גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל
נ
עי"ל עד"ז דהא דבעלים מפגלין לראב"י הכוונה רק על מחשבת שלא לשמה והנה מחשבת שלא לשמה פועלת בכל הזבחים ומנחות שלא יעלו לבעלים לשם חובה ובפסח וחטאת וכן במנחת חוטא ומנחת קנאות פועלים פסול גמור והנה כבר כתבנו ג"כ באות הקדום בארוכה דהמנע העלי' לבעלים לשם חובה אין ענין למחשבת סוטה לפעול כלל כיון דאין עלי' חובת המנחה כלל רק כל חובת המנחה על הבעל וכנ"ל באות הקדום בארוכה:
ולפי"ז נראה פשוט דאף דמחשבת שלא לשמה פוסלת לגמרי במנחת קנאות מ"מ מחשבת שלא לשמה דסוטה אין לה לפעול פסול המנחה וזה עפ"י המבואר במנחות (דף ד' ע"א) דמנחת חוטא ומנחת קנאות דפסלא בהו מחשבה שלא לשמה יותר מבשאר מנחות היינו מטעמא דכתי' בהו הוא עש"ה ונראה כוונת הדרש כי היכי דררשי' בכל דוכתא הוא בהויתו יהא ור"נ הכוונה כאן דכיון דאפי' לולי קרא עכ"פ הרי המחשבה פועלת שלא תעלה המנחה לבעלים לשם חובה דזה הרי הוא בכל המנחות דאין עולין לבעלים לשם חובה במחשבת שלא לשמה וע"כ כיון דאין המנחה עולה לשם חובה ממילא שוב הרי אין המנחה בהויתה שהוקדשה שהרי אין עולה לשם חובה שהוקדשה לה ונעשית מנחה אחרת נדבה וע"כ כיון שאינה בהויתה ממילא הוא פסולה לגמרי מקרא דהוא דמקרא זה מצריך שתהי' המנחה בהויתה וכל שאינה בהויתה היא פסולה ממילא וזהו ענין הדרש מקרא דהוא היינו דמקרא זה הרי עניינו הוא בהוייתו יהא וע"כ כיון שע"י מחשבת שלא לשמה הרי אין עולה לבעלים לשם חובה וא"כ אין המנחה בהויתה וע"כ היא נפסלת ממילא מפאת שאינה בהויתה ודו"ק היטב:
ולפי"ז הרי כל פסול מחשבת שלא לשמה במנחת סוטה הוא רק מפאת שפועל תחלה בסבה המנע העלי' לשם חובה ועי"ז הוא נפסל ממילא מפאת שאינו בהויתו וא"כ אחרי שהקדמנו דא"א לסוטה לפעול המנע העלי' לשם חובה כיון שאין היא בעלים בזה דאין חובת המנחה עלי' כלל רק על הבעל וכנ"ל א"כ ממילא ג"כ אין המנחה נפסלת כלל ע"י מחשבתה שלא לשמה ולא היתה הסוטה פועלת איפוא במחשבתה כלל וכלל וכמובן וז"פ: