונו בשער ספרי, ויקרא בשם תולדות ר"י, (ר"ת רבינו יהונתן) זה שמו וזה זכרו עד עת יפרח כשושנה, ישועת נטעי כנה, ושמחת ציון בבנינה "כי טוב עת לחננה" לפ"ק כ"ד הכותב יחז"ה. פלונסק בשם ה' ובעזרתו יתב"ש יום ד' אח"ק כ' למטמוני"ם תרנ"ח. שפעת חיים ושלום, לגבר רב פעלים, ה"ה כבוד ידי"נ וש"ב, הרב הגאון החריף ובקי סיני ועוקר הרים, ערוגת הבושם, אוצר בלום, חמדת ישרון, המפורסם בכקש"ה מו"ה יעקב חיים זעליג שליט"א גאלדשלאק אבד"ק לובראנץ. אחדשכ"ת באה"ר קבלתי מנחתו הטהורה הס' הקדיש חסדי יהונתן אשר יצא לאור עולם ע"י מעכ"ת ונתגלגל זכות ע"י זכאי כמותו, זה היום שקוינו ראינו וזכינו לדברי קדשו של רבן ומאורן של ישראל גאון הגאונים הנשר הגדול רבינו יהונתן אייבעשיץ זצוקלה"ה אשר היו אוד ספון באהלו דמעכ"ת אור שבעת הימים, וברוב השתדלותו השמש יצא על הארץ ברוב פאר ותפארת אשר כ"ת שת סביב לו הגהותיו והערותיו הנחמדות מאירות עינים ונופת צופים, הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו ושרביט חסדי יונתן גדול מרבן שמו יושט לו שפע ברכות והצלחות עלמין, ומאוד קראתי עונג לקראת הבשורה בפי מכתבו אשר בקרב הימים ברצות הש"י יוסיף שנית ידו לתת בדפוס יתר הכתי"ק אשר תחת ידו מרבינו יהונתן אייבעשיץ זי"ע רבן דיהודאי וראש גולת אריאל יהיה ד' עמו ויברך על המוגמר ואשרי חלקו, והנני נותן לו תודתי מקרב לבי על התשורה המזהירה, והנני מצפה אי"ה לראות טוב בעמלו דמעכ"ת ביתר הספרים הקדושים והנני לרשום לו מהנודע לי מתולדות ימי חייו דרבינו יהונתן זי"ע ואצלתי לי מועד קטן לרשום לו עכ"פ מקצרה מהנאמר בזה בספרים ומה גם בס' כתב יד, וזה החלי:
במאה החמישית לאלף הששי, בשנת החמשים הופיע אור גדול בעולם ילד יולד בן נתן להרב הגאון מו"ה נתן נטע בהרב הקצין מודה זעליג מילידי וגדולי ק"ק קראקא ויקרא שמו בישראל יהונתן, ובהיותו עדיין עלם קטן רך וענוג כבר היה שמו מפואר ומהולל בפי כל אנשי המדינה שהינוק וחכים טובא בהויות דאביי ורבא יהי' מופת הזמן ועטרת תפארת ישראל כי בלמודו בהישיבה הגדולה אצל אביו הגאון הראה נפלאות בתורתו וחכמתו ביתר שאת על כל בני גילו בהיות הרבי ר' יהונתן בן י"א שנים נתקבל אביו הגאון לאבד"ק ור"מ בק"ק איייבעשיץ במדינת מעהרין, אך לדאבון נפשו ישב שם על כסא הרבנות, רק שנה אחת כי נטרפה לו השעה ונפטר והלך לעולמו בהיותו רך בשנים, והשאיר את בנו הגאון מו"ה יהונתן בהיותו בן שתים עשר שנים, וזה נוסח המצבה על קברו בק"ק אייבעשיץ: "מ' נטע נעמן, דרדע והימן, שבחו בפעמון ורמון, צנצנת המן, בית ישראל ישאו קול בכיה מאין דלמיה נהי' ונהיה, שבר ושאיה, על פטירת צדיק תמים, נוטר הכרמים, רך בימים ואב לחכמים, ה"ה הרב המופלא אב"ד ור"מ פה ק"ק אייבשיץ, מו"ה נטע זצ"ל במו"ה זעליג מקראקא אשר הרביץ תורה בכמה קהלות והעמיד תלמידים הרבה גדולי הדור ומורי הוראה, שהלך לעולמו, והניח את מקומו, לא נמר ריחו וטעמו בישיבה של מעלה ה' עמו ונעלה לשמים ביום שלא נאמר בו כי טוב הוא יום ב' י"ב מרחשוון תס"ב לפ"ק תנצב"ה" עכ"ל החרות על אבן מצבתו. והגאון מו"ה נתן נטע אייבעשיץ מלבד בנו הרבי ר' יונתן זי"ע עוד היה לו שני בנים א') הרה"ג מו"ה יהודה ליב ז"ל והוא אבי הרה"ג מו"ה יעקב מק"ק וואדיסלוב, אשר למד בילדותו בישיבתו של דודו הגאון רבינו יהונתן ובמשך הזמן הוציא לאור הדפוס בעיר קארלסרויא את הס' יערות דבש ב"ח (עיין בהקדמתו שם), ב') הגאון מו"ה אהרן אייבעשיץ שהיה נקרא בפי כל ר' אהרן פורד, והוא היו לו שני בנים, הא' היה הגאון מ' נתן נטע אב"ד ור"מ דק"ק פשעדבורז, (אביו של הנגיד הישיש האלוף ר' יונתן אייבעשיץ שהיה נקרא ר' יהונתן מלכה'ס מקראקא וניניו ונכדיו מנכבדי העיר שם עד היום), והשני היה הרב הגביר הראש והקצין ר' צבי הירש אייבעשיץ מקראקא, והוא אבי הרב הגביר ר' יהונתן געלדווערטה מקראקא הנקרא ר' יהונתן חלפן זקן ועתיר נכסין ומחותנו של הגאון ר' שאול לנדא אבד"ק קראקא וניניו ונכדיו מראשי העיר קראקא עד היום:
הגאון מו"ה נתן נטע אייבעשיץ בהרב מ' זעליג מקראקא היה נכד הגאון המקובל מו"ה נתן נטע שפירא ריש מתיבתא ודרשן דק"ק קראקא בעה"מ ס' מגלה עמוקות, בן הרב מ' שלמה בן הגאון מו"ה נתן שפירא ראש ישיבה דק"ק הורדנא בעהמח"ס "מבוא השערים" על ס' "שערי דורא" וס' "אמרי שפר" עה"ת והובא בס' מג"ע פ' קדושים קרח בלק פנחס), ואשתו של הג"מ נתן נטע ה"ה אמו של דרבי ר' יונתן בתו של הגאון הקדוש מו"ה אריה ליב צונץ אבדק"ק העלישויא, ואח"כ אבד"ק פינטשוב ואשתו של הגאון מ' אריה ליב צונץ היתה אחותו של הגאון המקובל ר' אהרן תאומים דרשן אבד"ק ווירמייזא ואח"כ אבד"ק קראקא [ונהרג על קדוש השם בהיותו בוער הגליל בק"ק חמעלניק ב' אב שנת ת"ן] בעהמח"ס בגדי אהרן, מטה אהרן, והמה בני הרה"ג מו"ה משה תאומים בן הרב חקצין הנדיב ר' שמעון תאומים, ובני הגאון ר' ליב צונץ הנ"ל אחיו של אֵם הר"ר יונתן היו, א' הגאון מו"ה נפתלי הירש צונץ אבד"ק פינטשוב והוא היה חתן חרב הגביר שר ונגיד בישראל מו"ה נחום מצאזמיר "אילנא רבה אשר צלו נאה ופירותיו מתוקים ואמת המים של תורה אצליהם בכל מדינה פולניאי ובל הגלילות יהודה וישראל" (כן לשון ס' אבני שוהם פ' נח שמביא חדושי תורה משמו). והשני היה הרב הגאון מו"ה שמחה צונץ אבד"ק סטריא (ובן דודו הג"מ ליב תאומים ראבד"ק פפדמיי"ץ בהגאון מו"ה אהרן דרשן הנ"ל הביא דבר חדושי בשמו בהגהותיו לס' בגדי אהרן עה"ת פ' ויצא, ועיין בס' אנשי שם צד רמ"ט שמביא כי הג"מ שמחה צונץ היה אביו של הג"מ יהודה אבד"ק שינאווי קאליש שהיה חותנו על הג"מ צבי הירש אבד"ק ראקוב במח"ס תפארת צבי שהיה אביו של הג"מ יהודה ליב ליפשיץ אבד"ק אפאטשנא אביו של הג"מ שמואל נח ליפשיץ אבד"ק טורבין שהיה אחי אמו של הגאון הקדוש ציסו"ע ר' יחיאל מאיר זי"ע אבד"ק גאסטינין \*\*(הערה בדברי עם כ"ק מו"ר הרה"ג הצדיקבוצ"ק מו"ר י"מ ז"ל מנאסטינין על אודות דודו הגה"צ בוצ"ק מ' שמואל נח הנ"ל ז"ל, אמר לי בשמו דב"ת בפסוק חם לבי בקרבי וגו', והדפסתי בספרי מרום הרי"ם ונתיחס בו לפני, כי היה איש מופת, ומנו"כ בק"ק שעפס סמוך לקברו של אחד קדוש מופת הדור מו"המאיר"ל הורוויץ ז"ל האבד"ק שעפס, ומספרים שם ממנו נפלאות מגודל חסידותו וקדושתו, ונשאר אחריו חבורים מסוימים ככתוב חרות על אבן מצבתו, ומקרוב יצא לאור ס' אחד, והוא באור נפלא לספר המכריע וספר ממנו מעשה נפלא מענין טהרתו אחר הפטירה ושמעתיו מפי אנשים נאמנים ואנשי מעשה שהיו בשעת פטירתו. דברי יחז"ח.)\*\* כצ"ל וקצת טעות בס' אנשי שם שם, והג"מ שמחה צינץ היה חתן הגאון מ' יוסף סג"ל אבד"ק פרעמישלא, אשר זקני הגאון החכם צבי אמר עליו בזה"ל, מעידני שהגאון מ' יוסף סג"ל לא היה בו שום דופי כ"א שעבר על תקנת אושא אל יבזבז יותר מחומש עכ"ל), ועיין להגאון הרבי ר' יהונתן שמביא את זקנו אבי אמו הגאון ד' ליב צונץ בכו"פ יו"ד סי' צ"ז:
והנה בנוגע לקורות ימי חיי רבינו יהונתן אחרי מות אביו כפי שנרשם בפנקס החברא קדישא דק' אייבעשיץ שם כתוב לאמור, אשר בני העיר שלחוהו משם ללמוד בישיבת הגאון מהר"ם א"ש בעל שו"ת פנים מאירות, אשר אז היה עדיין אבד"ק פרוסטיץ במדינת מעהרין וישיבתו היתה קבועה בק"ק ווינא בבית מדרשו של הגאון הגביר בתורה וגדולה, במקום אחד שתולה, מ' שמשון ווערטהיימער ז"ל, ולכן בכל מקום שרבינו מביא את הגאון בעל פנים מאירות קורא אותו אלוף נעורי, עיין באו"ת ריש סי' כ"ה, וכן בספרו יערת דבש ח"א דרוש ד' בהספדו בק"ק מיין ז' אב שנת תק"ד כה אמר בקינתו "והאחרון הכביד אשר צירים אחזוני בשמעי, הוא הגאון המפורסם בעולם בתורה ויראה אלוף נעורי אשר למדתי אצלו כבוד הרב מ' מאיר הרב ד"ק אייזענשטאדט ז"ל" ע"כ. ומשם נסע רבינו ללמוד אצל דודו זקנו הגאון רשכבה"ג מו"ה אליעזר הלוי איטונגא שהי' אבד"ק ור"מ דק"ק חעלישויא ונתגדל שם על ברכיו, (להגאון מ' אליעזר הלוי ז"ל איטונגא היו שני בנים, אחד הגאון ראש כבה"ג מו"ה יהודה ליב הלוי ז"ל איטוגנא אבד"ק לבוב אביו של הג"מ יוסף הלוי אבד"ק חמעלניק אביו של הגאון מו"ה ישראל יונה הלוי לאנדא אבד"ק קעמפנא בעה"מ ס' מעון הברכות ושירת ישראל הלא הוא חמי זקני זי"ע, ובנו השני של הגאון מו"ה אליעזר הלוי הנ"ל היה הנאון מ' יוסף הלוי איטונגא בהמח"ם עדות ביוסף, ומביא שם בספרו כי אמר בישיבת אביו הגאון בדבוק חברים ובקנאת סופרים, כי בעת ההוא למר בישיבה שם נ"כ נכד דודתי ה"ה הגאון הגדול רבינו יהונתן בעל התומים והפלתי אחרי כי נשאר אז יחום מאביו עיי"ש בפ' שמות סי' קנ"א, ובס' עדות ביוסף סי' ע"ה מביא את הגאון מ' אהרן תאומים דרשן אבד"ק קראקא וקורא אותו בשם דודי, וכן כסי' ט"ו שם מביא את אשת הגאון מ' ליב צונין וקורא אותה דודתי, והם בסי' קנ"א מביא את רבינו יהונתן בשם נכד דודתי עיי"ש). אחר כן התחתן עמו הנאון המפורסם מ' יצחק שפירא מק"ק פראג ונתן לו בתו הגבירה מרת עלקלי לאשר, וקבע רבינו בית מדרשו בפראג בבית חמיו הגאון, וכפי הנראה בא לשם בשנת ת"ע לפ"ק וזאת היתה בשנת שנתים ימים אחרי הרעש והמחלוקת שהיה בפראג בין גדולי והכמי העיר בנידון אשה מינקת חבירו והרופאים שפטו שחלבה היא ארסיי ונחלקו שם בעלי תריסין אם הוא מותרת להנשא תוך כ"ד חורש שרבינו הגדול ר' אברהם ברודא שהיה אז ר"ם בפראג היה מן האופרין והגאון ד' וואלף שפירא שהיה ראבד"ק בפראג ואתו עמו כל חבמי העיר דיו מן המתירין וזקני הגאון רשכבח"ג החכם צבי שהיה אז אכד"ק האמבורג הסכים עמהם ויצא הדבר להתירא, וזה היה מעשה בתחלת שנת הס"ח כמבואר בשו"ת חכם צבי סי' ס"ה, וכאשר בא רבינו יונתן לפראג לא מצא שם את רבינו אברהם ברודא כי היה או אבד"ק מיין והאתעשע רבינו יהונתן עם גדולי תלמידיו אשר נשארו בפראג והמה הגאונים ר' שמואל קראקאווער ור' יונה לאנדסופר בעל שו"ת מעיל צרקה, כמבואר כ"ז בתשובתו בסו"ם בני אהובה מה שהשיב רבינו להגאון מ' עקיבא איגר הראשון האבד"ק פרעשבורג בשנת תקי"ח נידון מינקת וז"ל, ומה שמעלתו חושש צרעת האוסר המובא בתשובת שבות יעקב, הנה דעת האוסר שם וא רבינו הגדול ר' אברהם ברודא דצ"ל וזה הוא שנחלק עם חכם צבי וכבר יצא אז הדבר בהיתר מכל חכמי דרור ואימא למעלתו כי שתי שנים לערך לאחר שנעשה הדבר ההוא, באתי לפראג, וככר נסע הנ' הנ"ל למיץ ובל בית חמי והם הגאונים מו"ה וואלף שפירא (הוא הנאכ"ד דמדינת פיהם בן הנאון מ' שמעון שפירא אבר"ק פראג עיין אודותיו מעשה נורא בדבר אתרוגים מה שהיה לו עם הגאון רבינו הש"ב ז"ל שמובא בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל"ו) ובנו בעל אליהו זומא וחתנו בעל שבות יעקב וחמי זקני הרב מ' מיכל ובנו חמי דגאון מו"ה יצחק שפירא כלם דיו מן המתירין, ותחת פקודת הגאון מ' וואלף הנ"ל נעשה חתונת האשה וכו', והיו שפתי הגאונים דנ"ל עדיין מרחשין בהאי פלפולא, ודברתי עם גדולי תלמידיו וכו' עיי"ש. העתקתי דברי קדשו מהנוגע לידיעת בית חמיו הגאון שהיו כולם גאוני אדירי ארץ. בני הג"מ וואלף שפירא אב"ד דמדינת פיהס היו, א' בנו הג"מ אליהו שפירא אבד"ק טיקטין ור"מ בפראג בעהמ"ס א"ז ואליהו רבה, וחתניו היו הגאונים ר' יעקב רישער אבדק"ק מיץ בעהמח"ס שו"ת שבות יעקב הנ"ל, ור' דוד אפענהיים אבד"ק ניקלשבורג ופראג, ועי' ביערות דבש ח"א ד"ז בהספדו על חמיו כ' "ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד לעורר אבל יחיד ומי יחוש חוץ ממני כאשר אמרתי שהוא ממש אבי ותורתי דיליה היא, כי הוא אשר לקחני מבית אבי באשר אבי ואמי עזבוני בילדותי והוא נתן לי את בתו לאשה וגדלני והלבישני לא חסר לנפשי מאומה" וכו' ע"ש:
והנה בשבת רבינו בבית חמיו בפראג הרביץ תורה ברבים מתוך עושר וכבוד, כי חותנו הגאון ואשתו הגבירה מרת מאטי בת הגביר והנדיב מו"ה מרדכי כהן פרנס ומנהיג דק"ק האמבורג החזיקו אותם בביתם נאוה וכל מחסורו היה עליהם למען יהיה לבו פנוי לשבת על התורה ועל העבודה, ואולם אחרי עברו עליו שם כשתי שנים העיר ה' את רוחו לנסוע משם לק"ק האמבורג לשבת באהל של תורה בבית אבי חמותו הגביר מ' מרדכי כהן הנ"ל אשר הקים שם עולה של תורה להחזיק על שולחנו גדולי ישראל ובעבור זה קבע שם גם רבינו בית מדרשו וישב שם השקט ושאנן כשתי שנים רצופות בשנות תע"ג ותע"ד, ובמשך זמן שבתו שם הוסיף אומין בלמודים וקנה שלימות בתורה בהקדמתו לס' כו"פ), ואח"כ חזר ושב לעיר פראג לבית חתני הגאון ז"ל, ובמשך הזמן נתמנה לדרשן שם, ובשנת תק"א נתקבל משם לאב"ד ולר"מ בק"ק מיץ המעוטרה (אחר נסיעת רבינו בעל פני יהושוע משם לק"ק פפנד"מ ושם נאספו אליו כל בני לוי לוית חן תלמידים הגונים מקצות הארץ והיא הורה להם סדר הלמוד בעיון בתלמוד ופוסקים ע"ד האמת והישר והסברא, וגם חבר שם ספרו הגדול אורים ותומים על ש"ע חו"מ אשר בו הראה נפלאות פלאי פלאות להאיר עיני חכמים בהלכה אבל לא היתה ידו משגת להוציאו לאור עולם מפני הוצאות הדפוס כי רבו בימים ההם, וגם שלא היה אז בעיר מיץ מקום הדפוס. ובשנת תק"ו נקרא רבינו על כסא הרבנות לק"ק פיורדא אחרי מות הגאב"ד דשם מו"ה ברוך כהנא ראפפורט שנפטר שם ביום א"ח דפסח תק"ו (ורבינו יהונתן בהספדו בק"ק מיץ בחודש אב תק"ו בס' יערות דבש ח"א דרוש י"ג כתב עליו שהיה זקן ויושב בישיבה והיה עוסק כל ימיו בתעניות וסגופים עיי"ש והוא זקני מצד אמי זי"ע), ורבינו נענה למבוקשם יען כי שם היה מקום הדפוס, וגם יושביה היו חכמים גדולים, ואולם אנשי ק"ק מיץ עכבו בידו אז שלא לצאת מעירם תוך הזמן שנתקשר עמהם להיות אצלם, ובשנת תק"י נתקבל רבינו לאב"ד ור"מ בג' קהלות אה"ו אחרי מות הגאון הגאב"ד בעל כנסת יחזקאל שהיה זקן הדור, ונפטר שם כ"ג תמוז תק"ט (ורבינו מספידו ביערות דבש בח"ב ד"ז וקורא אותו שארי, וזה מפני כי הגאון בעל כנסת יחזקאל היה מנכרי המגלה עמוקות כאשר העיר ע"ע בהסכמתו על האלפסי עם חדושי אנשי שם מהגאון מהר"ן שפירא שנדפס באמשטרדם שנת ת"פ). ובקהל אה"ו רצו לפאר את הכסא הרבנות ולהושיב עליו דגול מרבבה גאון נורא איש אשר יהיה פי שנים ברוחו וכל חכמי ישראל יהיו משכימים לפתחו, והנה בעת ההוא היה חונה בק"ק אלטונא איש אשכולות ה"ה דודי זקני הגאון הקדוש רבינו יעקב עמדין ז"ל הנקרא בשם יעב"ץ, והוא היה בנו של זקני רבן ומאורן של ישראל הגאון חכם צבי אשר הי' מקדם ג"כ אב"ד ור"מ באו"ה והג"מ יעקב היה מקודם אבד"ק עמדין ואח"כ קבע בית מדרשו בק"ק אלטונא עיר מולדתו ושם היה תורתו אומנתו, וחבר ספרים הרבה מאירים כספירים והיה לו תורה וגדולה במקום אחד גם בנין וחתנין רבנן, ורבינו יהונתן נענה לבקשתם ושמח לקראתם, כי או"ה למושב לו בק"ק אה"ו יען כי הרביץ תורה ברבים שם עוד בימי עלומיו בהיותו מסתופף בבית אבי חמותו הגביר הקצין ר' מרדכי כהן בק"ק האמבורג והיה חן המקום עליו, ובק"ק אלטונא שם היה נמצא אז מקום הדפוס ויהיה נקל להדפיס חבוריו באשר קותה נפשו הטהורה מאז ומקדם, ויהי באמצע זמן הקיץ בשנת תק"י נסע רבינו מעיר מיץ הלוך ונסוע לק"ק אה"ו ובעברו דרך מאנהיים כתב שם הסכמתו על הדפסת סדרי המשניות עם פי' הרע"ב ותויו"ט (דפוס זאלצבאך תקי"א) ובא שם עה"ח דברי החותם פה מאנהיים ה' אב תק"י לפ"ק הק' יהונתן בהרב המנוח מהר"ן זללה"ה, אנכי בדרך נחני ה' מק"ק מיין לק"ק אה"ו יע"א, וכבוד גדול נעשה לו בבואו לשערי העיר האמבורג אשר לא נעשה כן לבל הרבנים שהיו לפניו, ורבינו ישב שם על הכסא במנוחה שאננה ותהי ראשית ממלכתו מלאכת הקודש להחזיק את ישיבתו הרמתה להרביץ תורה בישראל ולהפיץ חוצה מעינותיו, ולכל צחה צמא לדבר ה' הזיל מים מדליותיו גם דרש ברבים בכל עת בדברי כבושים ותוכחת מוסר עד אשר רבים השיב מעון בנועם מדברותיו, בכה עשה כל הימים וביתו היה בית ועד לחכמים:
אכן לא ארכו הימים ימי שלוה, והנה באו ימי רוגז, בשנת תקי"א נעשתה המחלוקה הגדולה והנוראה בין רבינו יהונתן ובין דודי זקני הגאון רבינו יעקב עמדן ואתו עמו הגאונים זקנו הרבינו אריה ליב אבד"ק אמשטרדם (הוא גיסו חתן זקני החכם צבי זי"ע ורבינו יהושע אבד"ק פפדמיי"ן בעל פני יהושע, כנודע, והמריבה היתה כמה שנים רצופות, וחכמי גאוני הדור ההוא בכל עיר ועיר מדינה ומדינה עמדו לימין צדקו של רבן ומאורן של ישראל רבינו יהונתן ז"ל והצדיקו את הצדיק והחסיד דמעיקרא ברוב מכתביהם אשר הריצו אליו ביראת הכבוד כאשר באו בדפוס בס' לוחות העדות אשר יצא לאור באלטונא שנת תקכ"א לפ"ק, ואחרי הרעש ואש המחלוקת אשר בערה משך ארבע שנים מאמצע שנת תקי"א עד אמצע שנת תקט"ו, אז קם הסער לדממה כי נגלתה צדקת רבינו לעיני בל ישראל:
והנה הנפלא לראות בזה כי גם במשך שנות הזעם בעת אשר רדפו את רבינו מבית ומחוץ והבערה ללהב יצאה גם אז התכבדו עמו ראשי קהלות הקודש היותר גדולות בישראל והראו לו כל אותות אהבה וכבוד ויקראו אותו בקריאה של חיבה כי בא יבוא עליהם לכהן פאר בעדתם ולהיות להם לאב ולפטרון על העיר ועל המדינה, כן רואים אנחנו כי בזמן הקיץ בשנת תקי"א נקרא מן העדה הגדולה והעתיקה בק"ק קראקא להיות אב"ד ור"ם בעירם והמדינה למלא מקים אבותיו הקדושים זקנו בעל מגלה עמוקות כמבואר במכתב הרה"ג בי' דיינא רבה דק"ק קראקא שהסכימו כל בגי הקהלה להיות לנו לשם ולתהלה להחזיר העטרה ליושנה כבתחלה והתנדבו עצמם כבוד הקהל ויחידי סגולה לבקש מאת אדוננו הגדול הווייוודא שר הצבא יר"ה ברצוי דברים וברצוי כספים ולהוזיל זהב מכיסם ועלתה במחשבת כבוד הקהל יצ"ו לכתוב תיכף ומיד שטר הרבנות וכו' (לוחות העדות ד' אלטונא דף ל"ה), וגם אח"כ בשנת תקי"ג נקרא רבינו להיות אב"ד ור"מ בניקלשפורג והמדינה (אחרי מות הג"מ יששכר בערוש עשקליש שנפטר כ"ו אד"ר תקי"ג והספידו רבינו בס' קשת יהונתן דרוש ג'), וכל זה הוא מפני שלא רצה לפסוק ממשנתו ולעזוב את ישיבתו הגדולה והמפוארה אשר כבר מצאה קן לה מיד בבואו לג' קהלות, כי נקבצו ובאו לישיבתו תלמידים גדולים וחשובים מכל קצוי ארץ לשאוב מים חיים ממעין יוצא מן הקודש מחכמתו העמוקה, ובתוכם גם הרבה בעלי תריסין גדולים חקרי לב אשר באו לשמוע דברי אלהים חיים מפה מפיק מרגליות, ואף גם זאת בי כל בחורי חמד מבני עליה אשר שקרו על דלתות בית מדרשו מצאו כולם מגן ומחסה בבתי הגבירים והקצינים בג' קהלות או"ה אשר נדבה רוחם הטהורה להספיקם בלחם ושמלה די והותר, ובעבור זה לא פסקה הישיבה עם גם בשנות המחלוקת, כי רבינו ז"ל כל ישעו וכל חפצו היה כל הימים להגדיל תורה ולהאדירה וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, והיה עומד תמיד על המשמר ללמוד וללמד ולהרביץ תורה בישראל ומסר נפשו הקדושה עליה גם עד זקנה ושיבה, וכל כך גדלה תשוקתו בהרבצת תורה ברבים יומם ולילה עד שלא לקח לו מועד וזמן לכתוב להשואלים מאתו דבר ה' זו הלכה ע"כ תשובותיו מועטים, כי לא השיב רק לעתים רחוקות כמ"ש בעצמו בתשובתו בסו"ס בני אהובה, ואף גם זאת כי לא לקח זמן עד כה לסדר חבוריו לדפוס באלטונא, כי להיותו טרוד מאוד בגירסי' דחה הדבר מזמן לזמן באומרו כי עוד חזון למועד, אך לעת זקנתו בראותו כי קרבו ימי פקודתו אז התעורר והדפיס באלטונא בשנת תכ"ג הס' כרתי ופלתי, ונתבקש רבינו בישיבה של מעלה ויגוע ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ביום כ"א לחודש אלול שנת תקכ"ד לפ"ק ושם חלקת מחוקק ספון:
מתולדות רבינו נודע לנו בניו, האחר היה הרה"ג מ' מרדכי אשר אביו הדפים ממנו ח"ת בהקדמת הכו"פ, השני הג"מ נטע אייבעשיץ והוא היו לו שני בנים הראשון היה הרב הגאון ר' ישראל אבד"ק ליכטענשטאדט והשני הנגיד והקצין מ' גבריאל אייבעשיץ שיין מק"ק דרעזדען, וגם בת היתה לו לרבינו אשר היתה אשת הרה"ג החסיד מ' בנימין וואלף פרענקיל והובא בכו"פ יו"ד סי' ס"א, וספר ממנו עובדא וז"ל, כשעשה חתנו הרב החסיד המפורסם מו"ה בנימין וואלף פרענקיל פדיון הבן לבנו הבחור המופלא ומעולה כ"ה זעליג יצ"ו וכו':
ואלה הספרים אשר חבר רבינו ז"ל. א) ס' בינה לעתים על כל הש"ע או"ח (הביאו בהקדמת כו"פ). ב) ס' כו"פ על יו"ד (נדפס ע"י רבינו באלטונא שנת תקכ"ג. ג) ס' תפארת ישראל על הלכות נדה (נדפס בקארלסרויא שנת תקל"ו ע"י נכדו הג"מ ישראל הנ"ל ובתוספות חדושים משלו). ד) אורים ותומים ב"ח על החו"מ (נדפס בקארלסרויא שנת תקל"ה ע"י נכדו הנ"ל). ה) ס' בני אהובה על הרמב"ם וש"ע אהע"ז (נדפס בפראג שנת תקע"ט ע"י נכדו הקצין מ' גבריאל הנ"ל) ו) ס' דרושים על ה' יו"ט להרמב"ם (נדפס בברלין תקנ"ט). ז) שר האלף על הלכות פסח (נדפס בווארשא שנת תקע"ו). ח) ס' המדע על הלכות ריבית (נדפס בפראג תקע"א. ט) ספר יערות דבש ב"ח דרושים (נדפס בקארלסרויא ע"י בן אחיו ותלמידו הרה"ג מו"ה יעקב בדרה"ג מ' יהודה ליב מוואדיסלאב). י) ס' קשת יהונתן עם חצי יהונתן דרשות וחי' סוגיות (נדפסו בלבוב תקמ"ד ע"י תלמידו הרה"ג מ' משה מק"ק קוטנא). יא) ס' תפארת יהונתן עה"ת. יב) ס' אהבת יהונתן על הפטרות. יג) הגהות מטה יהונתן ביו"ד דפוס ווילנא \*\*(הערה אשתמיטתיה לידידי שארי הרה"ג יחיה, עוד ספרים נכבדים הידועים לנו על שם רבינו יהונתן ז"ל. א) ס' שם עולם, נדפס, ב) שירי מצות תרי"ג מצות ע"ד שיר לז' ימי השבוע נדפס בפראג ש' תקכ"ג, ג) פ' חסדי יונתן נדפס בפיעטרקוב ש' תרנ"ז על ידי ועוד נמצאו בכתובים חילוקים ארוכים על סוגיות שבב"מ וכתו' ודרושים ארוכים, וגם חי' על בציעת הפת מס' ברכות, ועל מס' ע"ז מסודר לדפוס, תחת ידי הכותב יחז"ה.)\*\*, וכל אלה הספרים אשר נתפשטו ונדפסו כמה פעמים בדפוסים שונים לרוות צמאון המשתוקקים אשר באהבתם ישגו תמיד לאכול מפרים ולשבוע מטובם (לשון רבינו בהקדמתו לכו"פ אשר נבא כי יתקבלו ספריו בכל תפוצות ישראל נתקיימו באותו צדיק), ועיין ד' הגה"ק מ' מרדכי בנעט בהסכמתו לס' בני אהובה שכ' וז"ל "רבינו יהונתן זצלה"ה הוא רבן של כל בני הגולה וכו' כי כבר נתפזרו שמעתתי' בעלמא ע"י תלמידיו הרבנים המובהקים וגדולי הדור שהעמיד לאלפים, והאי תנא רב נהוראי הוא המאיר עיני חכמים להלכה ואלמלא נשתכחה דתורה הוא מהדרה בפלפולא בספרים שחבר" וכו' עיי"ש. וז"ל ס' הפרדס ד"ת ע"א מהגאון ר' ארי' ליב עפשטיין אבד"ק קעניגשבערג וזה אשר השיב הגאון וכו' מוה' יהונתן אב"ד ור"מ דגק"ק או"ה על השאלה ששאלתי ממני וכו' היונתן אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל והעמיד תלמידים הרבה וכו' מתורתו וחריפותו ובקיאותו בנגלה ובנסתר, ממש חד בדרא, ובשאר מעלות ומדות בכל החכמות וכו' וז"ל, השאלה שנת ידרש"ה לפ"ק שלומים אלף לגברא רבא דלקבל אלפי אלף חרבי' שולף ולרבבוא רבבן מיליף יליף ה"ה הגאון המפורסם פאר הדור הוא לכל חסידיו רבן של דוב בני הגולה, לו הכותרת והגולה, החריף ועמקן בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר מכל חכמי הדור הוא מעולה וכו' פ"ה ע"ה נ"י וקדושו ראש גולה ור"מ כקש"ת מפארים ומהללים בהלולא דרבנן קשישאי מוה' יהונתן וכו', בהיות ששמעתי שרום הוד פאר מעלתו הרמה מאריך בתפלת שחרית דר"ה, כמעט עד קריאת התורה והוא מחמת כוונת התפלה דש"ע שנתרבו הכונות בפסוק אדני שפתי תפתח וכו' מלבד שאר כונות התפלה כמבואור בהאר"י ז"ל ובס' משנת חסירים וכו' ובחול הגידו לי משמו שאין מאריך בתפלתו וכו' ואמרתי שבודאי הוא מחמת טרדות הלמוד וטרדא דצבורא אינו מאריך בחול וגם האי גברא בהאי פחדא יתיב וכו', וכן בקשתי מרום הוד פמה"ד הודיעני נא את דרכיך ואדע להתנהג כמהו כמוני ותאמר ידעתיך בש"ם בשמות הקדושים אשר ע"פ זוהר הקדוש המה מוקדמים לתורה ולש"ד לכוין בהם וכו' אבל ההכרח וכו' כי מחמת מרדות הלמוד והצבור א"א לכוין היטב ופן ח"ו אהי' זריז ונפסד וכו' וזאת תשו' רבינו יהונתן שם, האירו לנגד עיני גי"ה וכו' ומ"ש מחמת כוונת התפלה, האמת אתו כי בשביל בטול תורה וגם רבו הטרדות טרם בואי לבכה"נ ובצאתי עד שאני צריך חיזוק גדול ורחמי השמים לבל יתבלבל כוונתי בתפלה ואין לי כח לשהות שעה אחת ולכוון דעתי בצורת עליונים ולחבר מחשבתו ולדבק נפשו בזה ולכן סדרתי לעצמי הכונות בקצרה לפי האר"י ז"פ וזוה"ק כדי שלא יהי' כ"כ ארוך אך מ"מ אין כ"כ בקצרה אשר על הרוב הצבור אומרים קדיש על עלינו ואני עדיין בעמידה זו תפלה ואם כי ילעגו עלי וצחקו צעירים, אני מנעלבים בזה וזה חלקי מכל עמלי שעה זו שאני עומד לפני שומע תפלה וכוונתי רצוי' לפי סדר השתלשלות ושליבות המרכבה, ומי יתן והי' נזדמן לדבר עם מעלתו פא"פ הרבה דברים יש לרצות וסגר עלי המדבר, ובעוה"ר גלילות זו הכל וכו' וה' יערה עלינו רוח קדשו ממרום, ויתר מזה אין אתי כעת, עד פעם אחר אי"ה ביותר כי טרדות תחלת הזמן לחצי למהר לכלות מעשי כי אין לי פנאי אפי' לבלוע רוקי, ממני וכו' יהונתן חפק"ק אה"ו ו' כסליו את"ן חיי"ם לפ"ק וכו' עכ"ל, והנני לרשום ולחשוב איזה מתלמידיו ה"ה הגאונים הגדולים. א) הג"מ זרח איידליץ ראב"ד ור"מ בק"ק פראג בעהמח"ס אור לישרים (ושם בדרוש ב' הוא מספיד את רבו וכו' וד' כהמשך דבריו לאו מטעם רבי מרובים אצרנו לקרוע אלא מטעם אב"ד דיהונתן זה אב"ד ולא לנו לבד שנודע לכל שטרם נסיעתו מפה הי' ממלא מקום לכל הגולה הנודע לנו כמהו ומדריך ומיסר במוסר התורה ומרביץ תורה אשר לו תלמידים למאות ולאלפים השם ישמרם לנצח וגם מי שיש לו יתד בחכמה אמתית היא חכמת הקבלה יעידון ויגידון שלא נודע לנו וכו' כמוהו, וא"כ אלו היו רוצים כל בני הגולה לבחור אב אחד לכולם בודאי הי' נבחר הוא וא"כ כיון שהיה חד בדרא וכו' עיי"ש). ב) הג"מ לייב קסוויץ ראבד"ק פראג הנזכר בצל"ח פסחים דע"ו, ג) הג"מ יעקב אייבעשיץ מוואדיסלאוו בן אחיו הנ"ל, ד) הג"מ משה קוטנא המדפיס ספר קשת יהונתן הנ"ל, ה) הג"מ אברהם הלוי מק"ק לאנקאטש בעהמח"ס החכמה וס' שלש שיטות נזכר בשה"ג החדש, ו) הג"מ משולם זלמן הכהן אבד"ק פיורדא בעהמח"ס בגדי כהונה, ז) הג"מ חיים יחיאל אבד"ק שטענגער נזכר בשה"ג, ח) הג"מ חיים כהן אבד"ק פינסק נזכר בשה"ג, ט) הג"מ שמואל האלברשטאט אבד"ק האנגינוי ומדינת עלזאס נזכר בלוחות עדות ושה"ג י) הג"מ שמעון מו"ץ בווילנא נזכר בל"ע ובשה"ג, יא) הג"מ נפתלי הירש וואשרטריילונג אב"ד דכל מדינת העסין נזכר בל"ע (ובתוך דבריו הוא מרבה לספר ממעשיו ומנהגיו הקדושים שראה מרבו כמה שנים שהיה בביתו וסמך על שולחנו, וזה תורף דבריו, שמעולם לא ראיתי איש מי שמקונן ומיצר ודואג ונאנח ונעצב על חורבן ב"ה כמוהו, שמים יעידון שבכל תפלותיו עיניו זלגו דמעות כנהר שוטף ומקונן על הב"ה החרוב על אריכות הגלות וכו' ומיום דעתי אותו התבוננתי וראיתי איך דמוע תדמע עינו בתמידות בזעקה גדולה ומרה על סוכת דוד הנופלת וכו' ונוסף על זו כאשר קרבו ימי המצרים י"ז בתמוז וכו' צרח בקול מר ברבים לקונן על החורב, ורבים השיב לעבודת ה' בהתעוררות אשר התעורר וגעה בבכי ממש אכן מקיר זעקה, והנה לספר וכו' מעלת חסידותו ופרישותו תוקף אמונתו עוצם ענותנותו וכו' ומאס ושקץ תענוגי גופים וכו' לא ראיתי כל ימי השבוע קביעות לסעודה ואף בעת אכלו ממש לא זז מחשבתו מד"ת וכו' ואם אספר כחול ירביון רק כל מעשיו ופעולותיו כולם לש"ש וכו', על כל גדר מצות מד"ס מסר נפשו מעולם וכו', לדבר מצוה הזיל מכספו וזהבו בלי סכום וערך, מגיד אני עליו שפ"א בפראג בהיותי אצלו סמוך לשלחנו בזבז בעד אתרוג מהודר לערך עשרים ר"ט דהיינו וכו' בנה סוכה וכו' עד שהוציא קרוב למאה הגרים וכו', כל הון ביתו כלא נחשב לו נגד אהבת ד' ומצותיו וכו' נדד שנה מעיניו כל ימי השבוע ממש לא שכב בשעה שב"א ישנים היא מייגע ומתאמץ בתורת ה' וכו', פ"א בהיותו בעיר ווינא לערך רביעית שנה בשובו לביתו הצטער על בטול תורה שהיה לו שם והתחיל ללמוד משניות וכו' ויהי בשבת ב' לקחתי משניות זרעים בידי וחזר אותו בע"פ מבלי טעות וכן עשה בשבת שלאחריו בסדר מועד וכן בששה סדרים וכו' ומקיים מחז"ל ממית עצמו על ד"ת ולמד תורה כולה לשמה וכו' עיי"ש תפארת מעשיו הנוראים \*\*(הערה אשתמיטליה להה"ג הנ"ל עוד תלמיד מהנודעים הרה"ג מ' הלל מק"ק שטאמפי שהדפיס ס' חדושים על הרמב"ם ה' א"ט בשנת תקנ"ז, יחז"ה.)