גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל
סח
עי"ל דבעל הסוטה הי' מקדיש את המנחה על תנאי שלא יוקטר קומצה חוץ לזמנה ושלא יתאכלו שירי' חוץ לזמנן דמעתה אין עוד מחשבת פיגול במנחה זו כלל דאם יוקטר קומצה של מנחה חוץ לזמנו הרי יובטל ההקדש למפרע וה"ל חולין ונמצא שאין זה הקטרת קומץ חוץ לזמנו רק הקטרת חולין וכן לענין אכילת שירים אין עוד מציאות אכילת שירים חוץ לזמנן שהרי אם יתאכלו חוץ לזמנן יובטל ההקדש למפרע ונמצא שאינה אכילת שירים חוץ לזמנן רק אכילת חולין וא"כ הרי אין עוד למנחה זו כלל הקטרת קומץ חוץ לזמנו וכן אכילת שירים חוץ לזמנן וא"כ ממילא הרי אין בה עוד מחשבת חוץ לזמנן כלל וא"כ הרי לא יכלה הסוטה לפגל כלל ועכ"י המנחה היתה כשירה שפיר דאם לא הוקטר קומצה ולא נתאכלו שירי' חוץ לזמנן הרי לא נתבטל התנאי וה"ל מנחה כשירה ככל המנחות ושפיר היתה הסוטה נבדקת ועכ"ז לפגל לא היתה יכולה וכמובן וז"פ ונכון בס"ד: