גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל
עד
עי"ל לפי המבואר ברש"י מנחות (דף י"ג ע"א) (בדקדוק שפירשו הר' מאיר ור' שמואל בנו זלה"ה) ד"ה ור"א אומר עד שיקריב את כולו דלר' אליעזר לא הוי פיגול במחשב להקטיר כזית מקומצו למחר או לאכול כזית משירי' למחר ורק אם מחשב להקטיר כל קומצו למחר או לאכול כל שירי' למחר הוא דהוי פיגול לדידי' עש"ה וא"כ י"ל דראב"י דזבחים (דף מ"ז ע"א) הנ"ל ס"ל ג"כ כר"א הנ"ל וע"כ כיון דבמנחת סוטה היו הבעל והאשה שותפין במנחה כמבואר בתוס' סוטה (דף כ"ג ע"א) וכמו שהבאתי כבר כ"פ וע"כ אין תופס מחשבת הסוטה להקטיר כל הקומץ למחר או לאכול כל השירים למחר כיון דיש גם לבעל חלק בקומץ ושירים ואין לה כח לחשב על מה שאינו שלה רק של אחר דרק בקרבן סתם הוא דבעלים מפגלין דאף דהוא של גבוה מ"מ רחמנא אחשבי' לבעלים בעלים בזה בקרא דוהקריב המקריב דילפי' מיני' דבעלים מפגלין מדקרינהו קרא מקריב ואיתנהו ממילא משום זה בכלל קרא דהמקריב אותו לא יחשב משא"כ אם הבעלים עצמן הם שנים בזה הא לא גילה קרא שיהי' כח לאחד לחשב בשל חבירו וע"כ כיון דאין פיגול רק במחשבה על כל הקומץ או על כל השירים לכן א"א זה במנחת סוטה דהיא גם של הבעל וא"א לה לחשב על כל הקומץ כו' כיון דיש גם לבעל חלק בו ועל חלק שלו לא מהני מחשבתה ואין לה כח לחשב בו כלל וא"כ ה"ל מחשבתה תמיד רק כאילו חישבה להקטיר מקצת קומצה למחר או לאכול מקצת משירי' למחר ובכה"ג הא לא הוי פיגול כלל וז"פ:
ויובן ג"כ עפי"ז הא דס"ל לר' אליעזר בחולין (דף ל"ח ע"ב) כראב"י הנ"ל דבעלים מפגלין ור' יוסי פליג וס"ל דוה מחשב וזה עובד לא אמרי' ואיפסיקא שם הלכתא כר' יוסי ולהנ"ל הנה ר"א לטעמי' שפיר ס"ל כראב"י דבעלים מפגלין משא"כ לדידן דקיי"ל דאפי' במחשב להקטיר כזית מקומצה למחר או לאכול כזית משירי' למחר נמי הוי פיגול וא"כ אי נימא דבעלים מפגלין הא תיקשי ממנחת סוטה דהיתה הסוטה יכולה לפגל המנחה ולכן ההכרח לנו לסבור דזה מחשב וזה עובד לא אמרי' ואין פיגול לבעלים כלל וז"פ ונכון בס"ד:
[ואל תחליף תירוצינו זה בתי' שכתבנו לעיל אות (ל"ו) דשם דברינו הם לדידן דהמחשבה הוא להקטיר כזית מקומצה או לאכול בזית משירי' למחר ורק דהואיל ותפיסת ענין הפיגול הוא בכל ההקטרה וכל הקומץ דהמחשבה על החוץ לזמנו הוא על כזית אבל תפיסת ענין הפיגול צריך להיותו בכולי' הקטרה וכולי' קומץ וע"כ כתבנו דא"א שיתפיס ענין הפיגול בכולי' הקטרה וכולי' קומץ ע"י מחשבתה כיון דחצי הקומץ וההקטרה של הבעל וא"א שיהי' נתפס ע"י מחשבתה דבר ומהות במה שאינו שלה ורק במה שהוא שלה אפשר להיותו נתפס וע"כ הרי אין נתפס ענין הפיגול רק בחצי קומץ וחצי הקטרה ולכן אין זה פיגול ואולם פה דברינו כוונה אחרת לגמרי ובפשיטות טפי דלר' אליעזר דס"ל דבעינן שתהי' המחשבה בהדיא על כל הקומץ או על כל השירים להקטירו או לאוכלו למחר ע"כ א"א לה לחשב על מה שאינו שלה רק של הבעל ודו"ק):