\*\*, מתוך קצת הדברים מעט מהרבה שהעתקתי רואין אנו שלא לחנם זכה להיות נקרא בכל העולם עד היום הזה בשם "רבי ר' יונתן" זכותו יגן עלינו ועכ"י:
והנני לסיים באיזה מלין בד"ת בנוגע לדברי קרשו של רבינו בס' חסדי יונתן (ח"ב פ' בשלח) ברש"י כי השבע השביע, דמקשים העולם, למה לא הקשה הרש"י הקושיא ולמה מקודם ותי' דאיתא במדרש הים ראה וינס עצמית של יוסף ראה, ולפי"ז לא יכול להשביעם שישאוהו מיד דהוצרכו עצמות יוסף שבזכותו יקרע הים אכן זאת רק אם לקיים שבועת אברהם אבינו לאבימלך, אכן התינח אם הבנים צריכין לקיים שבועת אביהם אבל אם לא היו רשאין לעבור ד"א פלשתים וא"כ בל"ז לא קשה ולמה דהא הי' צריכין לזכות לקרי"ס אבל כיון דהשבע שישביעו לבניהם א"כ הבנים א"צ לקיים שבועת אביהם, וא"כ לא יעברו דרך ים סוף ולמה לא השביע שישאוהו מיד ומבואר דבריו על פי דברי קדשו של רבינו בס' חסדי יהונתן ע"ש: דברי שארו אוה"נ אהבת עולם דושת"ג צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק הקדמה לספר גבורת יהונתן ישמחו המפלפלים ומעמיקי העיון בסוגיות הש"ס גפ"ת ומפרשים על מוצא הספר הנפלא הזה אשר באורו נראה אור הפלפול והחדוד לישרי לבות תלמידי חכמים המחדדים ומנצחים זה את זה בהלכה, והוא, תולדות אבי המפלפלים, ואדיר המעמיקים בעיון דבר ה' זו הלכה, כאשר כבר מלתי אמורה באריכות אמירה נעימה, בהקדמתי לס' חסדי יהונתן ובפתיחה הכללית בזה למעלה, מה מתקו מדבש ונופת צופים החדושים ופלפולים הנוראים העמוקים, מקול מחצצים ומחוקקים, בין משאבים רוה"ק אשר הופיע בבית מדרשו של אותו צדיק ולמוד ישיבתו הרמתה של זה האדם הגדול בענקים, בתורת ה' וחוקים, צללה וקול נתנה בכל קצוי ארץ מרחקים כנודע מספריו הקודמים אשר האירו פני תבל כברקים, וַתֵּרֶב משאת החדושים האלו שעל הסוגיות שבש"ס ופוסקים, באלו הפרקים, מן החדושים שבשאר ספריו המנוקים, הרבה ידות וחלקים, לאשר הם מתוארים ומסודרים, בתואר חילוקים, מסתתים הרים והויות מפרקים, בחידודא דקדים לליבונה, נעימים ומתוקים, מרחקים דברים קרובים ומקרבים רחוקים, בין דברים מפורדים, עושים דבקים, באמרות טהורות שבעתים מזוקקים, זכותו תעמוד לנו בכלל כל צדקת צדיקים, עד עמוד הכהן לאורים, ונקוקים יקים, ועוד בו שניות מדברי סופרים, באר חפרוה שר התורה, דאש הדרשנים, איזהו דרושים בפלפולא חריפתא, הלכה ואגדה באחת חבושים, באשר עין כל תלמיד יחזה מישרים, וזה שמם אשר קראתי להם, וזה זכרם לדור דור ס' גבורת יהונתן כולל שבעה עשר חילוקים, ארוכים ועמוקים, וגם שלשה דרושים נפלאים ומתוקים, סה"כ עשרים ענינים, יקרים מפנינים. וענין ההפרש שבין דרוש לחילוק הורה לנו הגאון ר' שמואל לנדא ז"ל אבד"ק פראג, בהקדמתו לס' דורש לציון למר אביו הגאון בעל נוב"י ז"ל, וזה תוארו, שאם החדושים הם בשיטה אחת בעומק העיון במקומו, בלי הצעות והקדמות ממקומות אחרים יקרא שמו חילוק שהוא חלוקא דרבנן מלתא אלבישייא יקירא, ואם החדושים הם מענין לענין על פי הקדמות ממקומות שונים נקראו בשם דרוש ובשניהם הכונה רצויה לש"ש יתב' לחדד התלמידים בשכל טוב ופלפולים נאים, וע"ז איתא בזוה"ק דקוב"ה חדי בפלפולא דאוריתא, שהוא לבוש בגדי חמודות לתורה:
ואל יתמה לב הקורא, בראותו בהקדמתי לס' חסדי יהונתן אשר מכר שם סך החילוקים ודרושים, כ"א במספר, וכאן לא נמצאו כ"א עשרים ענינים, כי אמנם כן הוא שאספתי מתוך הכת"ק שבפנקס כ"א דרושים, אך אחר הימים הוכרחתי לגרוע מהם דרוש א' ארוך, אשר מצאתיו כולו מודפס כבר בס' חצי יהונתן ע"י תלמידו, בשנת תקמ"ד בלבוב, והוא הדרוש הארוך שדרש רבינו ז"ל בשבת תשובה שנת תקי"א בסוגיא דיו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, בק"ק אלטונא, ולא נודעתי מזה, עד אחר שבא לפני ס' חצ"י הנ"ל, ולכן נשארו רק מספר "עשרים":
והנה אף כי נמצאו עוד בין החילוקים קצת חדושים שכבר הובאו בס' אורים ותומים כמו החילוק שבסוגיא דתופס לבע"ח וכו' וסוגיא דשט"ח המוקדמין, וכמו שהזכרתי מזה במקומם, בפנים, בכ"ז לא שלחתי ידי בהם להשמיטם, לאשר, אין ענין זל"ז, כי בספרו אורים ותומים הובאו החדושים רק בתוך קישור הדברים על הש"ע, ולא לחילוק מיוחד בפ"ע באשר הוצבו פה בס' הזה, משא"כ החילוק הנ"ל שנדפס בס' חצ"י, הוצב בצביונו ותוארו כאשר הוא, לדרוש מיוחד, כאשר נכתב בספר הזה שלפני, בלי שום שינוי כלל, ומובן היטב לכל תלמיד ותיק שכמו שמעשיהם של החדושים משונה, בהיותם חילוקים מיוחדים לעצמם מלהיותם מובאים בתוך קשור הדברים שעל הש"ע והפוסקים, כן תועלתם ג"כ מיוחדת לטובה לפני כל מעיין והוגה השת בטוחות חכמתי על למוד הגפ"ת לבדהן, שימצה ישתה לרוי' ממי מבוע מקור מים חיים קדושים אלו, אחרי כלותו ללמוד הסוגיא על בורי', ותאורנה עיניו, וישמח לבו בחדוד שמעתתי' ונהורא עמי' שריא:
ועתה הנה שפתי לא אכלא להציל בזה עוד טעם קריאתי שם הספר גבורת יהונתן. (הא') מטעם המובן כי בעיון הגדול הזה לא ימלט מזה שלא תתייגע הנפש ביגיעת בשר וזעת אפים להגביר חילי' לאוריתא יותר מכפי טבעו ומזגו ומלבוא בגבורות עם למודו, לנצח שבלו על כחו גופניותו, (כאשר אבותינו ספרו לנו ממה שאירע פ"א בלמודו הק' עם ישיבתו הרמתה באמצע הלילה בימי חורף, שהיה לומד עם בני ישיבתו בענין א', ופתאום נעלם הרב הק' ז"ל מהם ביצאו החוצה והם חכו על רבם בחשבם שיבוא חזרה, והמתינו עד בוש כחצי שעה ויותר ואין קול ואין קשב, והחל רוחם לפעמם בקול פחדים על רבם, ומגודל יראתם מרבם כאשר הורגלו מעודם לקיים ומורא רבך וכו', נתיראו לצאת החוצה לתור אחריו לחפשו עד אשר המתינו עוד זמן מה, ובראותם כי אזלת יד, ענו יחד ואמרו אין חכמה ואין עצה וגו' אם לא לצאת החוצה, ולהתודע מה היה לו, וכן עשו והפילו גורל ביניהם, מי ומי יהיו ההולכים ראשונה, ונפל הגורל על שני בחורים, והלכו הבחורים ראשונה אל הגן אשר היה אחורי ביתו לבקשו, והימים ימי קור גדול וקרח נורא, ובבואם אל תוך הגן, נשאו עיניהם פתאום ויראוהו יושב באחת הפנות על הספסל אשר עמד שמה והשלחן לפניו מכוסה בשלג וכפור כאפר, והוא יושב מוטה בידו אחת על השלחן מכוסה בשלג מוטרד ומעוין מאד במחשבתו כ"כ, עד שנתפשט מכל חושיו החצונים, בלי שום הרגשה כלל, ושקיל וטרי במוחו ושכלו בעיון גדול, ובגשתם אליו, נתעורר מקול פסיעתם בחזקה, ואז שמעוהו אומר בזה"ל "ניין דער רמב"ם איז דאך גרעכט", ושערו התלמידים ההם שאלמלא טרדת מחשבתו בעיונו כ"כ שלא ירגיש בשום דבר חצוני, לא הי' באפשרות בשום אופן שבעולם לסבול את הקרח הנורא, והקור הגדול שהיה אז באותה שעה. ויכולים ללמוד מוסר ולקח טוב, עד כמה היתה יגיעת הגאון ז"ל בעל כת"ק האלו, בעבודת למוד התודה ועיונה). (הב') שהתורה הק' נתנה בגבורה, כנ' קול ה' בכח, ונ' ויהי קולות וברקים וגו' וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם וגו'. (הג') שבחדושים אלו נראה גבורתו וכחו הגדול בפלפולה של תורה יותר מכל גדולי דורו, כמו שהעידו עליו גאוני דורו זי"ע שהי' בענין זה ממש חד בדרא. (הד') שע"י ההתייגעות בפלפול, לפרוק ולטעון, משברים הקליפות ר"ל כדאי' בכתבי האריז"ל, והם באים משרש מדת גבורה בידוע ליו"ח. (הה') להשלים בזה את אשר עם לבבי בקריאת שמות כל הד' ספרים שסדרתי מהכתבים הקדושים, ליחסם אל ד' בחינות השם הויה ב"ה, שהם חגת"ם, ובא השם הזה נגד בחי' אות ה' ראשונה ב"ה, דמתמן גבורות נפקין, בסוד אני בינה לי גבורה, וד"ל:
ואבא בגבורו"ת, לפני יוצר המאורות, כי יאיר עינינו במאור תורתו, להביט נפלאות, ולהחיש עלינו ישועות הנבאות, לטובה אות, וזכות הצדיקים בכלל, ורבינו וכתבי קודש אלו בפרט יגן עלינו כצפרים עפות, בסבר פנים יפות, ואני תפלה, בשפל קול תחנ"ה, לפני שוכן מעונה, כי יראה ביגיעי כפי, על כתבי קודש אלה, למלטני משחיתות תלאות הזמן אשר עלי עולה, ומי יוכל למללה, ולספר דאגתי מלבי החלולה, ויזכר זכות אבותי הקדושים, בעתים ממללים, ולא בעתים חשים, למלל גבורו"ת ה' ולהשמיע תהלות, לפני שומע תפלות, בעד בני בניהם אשר לזקנים עטרת, על ישועתם העומדת מנגד, ומהם סגורה ומסוגרת, כי יפתחו להם שערי ישע ימין עליון, בזכותם את לבם בזכות רעיון, לתורה ולתעודה במיטב הגיון, ובדקות העיון להגדילה, ולהאדירה מיד ולדורות, אין זה כי אם בגבורות לפ"ק. פק"ק לובראנץ יום ר"ח כסליו. תר"ס לפ"ק יעקב חיים זעליג גאלדשלאג חופ"ק דנ"ל בהרב הגאו החסיד פאר הדור מו"ה יחיאל מיכל שליט"א האבד"ק שעפס.